ספרי הדרכה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ספרי הדרכה 

מאת    [ 06/04/2012 ]
מילים במאמר: 659   [ נצפה 3010 פעמים ]

 
 
ספרי עיון נכללים בתחום הכתיבה האקדמית - כתיבה יבשה, מרוחקת, משופעת בפעלים של סביל. לכתיבה הספרותית יש כללים משלה שדנתי בהם רבות. כתיבה בספרי הדרכה היא ז'אנר אחר. אדון כאן בכמה נקודות.

1. "אני" או "אנחנו"?

באיזה גוף להשתמש? בגוף ראשון יחיד - אני, בגוף ראשון רבים - אנחנו, או אולי בגוף שני - אתה, אתם?

לא צריכה להיות אחידות. לפעמים זה מתאים לכתוב בגוף ראשון ביחיד, לפעמים בגוף ראשון ברבים, לפעמים בגוף שני.

בכתיבה אקדמית יבשה שנעשה בה שימוש בעבודות אקדמיות ובספרי עיון, יש ריחוק בין הכותב לקורא. גם בכתיבה ספרותית יש ריחוק, ריחוק מסוג אחר - הכותב לא יוצר קשר עם הקוראים אלא מציג את העלילה במנותק מהם. בספרי הדרכה לא צריך להיות ריחוק מהסוג האקדמי או הספרותי.

עם זאת, כשבספר הדרכה מופיע משפט: "כפי שאמרנו בפרק הקודם...", זה בעייתי. הרי אני כקוראת לא אמרתי כלום - אתה ככותב אמרת, אז למה אתה מכליל אותי באמירות שלך? זה מזכיר לי אימא שמדברת לילד קטן: "נו, גמרנו לבכות? נרגענו?" או את האחות בקופת חולים: "עשינו פיפי?" יש בכך נימה מתנשאת ומעצבנת וניסיון לקרבה מאולצת.

מתי השימוש בגוף ראשון ברבים בסדר? כשהכותב כותב על תופעות שקורות לבני אדם באופן כללי ומכליל בהם את עצמו. זה גם יוצר קרבה בין הכותב לקוראיו, הרצויה בסוג זה של ספרים.

כשהכותב רוצה להזכיר דברים שהוא כבר אמר, מותר לו לכתוב "אמרתי" בגוף ראשון. יש לו מקום כמוסר המידע ולא צריך לקחת את זה ממנו. הוא שכותב את הספר, ואין סיבה להעלים את זה. נוסף על כך, השימוש ב"אמרתי" יוצר קרבה בינו לבין לקוראיו. הכותב לא נמצא אי שם למעלה במגדל השן. הוא נוכח, הוא אנושי, ומדבר לקוראיו בגובה העיניים, ובספרי הדרכה זה חשוב מאוד.

2. הכותב הכל יודע

לפעמים ימים אחדים תיארתי בפוסט את הכותב בספרי הדרכה, שכיניתי אותו "כל יודע". אפשר להבין ממנו ממה כדאי להימנע בספרי הדרכה:

המספר הכל-יודע יודע הכל על הדמויות שלו, על מחשבותיהן, על רגשותיהן, על העבר שלהן ועל העולם שהוא מתאר בספר. וישנו הכותב הכל-יודע. הוא יודע הכל על העולם, ובעיקר עליכם, הקוראים. הוא יודע מה אתם חושבים, מה אתם יודעים, על מה אתם חולמים ולמה אתם מצפים, בייחוד מעצמכם. הוא יספר לכם על סברות שהם בגדר עובדה מוצקה, על השערות שהן מסקנות, על דוגמאות מעניינות, מרתקות, מייצגות ואף מובהקות, ויקבע שהן "עדות לכך", ושכל דבר הוא "עדות לכך ש".

הוא גם יפתח פסקה ב"ידוע לכל ש...", "עובדה ידועה היא ש...", הוא ישתמש המון ב"אין ספק ש", "ברור למדי", "בוודאי", "זה מבטא בהכרח", "מן הסתם". הוא ידבר על דברים שהם בגדר "שלא לדבר על", יטרח לציין דברים שמן הראוי לציין אותם, וידגיש שלמותר לציין שדברים אלה הם בגדר "לא למותר לציין".

הוא יגיד שכל דבר הוא "ביטוי לכך", ויהיו לו הרבה ביטויים כאלה שיבטאו זאת.

הוא יספר לכם על הפחדים שלכם, וירגיע אתכם שזה אנושי וזה בסדר, למרות שאתם כבר יודעים שזה אנושי וזה בסדר. הוא ידקלם לכם את המשפטים הנדושים ביותר כאילו שמעתם אותם לראשונה ממנו, ויטחן את המידע שהמורה בכיתה ג' טחנה לכם רק כי "אנשים רבים אינם מודעים לכך ש".

הוא יודע מה אתם חושבים שאתם רוצים ומה אתם רוצים באמת, מה אינכם רוצים לדעת, ומדחיקים בלי לדעת שאתם מדחיקים. הוא יודע מה אתם לא רוצים לשמוע אותו אומר והוא יגיד לכם את זה בכל זאת, כי הוא מאמין שככותב יודע-כל או הכל-יודע הוא חייב לכם את זה. ובעוד אתם זוממים להעיף אותו מעליכם, הוא יסיק מסקנות גורפות מפה ועד הודעה חדשה על טיבו של המין האנושי, שהוא, למרבה הצער, נכלל בו, אבל בשלב זה, כל עוד הוא הכותב הכל יודע, הוא צופה בו מהצד.

ואם לא תהיו ערניים מספיק, הוא יזכיר לכם את דבריו ב"כאמור", "כמו שכבר נאמר", "כפי שצוין קודם לכן".

הוא ידבר בגוף ראשון רבים - "אם נסתכל", "אם נתבונן לעומק", או בגוף שני רבים - "אם תסתכלו", "אם תתבוננו", וכשתרצו להתגרות בו ולשאול: "ואם לא נסתכל לעומק, מה תעשה לנו?", תבינו שאם תסתכלו טוב, אפילו לא לעומק, תגלו שזה הדבר הכי שטחי שהתבקשתם להסתכל עליו.

זהו הכותב היודע כל. לפעמים בא לי לקרוא למספר יודע כל ולבקש ממנו שידבר עם הכותב היודע כל ויגיד לו שקצת ירגיע, זה הכל.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב