רוב צורות שם העצם פיעול, שנגזר מבניין פיעל ייכתבו כך: ריפוד, תיאור, שירות.
[איבוד, ביקוש, גירוש, דיווח, היווי, וידוא, זיהוי, חיווי, טיפול, ייבוש, כיתוב, ליהוק, מיון, מירוץ, ניסוי, סיווג, עיסוי, פיהוק, צילום, קישור, ריהוט, שיווק, תירוץ].
גם כאשר החיריק שבאות השורש הראשונה מתחלף לצירה (לפני אל"ף ולפני רי"ש), היו"ד נשארת: תיאור, ביאור, גיאות, טירוף, פירוק, צירוף, שירות, תירוץ.
לכאורה השאלה מסתבכת קצת כשמדובר בשורשים מרובעים, ובייחוד כאלה שהאות השנייה שלהם גרונית (לצורך העניין, מדובר רק ב-ה' ע' א').
בעניין זה פניתי לפני כמה חודשים לאקדמיה ללשון העברית, וזה מה שענתה לי הד"ר קרן דובנוב:
-למר אלי גיא שלום רב,
שמות במשקל פיעול משורשים בני ארבע אותיות שהשנייה מביניהן גרונית אל"ף או עי"ן להיהגות בשתי דרכים: בחטף פתח או בשווא נח. לפיכך גם הכתיב יכול להיות ביו"ד או בלעדיה, לפי ההגייה. הכתיב בלא יו"ד רווח יותר.
בברכה, קרן דובנוב המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העברית --
פנייתי לאקדמיה הייתה בגלל היסטוריה מורכבת של צורות כתיב של מילים כאלה. אני למדתי מפי מורה מוסמכת מאוד כלל מסובך ביותר:
על כתיב מילים דוגמת שיעבוד (שורש מרובע, אות שורש שנייה גרונית ושלישית בג"ד-כפת)
1. המתכונת: באופן כללי, כאשר השורש בן ארבע אותיות נכתוב נרמול אפיון וכו'.
2. אבל אם אות השורש השנייה אע"ה : פיענוח, שיערוך, תיארוך, שיעמום.
3. אבל אם אות השורש השלישית בגדכפת, נכתוב בלי יו"ד: שעבוד, תעתוק, שעתוק, געגוע, בעבוע, ואולי יש עוד דוגמות.
-- במילון ההווה מצאתי:
אין צורך לזכור כלל מיוחד מלבד שבשורשים מרובעים ומחומשים אין יו"ד אחרי אות השורש הראשונה בבניין פיעל, בין בזמן עבר ובין בשם הפעולה. א?פשרתי, ש?חבור. --
לפי מכתבה של קרן דובנוב, בסופו של דבר מתברר שהחיים לא מסובכים כל כך, ואפשר לפשט ולהאחיד. מאז אני כותב תיארוך. אמנם אפשר לכתוב גם תארוך, אבל אני לא אוהב להסתבך בכללים מורכבים. אם מותר לכתוב יו"ד בפועלי "שנייה גרונית", כלומר בכל פועלי "שנייה גרונית", גם אלה שהם פועלי "שלישית בגדכפת", אז עשיתי לעצמי כלל לעשות כך בכולם. לדעתי הקריאה בכתיב הזה קלה יותר, ולא נראה לי שעדיף לנקד את האות הראשונה. אבל זה עניין של טעם אישי.
[איבוד, ביקוש, גירוש, דיווח, היווי, וידוא, זיהוי, חיווי, טיפול, ייבוש, כיתוב, ליהוק, מיון, מירוץ, ניסוי, סיווג, עיסוי, פיהוק, צילום, קישור, ריהוט, שיווק, תירוץ].
גם כאשר החיריק שבאות השורש הראשונה מתחלף לצירה (לפני אל"ף ולפני רי"ש), היו"ד נשארת: תיאור, ביאור, גיאות, טירוף, פירוק, צירוף, שירות, תירוץ.
לכאורה השאלה מסתבכת קצת כשמדובר בשורשים מרובעים, ובייחוד כאלה שהאות השנייה שלהם גרונית (לצורך העניין, מדובר רק ב-ה' ע' א').
בעניין זה פניתי לפני כמה חודשים לאקדמיה ללשון העברית, וזה מה שענתה לי הד"ר קרן דובנוב:
-למר אלי גיא שלום רב,
שמות במשקל פיעול משורשים בני ארבע אותיות שהשנייה מביניהן גרונית אל"ף או עי"ן להיהגות בשתי דרכים: בחטף פתח או בשווא נח. לפיכך גם הכתיב יכול להיות ביו"ד או בלעדיה, לפי ההגייה. הכתיב בלא יו"ד רווח יותר.
בברכה, קרן דובנוב המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העברית --
פנייתי לאקדמיה הייתה בגלל היסטוריה מורכבת של צורות כתיב של מילים כאלה. אני למדתי מפי מורה מוסמכת מאוד כלל מסובך ביותר:
על כתיב מילים דוגמת שיעבוד (שורש מרובע, אות שורש שנייה גרונית ושלישית בג"ד-כפת)
1. המתכונת: באופן כללי, כאשר השורש בן ארבע אותיות נכתוב נרמול אפיון וכו'.
2. אבל אם אות השורש השנייה אע"ה : פיענוח, שיערוך, תיארוך, שיעמום.
3. אבל אם אות השורש השלישית בגדכפת, נכתוב בלי יו"ד: שעבוד, תעתוק, שעתוק, געגוע, בעבוע, ואולי יש עוד דוגמות.
-- במילון ההווה מצאתי:
אין צורך לזכור כלל מיוחד מלבד שבשורשים מרובעים ומחומשים אין יו"ד אחרי אות השורש הראשונה בבניין פיעל, בין בזמן עבר ובין בשם הפעולה. א?פשרתי, ש?חבור. --
לפי מכתבה של קרן דובנוב, בסופו של דבר מתברר שהחיים לא מסובכים כל כך, ואפשר לפשט ולהאחיד. מאז אני כותב תיארוך. אמנם אפשר לכתוב גם תארוך, אבל אני לא אוהב להסתבך בכללים מורכבים. אם מותר לכתוב יו"ד בפועלי "שנייה גרונית", כלומר בכל פועלי "שנייה גרונית", גם אלה שהם פועלי "שלישית בגדכפת", אז עשיתי לעצמי כלל לעשות כך בכולם. לדעתי הקריאה בכתיב הזה קלה יותר, ולא נראה לי שעדיף לנקד את האות הראשונה. אבל זה עניין של טעם אישי.
שירותי עריכה לשונית בעברית ותרגום מאנגלית לעברית:
ספרים, מאמרים ועבודות אקדמיות (לתוארי מוסמך ודוקטור) במדעי הרוח והחברה, ובין היתר -- היסטוריה, פילוסופיה, חינוך, אנתרופולוגיה, אמנות ותרפיה;
טקסטים במגוון תחומים מקצועיים, דפי תדמית, יחסי ציבור ועוד;
* שירות ללקוחות פרטיים, למו"לים, לעמותות ולחברות;
* ניסיון רב בעריכת תרגומים;
* מעריכת ליטוש עד עריכת עומק;
* רמה גבוהה
ספרים, מאמרים ועבודות אקדמיות (לתוארי מוסמך ודוקטור) במדעי הרוח והחברה, ובין היתר -- היסטוריה, פילוסופיה, חינוך, אנתרופולוגיה, אמנות ותרפיה;
טקסטים במגוון תחומים מקצועיים, דפי תדמית, יחסי ציבור ועוד;
* שירות ללקוחות פרטיים, למו"לים, לעמותות ולחברות;
* ניסיון רב בעריכת תרגומים;
* מעריכת ליטוש עד עריכת עומק;
* רמה גבוהה