בתעתוק של מילים לועזיות, כללי הכתיב המלא חסר הניקוד של האקדמיה ללשון העברית משנת תשנ"ה ממליצים להמעיט ככל האפשר באותיות אל"ף בשביל A (לכן רציונלי ולא רציונאלי) ויו"ד בשביל E (לכן נאו-קולוניאליזם ולא ניאו קולוניאליזם, וגם ארוטי ולא אירוטי).
אבל יש מי שאינם מקבלים את כללי האקדמיה האלה, והם ממשיכים לנצל את האל"ף והיו"ד האלה לריפוד המבנה העיצורי מאוד של הכתיב חסר הניקוד. ייש הקובעים כללי פשרה. למשל בהוצאת "שלם" מעדיפים (או העדיפו) לשמור על היו"ד בצירה לפני אל"ף. לכן ניאו-קולוניאליזם, תיאוריה וכו' (אך לא אחרי היו"ד, ולכן עדיין ארוטי).
הבעיה עם הכתיב "אירוטי" (שמן הסתם הצידוק הכללי שלה יהיה הטלת יו"ד בסמיכות לאל"ף) מורכבת קצת יותר, כי היא נתקלת בכלל אחר. כי באותם כללים הוחלט שאת הדיפתונג (=תנועה כפולה) EU ראוי לתעתק ביו"ד, ורק ביו"ד, כמו אירופה. לכן בין היתר נירוטי, פסידו.
אם מביאים זאת בחשבון, אז הכתיב "אירוטי" מציע אטימולוגיה של EUROTIC, ולא היא, שכן האט' של המילה היא erotikos, from eros gen. erotos.
אבל כידוע ישנם שאינם אוהבים את זה, ולמשל בעבר, כששאלתי כאן על פסידו, הרוב העדיפו פסוודו, פסאודו, פסיאודו, פסוידו ועוד, ודרך אגב, באותו דוקטורט באמת השתמשתי ב"פסאודו" לפי העדפת הכותבת. מן הסתם כל אדם לפי האסוציאציות המבטאיות של הרישומים הראשונים של המילה הזאת בזיכרונו, לפי הפונטיקה של המשתמש שהרשים אותו בהטבעת המילה באוצר המילים שלו.
יוצא שאם מתחילים בהעדפות אישיות עלולים להיקלע לאי-עקיביות. מי שכותב אירוטי לכאורה מנוע מלכתוב פסידו. מי שכותב פסיאודו לכאורה צריך לכתוב איאורופה. מי שאוהב נוורוטים, צריך לאהוב אותם אוורופים.
מכל זה עולה שההחלטה האישית צריכה להיות עקרונית: האם אתה מנסה לבנות מערכת כללים עקבית, או הולך לפי האינטואיציה בכל מילה?
על זה העיר Londoner1 בפורום תרגום ועריכה של תפוז
[...] עד היום קשה לי לקבל מילים כמו "גאוגרפיה" ו"וידאו". אשר לתעתיק EU תמיד כ-"אי", זוהי בעיני אחת ההחלטות הכי אומללות של האקדמיה, והיא מדגימה בכל פארו את החיסרון הגדול שבקביעת חוקים אנלוגיים גורפים. אין שום דרך למצוא כלל שיתאים לאירופה, נוירון, פרמצבטיקה, יורוסטאר, אקליפטוס, נייטרלי, ניוטרל (ההילוך) ואאוגניקה. במקרים כאלה עדיף להיות חכם ולא צודק, וללכת עם הצורה המושרשת - מה לעשות שאלו מילים שנקלטו בעברית בתקופות שונות ודרך פילטרים של שפות שונות, ולהתעלם מכך ולנסות "להחליק" את זה באמצעות חוק מאחיד ולא-היסטורי פירושו לרושש את השפה, לא להעשיר אותה.
שירותי עריכה לשונית בעברית ותרגום מאנגלית לעברית:
ספרים, מאמרים ועבודות אקדמיות (לתוארי מוסמך ודוקטור) במדעי הרוח והחברה, ובין היתר -- היסטוריה, פילוסופיה, חינוך, אנתרופולוגיה, אמנות ותרפיה;
טקסטים במגוון תחומים מקצועיים, דפי תדמית, יחסי ציבור ועוד;
* שירות ללקוחות פרטיים, למו"לים, לעמותות ולחברות;
* ניסיון רב בעריכת תרגומים;
* מעריכת ליטוש עד עריכת עומק;
* רמה גבוהה של ליטוש סגנוני בתרגומים.
ספרים, מאמרים ועבודות אקדמיות (לתוארי מוסמך ודוקטור) במדעי הרוח והחברה, ובין היתר -- היסטוריה, פילוסופיה, חינוך, אנתרופולוגיה, אמנות ותרפיה;
טקסטים במגוון תחומים מקצועיים, דפי תדמית, יחסי ציבור ועוד;
* שירות ללקוחות פרטיים, למו"לים, לעמותות ולחברות;
* ניסיון רב בעריכת תרגומים;
* מעריכת ליטוש עד עריכת עומק;
* רמה גבוהה של ליטוש סגנוני בתרגומים.
