כמעט כל עיתונאי שמדווח בטלוויזיה וברדיו, כל מראיין, כל מרואיין, ישרבבו לדבריהם את המילה "בעצם". זאת הפכה להיות מכת מדינה. גם עמוס עוז משתתף בחגיגה, בספר המאמרים שלו "בעצם יש כאן שתי מלחמות".
כאשר "בעצם" טומנת בחובה הסבר או פירוש במילים אחרות המוסיפות מידע נוסף וחדש, אין כל בעיה. למשל: כאשר אדם מסוים מדבר באופן עקיף ומרומז, אפשר להגיד למה הוא התכוון ולהוסיף את המילה "בעצם": "בעצם הוא אומר..." אבל כאשר מפכ"ל המשטרה אומר, לדוגמה: "במקרה הזה ידינו כבולות", והעיתונאי אומר: "מפכ"ל המשטרה בעצם אומר: `ידינו כבולות`" - אין כאן כל חידוש. עיתונאים עושים את זה כל הזמן. הם נותנים לנו לחשוב שהם מביאים לנו פרשנות חדשה של הידיעות, אולם למעשה הם פשוט מדקלמים את דבריהם של אחרים. זאת אותה גברת.
על כך כתב רוביק רוזנטל: "'בעצם' היא אחד המאפיינים של שפה חדשה-ישנה: שפת השדרים. היא אופיינית לשדרי חדשות בעיקר, המדברים ללא טקסט כתוב, ומכילה מילים ריקות החוזרות על עצמן בתדירות, ונאמרות בהדגשה כאילו יש בהן ממש... שיהיה ברור: 'בעצם' ו'למעשה' הן מילים לגיטימיות. 'בעצם' מופיע בתנ"ך בעיקר במסגרת הביטוי 'בעצם היום הזה', כלומר, ביום הזה ממש, ובמשנה ובתלמוד במשמעות 'בעיקר'. 'עצם' היא מילת מפתח בפילוסופיה ובלשון, אבל השימוש האינפלציוני ב'בעצם' הופך אותה למילה סתמית. 'למעשה' קובעת שדבר מה מתרחש בפועל, בניגוד ל'להלכה'. בדיווחים מהשטח היא מיותרת, גם למעשה וגם להלכה." (מגיפת "בעצם" ונגיפי "למעשה", הזירה הלשונית, 20/8/2009)
"בעצם" היא אשליה, תוספת שאינה תורמת דבר. כמו במשפטי "זה סוג של" או "באיזשהו מקום", אנשים מתעצלים ואינם מחפשים חלופות אמיתיות למילים, אלא מוסיפים מילים קבועות ובכך מסיימים את הפרשה. אם אין חלופות - יש לומר את הדברים כפי שהם. זה פשוט, זה לא יומרני, זה אמיתי. זהו(ב)עצם העניין.
מהן הצורות השונות של ב"בעצם" ומהי מטרתו, הגלויה או הסמויה, של הדובר בשימוש בה:
1. נקודת מבט שונה לאחר חשיבה נוספת של העניין. השימוש ב"בעצם" במאמרי טיעון מטשטש את האמירה והיא הופכת להתנצלות, יש תחושה של רמה נמוכה של הטקסט ונוצר חוסר אמינות. הדובר או הכותב נראה כמתפתל, נאבק עם המילים, חסר ביטחון.
2. האמת הקשה החבויה מתחת לפני השטח, תגלית, שאותה הדובר או הכותב מואיל לפרוש לפנינו כדי שנפקח את עינינו.
3. מילת קישור שנועדה לסתום חורים, או הרגל. "זה בעצם הסלון", אומר תומר לוי מ"מסודרים" למישהו שבא לראות את הבית. למה "בעצם"? האם במבט ראשון הסלון שלו נראה מטבח? לא. "זה הסלון בעצם", כי בעצם כך מציגים היום סלון, מטבח וכל דבר אחר, או שהבית וחדריו הופכים להיות עניין של עיקרון: "בעיקרון זה הבית", "זה הסלון בעיקרון".
4. "בעצם" היא גם חלק מאוצר המילים המתמרח של שפת ניו-אייג`, ויש ניסיון לשדר באמצעותה כי הכותב/הדובר הדן בינו לבין עצמו בסוגיה ופורש אותה בפנינו. כך אנחנו אמורים לחשוב שהמשתמש ב"בעצם" הוא אדם חושב, מהורהר ומודע לעצמו, המציג לנו גם את הקול השני החבוי בתוכו, את התת-מודע.
6. במצב של בלבול ומבוכה, "בעצם" אמורה לעזור לדובר.
7. "בעצם" היא מילה שאמורה לרכך (את השאלה, את הצגת הדברים, את המרואיין), לשאת חן ולהפוך את הדובר לסחבק לא מתנשא, כדי ליצור אווירה של פתיחות וגילוי לב. כאשר תחקירן מבקש לעשות תחקיר מבלי לחשוף את זהותו האמיתית, ולהתקרב לנחקר, הוא משרבב לשאלותיו הרבה "בעצם" כדי שהנחקר יחשוב שהוא סחבק בלתי מזיק. "אז אתה אומר 'לא צריך לבדוק' בעצם".
דוגמה נוספת: כאשר השאלה קצת פולשנית או כשהמרואיין שרוי במצב קשה, המראיין מוסיף קמצוץ של "בעצם". אם המראיין ישאל: "מתי הודיעו לך שהוא נפטר?" זאת תהיה חוצפה, אבל אם ישאל: "מתי בעצם הודיעו לך שהוא נפטר?" זה בסדר.
הנה שיחה מתוך כתבה של מנחם הורביץ ב"תכנית חיסכון" בערוץ 2:
ש: מה החברה שלכם עושה?
ת: החברה בעצם מספקת שירותי ניקיון. (כלומר, לכאורה זה נראה כאילו החברה מספקת שירותי ליווי, אבל בעצם, בפועל היא מספקת שירותי ניקיון).
ש: מה קורה בפסח?
ת: בפסח בעצם הביקוש גובר. (כלומר, לכאורה זה נראה כאילו בפסח הביקוש יורד, אבל בעצם, בפועל הוא עולה).
ש: כמה עולה השירות?
ת: בעצם זה עולה 50 ש"ח לשעה. (גילוי נאות: במקרה הזה המשיב לא אמר "בעצם", אבל בעצם, לא הייתה כל מניעה שיעשה זאת, ואז זה אומר: לכאורה זה נראה כאילו שירות עולה 40 ש"ח לשעה, אבל בעצם, בפועל זה עולה 50 ש"ח לשעה).
בעצם ועוד דברים מעצבנים בשפה העברית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
