ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - אלי דורון, עו"ד / eli-doron@taxlawyers.co.il
מהי הלבנת הון? מדוע היא נחשבת לעבירה כה חמורה ואילו אמצעים ננקטים בארץ על מנת למנוע אותה? כל זאת, בקצרה-במאמר שלפניכם:
מלשון חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, עולה כי הלבנת הון היא כל פעולה ברכוש אסור (שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירה, או ששימש לביצוע עבירה, או שאפשר ביצוע עבירה) שמטרתה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או את עשיית הפעולה בו.
הלבנת הון או "כיבוס כספים" (Money Laundering) הינה פעולה שנועדה להטמיע רכוש שהושג באופן לא חוקי, כרכוש חוקי, כך שלא ניתן יהיה לאתרו או לזהותו כרכוש שהושג באופן לא חוקי. להלבנת הון שלבים רבים המלווים אותה החל מעבירת המקור - העבירה שבאמצעותה הופק ההון, דרך פעולות ההלבנה עצמן השזורות לאורך "שרשרת ההלבנה", וכלה בשימושים החוזרים שנעשים בהון לאחר שהולבן.
כמו כן, הלבנת הון קשורה בקשר ישיר לפשיעה שאינה דווקא עבירות צווארון לבן, מאחר ומדובר פעמים רבות בכספים שהושגו על ידי סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, בנשים ובילדים או בגביית דמי חסות. עם זאת, יש לציין כי כיום המושג הלבנת הון משמש לבסס כל פעילות פיננסית שאינה מעוגנת בחוק. כתוצאה מהרחבה זו של ההגדרה, הפעילות הבלתי חוקית של הלבנת הון נעשית היום לא רק בידי חברי ארגוני פשע אלא גם בידי אנשים "מן היישוב".
קיימות טכניקות רבות להלבנת הון ובניהן: הסוואת פעולה בסכומים כספיים נכבדים על ידי פיצולה למספר רב של הפקדות בסכומים הנמוכים מן הסכום המינימאלי המצריך דיווח, זיוף קבלות ומסמכי ייצוא וייבוא והצהרות מכס, עסקאות חליפין ברכוש גנוב וכו'. בעולם פועלות רשויות רבות אשר נלחמות בפשיעה המאורגנת ובכלל זה בהלבנות הון. ארצות הברית, קנדה, בריטניה, מדינות אירופה, אוסטרליה, יפן ומדינות נוספות, הגיעו למסקנה כי חסימת האפשרות שעבריינים "ילבינו" את כספם היא אמצעי חשוב במאבק בארגוני הטרור, בעבריינות הסמים ובפשע המאורגן לסוגיו. כדי להצליח בכך, הסכימו מדינות רבות בעולם כי נחוצים סטנדרטים בין לאומיים וחקיקה שיאפשרו שיתוף פעולה בין ממשלות, רשויות אכיפת חוק ומוסדות פיננסיים.
כך, האמנה הבין לאומית הראשונה לשיתוף פעולה נגד הלבנת הון נחתמה בסוף שנות ה- 80.
בישראל, רק באוגוסט 2000 חוקק חוק איסור הלבנת הון, וזאת לאחר שנים רבות בהן לא נלחמה מדינת ישראל בהלבנת ההון על ידי חקיקה מפורשת.
מאחר שכך, ישראל נחשבה במשך שנים רבות כגן עדן למלביני הון. בהיעדר חוק מסודר בנושא, גם במקרים בהם היו בידי הרשויות הוכחות מוצקות כי בוצעה הלבנת הון, לא ניתן היה לתפוס את הכסף או את הרכוש הבלתי חוקי, אלא אם היה מוכח כי הפשע המהווה את מקור ההון בוצע בישראל.
בשנת 1988 חתמה ישראל על אמנת וינה, האוסרת על הלבנת כספי סמים, אך היא לא אושררה בכנסת משום שהחוק הישראלי לא עמד בדרישות האמנה. רק בינואר 2002, אישרה ישראל את האמנה.
על מטרתו של החוק לאיסור הלבנת הון וחומרת עבירת הלבנת ההון, ניתן ללמוד מתוך דברי הכנסת שנאמרו טרם התקבל החוק בקריאה שלישית, על ידי הגב' ציפי לבני, אז - יו"ר ועדת המשנה בנושא: "...היום מדינת ישראל עדיין נכללת ברשימה שחורה של מדינות מלבינות הון, על המשמעות החמורה שיש לכך מבחינה כלכלית. יש חשיבות רבה בוודאי מבחינה בין לאומית וכלכלית לפעול על מנת שישראל תצא מרשימה שחורה זו, אבל קודם כול וראשית כול, מטרתו של חוק זה וחשיבותו היא לקיום חברה תקינה במדינת ישראל. כשמדינה הופכת למקום נוח לפשע המאורגן, כשמדינה הופכת למקום מקלט להלבנת הון, ממילא היא הופכת גם למקום מושבו של הפשע המאורגן, ואנחנו מדברים, רבותי, על עבירות של סמים קשים, של זנות, ועל עבירות שקבענו במפורש כעבירות שאופייניות לפשע המאורגן הבין לאומי".
עיקרו של החוק קובע איסור עשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירה פלילית במטרה להסתיר את מקורו ואת זהות בעליו. מי שעושה פעולה של הלבנת הון עובר עבירה פלילית וצפוי לעונשים שנקבעו בחוק.
העונשים אשר נקבעו בחוק איסור הלבנת הון הם עונשים חמורים ביותר. כך לדוגמא: עונש מקסימלי של 10 שנות מאסר או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, שנקבע בסעיף 4 לחוק לעושה פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת לחוק.
לעניין האחריות, נקבע בחוק כי די שיוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש כדי שיוכלו להרשיע בעבירה על החוק.
יש לציין כי בין היתר מטיל החוק חובות דיווח שונות, ובהן גם חובה על אדם הנכנס למדינה או היוצא ממנה וברשותו 80,000 ? ומעלה במזומנים או בהמחאות בנקאיות או המחאות נוסעים, לדווח על הכספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה. חובת דיווח זו חלה גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת. העונש על עבירה על חובה זו, המופיעה בסעיף 9 לחוק, הוא חמור ועומד על עונש מקסימלי של מאסר של שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61 א (4) לחוק העונשין או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
ראוי לציין שבנוסף לחקיקת החוק, הוקמה בישראל הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. הרשות הינה בעיקרה גוף מודיעיני שהוקם כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ושל מימון פעילות טרור כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה.
לסיכום, מרוח החוק, דברי הכנסת, ומן העובדה כי החוק עבר בקריאה שלישית ללא אף מתנגד, ניתן ללמוד כי המחוקק רואה בהלבנת ההון עבירה חמורה ביותר אשר יש לנקוט כנגדה צעדים עונשיים חמורים, ואשר המאבק בה יסייע לישראל להילחם בפשיעה שבתוכה, אך גם להפוך לחלק מהקהילה הבינלאומית אשר אינה נותנת חסותה למעשה ומגנה אותו.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל), 52522
טל': 6127446-03, פקס: 6127449-03
חיפה: שד' המגינים 58, 33264
טל': 8526693-04, פקס: 8555976-04
טבריה: רח' הירדן 100א' ת.ד. 1902, 14200
טל': 6717201-04, פקס: 6717203-04
רומניה: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2 בוקרשט, רומניה.
http://www.adviser.co.il
לשאלות לגבי המאמרים, נא שלחו שאלותיכם למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
