כתיבה יוצרת: למה לייגע? 

יש אנשים שחושבים שאם הקורא לא יקבל את כל הפרטים במלואם כמו בדוח משטרה, הוא יפספס את העלילה ולא יוכל להסיק בעצמו מה קרה שם.

דוגמאות:
- "נכנסתי לרכב, הנעתי, נסעתי עד ל..." אם תכתוב "כשהגעתי ל..." נוכל להסיק מכך שעד אז עשית את כל הפעולות האלה (לפעמים זה משרת מטרה. למשל: אם אני רוצה לתאר משהו שעשיתי באופן מונוטוני, כמו אוטומט, כמו זומבי, אולי כתגובת היפוך לסערה רגשית - אז "נכנסתי לאוטו, הנעתי" וכו' יכולים לציין זאת).

- "חשבתי לעצמי", "הרהרתי", "קיוויתי בסתר לבי" ברור שחשבת לעצמך, ברור שאם קיווית זה היה בסתר לבך. אתה יכול לכתוב את המחשבות עצמן. תאמין לי, נוכל לנחש (בסתר לבנו כמובן) שזה היה בסתר לבך.

- "הוא ביקש שנדבר מאוחר יותר. הסכמתי כמובן". אם תכתוב מה קרה כשנפגשתם, נסיק מכך שהסכמת לבקשתו ולא התווכחת איתו.

- "אם מזמינים אותי כל כך יפה, אני נכנס. אז נכנסתי". לא חשבנו שהפעם חרגת ממנהגך ולא נכנסת.

- "עכשיו יכולתי לעשות כך וכך, ואכן כך עשיתי", או: "החלטתי לעשות כך וכך, וכך היה". אם יכולת לעשות את זה, או אם החלטתי לעשות את זה, סימן שכך עשית, אלא אם כן כתבת מדוע לא יכולת לעשות זאת או מדוע לא עשית זאת.

- "כמעט אמרתי לה כך וכך, אבל לא אמרתי". אם זה "כמעט" (וגם אם תכתוב מה קרה הלאה) אנחנו מבינים שלא אמרת. סמוך על האינטליגנציה שלנו.

- שאלתי", "אמרתי", "עניתי" וכו'. פעמים רבות זה מיותר, בייחוד כשיש דיאלוג בין שני אנשים, ואז זה פעם הוא פעם אתה, ובייחוד כשדו-השיח מתנהל בין זכר לנקבה.

- "למה הוא פעל כך? בטח יש לו משהו להסתיר, שאלתי ועניתי לעצמי". זה ממש מיותר, לא? (קבעתי ומיד אחר כך שאלתי שאלה רטורית שהתשובה עליה ידועה מראש).

אז למה סתם לייגע? המלצות נוספות בעמוד כתיבה יוצרת

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי