המילה הראשונה היא "להתמודד" על נגזרותיה. בדברי ההקדמה לאחד הקורסים שבו השתתפתי בלימודי החינוך המיוחד בסמינר הקיבוצים הודיעה לנו המרצה: "אל תגידו `להתמודד`. אני לא רוצה לשמוע כאן את המילה הזאת בקורס שלי. זאת סתם מילה". הקפדתי לעשות זאת, ולו רק כדי לא להתמודד מול המרצה מטילת האימה. מאז זה נחקק בתודעתי ובכל פעם שאני רואה את המילה הזו אני נרעדת מעט.
אחד הפירושים של "התמודד" הוא: התעמת, נלחם, נאבק, התגבר על. אולם בעוד שפועל זה מצריך השלמה (כמו "לסחוב" ו"להמשיך"), רבים מסתפקים בו ואינם טורחים לפרט עם מה הם מתמודדים.
- מה שלומך?
- בסדר, מתמודדים (זה תמיד נאמר ברבים).
- מתמודדים עם מה?
- נו, את יודעת. סוחבים, ממשיכים.
- אני לא מבינה.
- אז יש לך בעיה. תתמודדי.
בעיה דומה עולה כשאני שומעת את השימוש התכוף בצירוף "מערכת יחסים": לשם מה נחוצה התוספת של המערכת? זה נשמע כל כך סתמי, מעורפל ואפוף מסתורין.
מה שהכי מרגיז הוא שנראה לי שכאשר אנשים הוגים את "להתמודד" ו"מערכת יחסים" הם מצפים שנחשוב שהם מתוחכמים ובקיאים בשפה העברית ושפתם גבוהה.
אני מניחה שגם עם זה אצטרך להתמודד. דברים מעצבנים בשפה העברית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
