איוב-צדיק ורע לו, רשע וטוב לו 

איוב-צדיק ורע לו, רשע וטוב לו

איוב היה "תם ישר וירא אלהים וסר מרע". הייסורים שבאו עליו, אינם מערערים את אמונתו בכוח עליון ובהשגחת כוח זה על יצוריו. אמונתו העמוקה בצדק האלוהי מעניקה לו את הכוח הנפשי לברך אפילו על הרעה. איוב הוא האדם המסוגל להגיע להבנת החכמה הגדולה ביותר שאדם יכול להגיע אליה: לדעת שהוא אינו יודע!

בספרות חז"ל מועלות כמה וכמה דעות באשר לזמן שבו חי איוב: זמנו של אברהם, זמנו של משה, תקופת השופטים או תקופת מלכות פרס, ואפשרות נוספת, לפיה "איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה".עיקר ספר איוב הוא הוויכוח הפיוטי בין איוב לבין רעיו. פתיחת הוויכוח היא בהתמרמרותו של איוב, המקלל את היום בו נולד ומייחל למות.

איוב טוען כנגד אי-הצדק שביחסו של הבורא לאדם. ה' בתשובתו אינו מתייחס לטענותיו של איוב אלא מראה לו את פלאי הבריאה. מתוך כך מבין איוב, כי כשם שאינו מסוגל להבין את חוקי הטבע, כך אינו מסוגל להבין את הנהגתו של בורא העולם בעולמו.

הספר מגולל את קורותיו של איוב שחווה טרגדיה אחר טרגדיה, וכיצד התמודד עם מצבו. הספר מציג את השאלה העתיקה של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ועל כן זכה לתשומת לב מרובה במשך הדורות.

פתיחת הסיפור מתארת את איוב, איש צדיק באופן מיוחד אשר ישב בארץ עוץ, והתברך בבנים ובנות ובעושר רב. באותה עת בשמים,בני האלוהים מתאספים לפני ה' ובהם השטן, האלוהים מפנה את תשומת לבו של השטן לצדיקותו הגדולה של איוב ,וזה מגיב כי צדיקותו של איוב נובעת מגורלו הטוב, אך אם יסבול מעט תסור ממנו יראת ה'.
אלוהים מחליט לבחון את אמונתו של איוב ומאפשר לשטן להמיט עליו אסונות בזה אחר זה. תחילה הוא מאבד את כל אשר מסביבו - רכושו, עבדיו ואף ילדיו, אך לאחר שהוא ממשיך באמונתו וצדקותו, אלוהים מתיר לשטן לפגוע אפילו בגופו של איוב, ואיוב עצמו לוקה בשחין. בראותה דברים אלו אשתו מסיתה אותו לקלל את האל על כך ולמות, ויש הרואים בכך חלק מהניסיון של איוב, אולם איוב מסרב.
אז מגיעים אל איוב שלושת רעיו, אליפז התימני, בלדד השוחי וצופר הנעמתי כדי לנחמו.
חבריו טוענים ,כי האל שופט את העולם בצדק, ולא ניתן כלל לערער אחריו. אם נענשת, אומר אליפז, אין ספק כי חטאת, אחרת אלוהים לא היה פוגע בך. כאשר איוב מתעקש על צדקתו, הרעים מעלים את הטענה כי אין אדם הצדיק לפני ה', וכל אחד הוא בגדר חוטא הראוי לעונש, אך איוב אינו מקבל גם את הטענה הזו שכן הוא לא מוכן לקבל שצדיק כמותו יקבל עונש כה חמור.
תחילה מתנהל הדיון בשלוה יחסית, כאשר הרעים רומזים לאיוב שבכדי להינצל ממצבו הוא צריך לתקן את דרכיו. תפיסה זו היא התפיסה המקובלת במקרא, אך איוב טוען שכאן המקרה שונה, הן בשל עוצמת העונש והן בשל צדיקותו המיוחדת. עם התקדמות הדיון הרוחות מתלהטות ומתפתח ויכוח סוער.
בסופו של הספר פונה בכעס ה' לרעים על כך שדנו אותו לחובה, ואומר להם כי יכפר להם רק אם איוב, שנפגע מהתנהגותם בוויכוח יתפלל למענם. הם אמנם עושים כך, איוב מתפלל למענם ורק לאחר תפילתו הוא עצמו נענה ומקבל חזרה את כל אשר איבד.
המספר מתאר את שובם של רעיו ומשפחתו שנטשוהו ואת הפיצוי שהוא מקבל מה':
"ויהוה ברך את אחרית איוב מראשתו: ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן, וששת אלפים גמלים, ואלף צמד בקר, ואלף אתונות".היו לו בנים ובנות אשר "לא נמצא נשים יפות, כבנות איוב--בכל הארץ" .
הניסיון שאלוקים מנסה את איוב, שהוא למעשה הניסיון של כל אדם. הוא פועל יוצא של ספקותיו ולבטיו של האדם עצמו, המטיל ספק בעת טובה אם בכוחו לעמוד בניסיון גם בעת מצוקה, הנאבק כל הזמן על שיווי המשקל הדק בין אמונה וכפירה, והחרד תמיד פן ימעד ברגע המבחן ויגיע להטחת דברים כלפי שמים, בין על אירועים שקורים לו ובין על אלה הקורים לאנשים אחרים סביבו. חשש זה כמו קורא לאלוקים: בחנני ה' ונסני והשטן מקטרג תמידית על האדם כך שכל אדם נתבע להוכיח שקטרוגו אינו אמת.

בסופו של דבר "וימת איוב, זקן ושבע ימים".

לפעמים מתגעגע /מחבר: נתן זך
לפעמים מתגעגע אלהים
על עבדו המתוק איוב. אבל הוא מת.
איוב רחוק כעת מאלהים
כמו מדברים אחרים, מלאכים.
מה יעשה אלהים?

הוא קורא - תאמינו או לא -
בתהלים. עדין אינו יודע על-פה,
והדברים כאן כל כך מרגיעים:
כל כך הרבה שירים.
ים גדול ורחב ידים ואין
מספר חיות קטנות עם גדולות
ועצים, המון עצים, ותמיד מים.

'אין חשך ואין צלמות',
הוא משנן לעצמו בקול רפה
ואחר זוכר דבר-מה בתוכחה אוהבת:
אלהים כבר בוכה,
מסרב להנחם, אין לו נחומים
על עבדו המתוק איוב, המתוק בעבדים,
שכל גלגל עין שלו היה כמו גן עדנים,
לא היה כעבדו איוב, עד היום הזה, בכל הזמנים
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי