מכר צמחוני שלי נוהג לומר שהפרות היחידות שהוא מוכן לשים על האש הן "פרות קדושות".
כשנתקלנו בספרו של ד"ר אריה אבני - רופא כירורג והומיאופת, "עזוב את העטינים שלי", יצאנו "ל?מ?נג?ל". הספר עוסק באחת ה"פרות הקדושות" שקיבלה חשיבות על בתרבות האכילה של העולם המערבי - הערכים התזונתיים של מוצרי חלב פרה. כמו פרות קדושות רבות, אם מפשפשים בעובדות, נמצא שמסתתרות בהן אמיתות מטרידות. ד"ר אבני סוקר את נזקי חלב הפרה וטוען כי המקור לאחוז נכבד מהתחלואה בעולם המערבי הוא בצריכתו.
וזה הולך ומסתבך. אחד המזונות ה"תרופתיים" המומלצים היום לנשים הסובלות מאוסטיאופרוזיס (בריחת סידן מהעצם), הוא חלב ומוצריו. כפי שמצוין בעלוני ההדרכה של קופות החולים, חלב מכיל כמות נכבדת של סידן, המהווה את אחד המרכיבים העיקריים בבנית העצם. אלא שהיחס בין המינרלים סידן וזרחן בהרכב התזונתי של החלב אינו מאוזן - יחס שפוגם בספיגתו של הסידן בגוף. יתרה מכך: מתוך ניסיון לאזן את הצפת הזרחן, יפרק הגוף סידן מהעצם, ובכך יתרום החלב לדלדולו של הגוף מאותו סידן נחשק.
חלב פרה מכיל מרכיב חלבוני זעיר בשם Igf1, המהווה הורמון גדילה. בניסויים בהם הוסיפו Igf1 לביופסיה של סרטן השד, גילו כי הוא מאיץ את קצב התפתחות הגידול. הסיבה לכך טמונה בהיגיון של הטבע שייעד את חלב הפרה ליצור אחד בלבד - עגל. עגלים אמורים להשליש את גודלם בזמן קצר ביותר, לכן יהיה זה הגיוני כי חלב יכיל מרכיב המעודד גדילה במהירות כה רבה. אשה מעל גיל 40 איננה עגל כמובן. במובן זה, לא רק שהחלב לא ישמור על העצם, אלא עלול אף לגרום לגידולים ממאירים.
ישנו חשד מהותי שמקשר גם בין חלב לסוכרת נעורים. מרכיב חלבוני נוסף שקיים בחלב פרה (ביטא לקטו - גלובולין) חשוד בתקיפת תאי הלבלב המייצרים אינסולין. מרכיב זה מסתובב כעב"ם במחזור הדם ומגיע לתינוק כבר ברחם של האם הצורכת מוצרי חלב פרה ומאוחר יותר הוא עובר בהנקה דרך חלב האם וכך פוגע ביכולתו לייצר אינסולין. הולנד למשל - אומת הגבינות, סובלת מהאחוזים הגבוהים ביותר בעולם של סוכרת נעורים.
וכל זה, לפני שהזכרנו את עניין האלרגיות, שבמקרים רבים נובעות מחוסר סבילות ללקטוז (סוכר החלב) ולקזאין (חלבון חלבי). לגוף האנושי אין את המנגנונים הדרושים לפירוק מרכיבים אלו, עובדה ההופכת אותם לגורמים בלתי מזוהים לגוף ולמחוללי אלרגיה. למרות שחובבי החלב הסובלים מאלרגיות עלולים לחוש במרכזה של טרגדיה קוסמית לנוכח העובדה הזו, הרי שאי אפשר לינוק לנצח.
ומה לגבי האנטיביוטיקה והורמוני המין שפרות מקבלות? יהיה זה תמים לטעון כי הם לא מגיעים אל הצלחת שלנו. משרד הבריאות אומנם מקפיד לפקח על כמויות התרופות אשר פרות מקבלות, אך מסתבר שאין די בכך. בשנים האחרונות מתפרסמים השכם והערב מחקרים על התפתחות מינית מוקדמת של ילדות. בארה"ב ניצני ההתפתחות המינית מתחילים כיום כבר בגיל 7. ייצור והפרשה של הורמוני מין האחראיים להתפתחות זו אמורים להתחיל בסביבות גיל שתים עשרה. סביר להניח שהורמוני המין שהופיעו טרם זמנם הגיעו מצריכת מוצרי חלב ובשר (מפרות שהוזרקו להן הורמונים), ומהווים יסוד מרכזי כל כך בתזונתה של המשפחה המערבית.
אז נשאלת השאלה, מה יחליף את החלב בתזונה שלנו?
ד"ר אבני, ומאחוריו הרפואה הטבעית, ממליץ על מוצרי סויה. בסין המסורתית, למשל, לא התקיימה תופעת גלי החום המאפיינת את גיל המעבר. הסיבה לכך נעוצה בערכים המזינים שיש לסויה ככלל ובהורמונים הצמחיים (פיטו אסטרוגנים) שהיא מכילה, המאזנים את גוף האישה ותומכים בה במהלך התהליכים האופייניים לגיל המעבר.
בנוסף סויה מכילה מרכיבים נוגדי חמצון, חלבון רב ועוד הרבה הפתעות. עם זאת, חשוב מאוד לצרוך סויה, על מוצרי הבת הרבים שלה, שלא עברה הנדסה גנטית (Non GMO). מסתבר כי בסויה שהונדסה או שלא גודלה בתנאים אורגנים, ישנה שחיקה אדירה של אותם מרכיבים. ולמי שלא מאמין לד"ר אבני, מומלץ לקרוא את הספר "שנת הבשרים שלי" מאת רות ל. אוזקי. בתאבון, ולבריאות.
כותבת המאמר היא מיכל קירש, נטרופתית N.D, מרכזת מגמת תזונה במכללה לרפואה הוליסטית בכרכור. להכרות עם לימודי התזונה במכללה לרפואה הוליסטית בכרכור היכנסו לקישור הבא: http://www.spirit.co.il/ReadArticle.asp?ArticleID=56
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
