לעומתן, בשל חוקי העברית יש מקרים רבים שאין להוסיף בהם יו"ד או ו"ו, והמילים נכתבות באופן זהה הן בכתיב החסר והן בכתיב המלא, ומכאן נוצר הבלבול, בעיקר בנוגע לשאלת ההוספה של יו"ד וו"ו. אנחנו לא יודעים מתי צריך להוסיף אותן על פי כללי הכתיב המלא, ומתי אסור להוסיף אותן בשל חוקי העברית. הבלבול גדל בשל כך שאנחנו רואים הוספה של יו"ד או ו"ו גם במקרים שאין להוסיף אותן, בעיקר באתרי חדשות המבקשים להקל את הקריאה. מצד אחד הוספה של אמות הקריאה על פי כללי הכתיב המלא אכן מקלה את הקריאה, אך מצד שני אנחנו לא יודעים מתי להוסיפן, ומהם המקרים שאין להוסיפן. זוהי הסיבה לכך שכשיצרתי לראשונה את העמוד על כתיב חסר ומלא באתר שלי, החלטתי שכתובתו תהיה mevulbalim, על פי המשפט המוכר של גיא זוהר בתכניתו "היום שהיה" בערוץ 10: "מבולבלים? גם אנחנו!"
בטקסטים ספרותיים נהוג להשתמש בכתיב חסר במילים "היתה", "אמא", "כל" ו"הכל", וביו"ד אחת בסוף שייכות בגוף ראשון (אחרי, עלי, בני - במקום אחריי, עליי, בניי בכתיב המלא). האם זאת טעות להשתמש באותו טקסט בכתיב מלא ובכתיב חסר? תלוי את מי שואלים - יש עורכי לשון הרואים זאת בחומרה.
השימוש בכתיב החסר נעשה בעיקר בספרי קריאה. נראה שהם סבורים שככל שהכתיב הלא-מנוקד זהה לכתיב המנוקד ולתנ"ך, הוא גבוה יותר וספרותי יותר. ייתכן גם שהדבר נובע משמרנות ומשמירה על מה שהם רואים כסגנון אישי וייחודי, או שהשינויים נראים להם זרים לשפה. את הכתיב המלא נראה בעיקר בכתוביות לסרטים ולכתבות בטלוויזיה. בקרב רוב הציבור נראה ערבוב של שני סוגי הכתיב: חלק מהמילים כתובות בכתיב חסר, וחלק בכתיב המלא.
מהם המקרים שבהם המילים נכתבות באופן זהה הן בכתיב החסר והן בכתיב המלא ואין להוסיף להן יו"ד או ו"ו:
1. הן בכתיב החסר והן בכתיב המלא אין להוסיף יו"ד בהטיות המילה כאשר אין בצורת היסוד שלה יו"ד: אטי, אטיות, לאטו (צורת היסוד "אט"), אך יש המוסיפים אותה לשם הנוחות בקריאה בהטיות של צורות היסוד אם, אמת, את, בת, הן, חץ, לב, עת, צד, מס, נס, עז, עם, צל, חן, חך ועוד.
2. הן בכתיב החסר והן בכתיב המלא לא תבוא ו"ו אחרי קמץ קטן (כלל זה אינו חל בהכרח על שמות פרטיים שבהם יש קמץ קטן*, כגון עמרי, יטבת): אבדן, אזלה, אפנה, יזמה, עצמה, ערמה, קרבן, תכנית ועוד, אך יש המוסיפים אותה לשם הנוחות בקריאה: אופנה, יוזמה, קורבן, תוכנית ועוד.
_______________
* בשם "אסנת" הקמץ גדול (Asnat) ולא קטן. קראו את תגובתה של אסנת דון למאמר.
3. הן בכתיב החסר והן בכתיב המלא לא תבוא יו"ד אחרי צירה*, אך נהוג להוסיף אותה לשם הנוחות בקריאה: במקום ברכה - בריכה; במקום בררה - ברירה; במקום דלקה - דליקה; במקום שער - שיער, ועוד.
___________
* "אבל יו"ד תיכתב במילים שצירי בא בהן לפני אהחע"ר במקום חיריק. למשל: תיאכל [לעומת תישמר], ייערך [לעומת יישמר], תיאבון [לעומת שיגעון], קירח [לעומת אילם], שירות [לעומת סיפור];
בשמות עצם בני שתי הברות ממין נקבה, שלא נגזרו משמות ממין זכר, והצירי מתקיים בהם בכל הנטייה: זיעה, תיבה (לעומת כנה, מתה - שנגזרו משמות ממין זכר, ומאה, עדה [קהל] שהצירי אינו מתקיים בהם בנטייה;
בשמות השקולים במשקל השמות היכר, הישג, היצע, וכן בצורות הנגזרות משמות אלו, כגון היכרות, הישגיות, היקשי." (מתוך אתר האקדמיה, עיקרי הכתיב חסר הניקוד)
4. הן בכתיב החסר והן בכתיב המלא לא תבוא יו"ד לפני שווא נח*: גרסה, מנהל, מחזור וכדומה, אך יש המוסיפים אותה אחרי חיריק לשם הנוחות בקריאה - גירסה, מינהל, מיחזור וכו'.
_____________
* למעט במילים לועזיות, במילים שבצורת היסוד שלהן הן אינן נכתבות בשווא (זיכרון, ולכן זיכרונות), והאקדמיה מתמירה להוסיף יו"ד במשקל פיעול משורשים בני ארבע אותיות שהשנייה מביניהן גרונית אל"ף או עי"ן, כגון פיענוח, שיערוך, תיארוך, שיעמום, שיעבוד, תיעתוק, שיעתוק, ביעבוע.
5. הן בכתיב החסר והן בכתיב המלא יש לכתוב: מסוים, מבוים (מלשון בימוי), מצוין, מקוים (מלשון קיום), מאוים, מחויך, מחויב ועוד ביו"ד אחת, וכן את הטיותיהן (מסוימים, מבוימות, מצוינת, מקוימים, מאוימות, מחויכת), אך רבים מוסיפים בהן יו"ד, וכותבים: מצויין, מסויים, בעייה וכו'. במקרים אלה מתקן השגיאות האוטומטי יסמן זאת כטעות.
6. הן בכתיב החסר והן בכתיב המלא יש לכתוב: חוויה, בעיה, אפליה, אשליה, הבניה, הגליה, הוויה, הזיה, הטיה, הנחיה, הפניה, הפריה, הרפיה, השהיה, השקיה, התוויה, התניה, לוויה, מניה ועוד יש לכתוב ביו"ד אחת, אך רבים מוסיפים בהן יו"ד. במקרים אלה מתקן השגיאות האוטומטי יסמן זאת כטעות.
(אולם בסמיכות בכתיב מלא יש להוסיף יו"ד: חוויית, בעיית, אפליית, אשליית וכו').
7. מילים נוספות שיש לכתוב אותן ביו"ד אחת הן בכתיב החסר והן בכתיב המלא: אויב, שמים - אך רבים מוסיפים בהן יו"ד נוספת, בשל חוסר ידיעה, או לשם הנוחות בקריאה.
8. הן בכתיב החסר והן בכתיב המלא יש לכתוב שיט cruising; ציד hunt; חיל force וכו' ביו"ד אחת. הוספת יו"ד במילים אלה הופכת את המשמעות למקצוע: שייט shayat - אדם העוסק בשיט; צייד tzayad - אדם העוסק בציד; חייל - soldier.
9. הן בכתיב החסר והן בכתיב המלא יש לכתוב:
אלו במשמעות these - ללא יו"ד
אילו במשמעות which - עם יו"ד.
אמן, אמנות, אמנותי וכו' במשמעות art - ללא ו"ו. מבולבלים? גם אנחנו. עניינים נוספים הנוגעים לכתיב חסר ומלא בעמוד כתיב מנוקד חסר וכתיב מלא חסר ניקוד
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
