תרופות פסיכיאטריות: מאזן הגן עדן-גיהינום (חלק ב)
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תרופות פסיכיאטריות: מאזן הגן עדן-גיהינום (חלק ב) 

מאת    [ 02/05/2011 ]
מילים במאמר: 979   [ נצפה 6331 פעמים ]

 
 

תרופות פסיכיאטריות: מאזן הגן עדן-גיהינום (חלק ב')

דולב ראובן גילמור, תזונאי R.Nu

אם נרצה לבסס את הפסיכיאטריה

כרפואה מבוססת ראיות, נסתכן בכך שנצטרך

לבחון בצורה קרובה יותר את מה שזמן רב

נחשב כעובדתי.

 

-- עמנואל סטיפ, "פסיכיאטריה אירופאית" - 2002

במאמר הראשון בסדרה זו, העליתי את השאלה המהפכנית (ואולי החוצפנית): האם התרופות הפסיכיאטריות השונות מעניקות לאנושות באופן כללי יותר תועלת (המכונה "גן עדן" בכותרת הסדרה)   מאשר הנזקים (הגיהינום) שהן גורמות. לפני שנמשיך להתעניין בשאלה זו, אנו חייבים להבין מה עושות  התרופות במערכת העצבית - במוח - של נוטליהן. ובכן...

מספר תאי העצב (נוירונים) במוחו של האדם הוא כמספר כוכבי השמים לרוב, משהו בסדר גודל של 100 מיליארד. גופו של כל תא קולט מסרים מרשת של סיבים, הנקראים דנדריטים, והוא שולח את המסר שלו דרך סיב גדול יותר, הנקרא אקסון, שמשתרע עד למקום מרוחק במוח או בחוט השדרה. קצה האקסון מתחלק למספר קצוות (טרמינלים), ואלה מתחברים לדנדריטים של התאים המקבלים מסרים מתא עצב זה.

מה שמעניין אותנו כאן, הוא הצורה בה המסרים מועברים בין תאי העצב, זאת אומרת בין קצה האקסון של תא אחד לדנדריט של התא הבא בתור. האקסון והדנדריט לא ממש נוגעים זה בזה, אלא קיים ביניהם מרווח צר מאוד, הנקרא סינפסה. כאן, בסינפסה וסביבה, מוצגת הדרמה, בה השחקנים הם מולקולות הנקראות נוירוטרנסמיטרים (מעבירים בין-עצביים), יחד עם התרופות הפסיכיאטריות, וכולם יחד משפיעים על פעילות מוחנו ועל רגשותינו.

בקצות האקסונים, ישנם נוירוטרנסמיטרים שונים - דופאמין, סרוטונין, נוראפינפרין ואחרים. הם נאגרים בשלפוחיות קטנות, ומשתחררים מתוכן למרווח הסינפסה. הם עוברים את הסינפסה ומתחברים לקולטנים המיוחדים להם - כל אחד לקולטן המיוחד לו - והקולטנים מופעלים ומעבירים הלאה את המסר העצבי. לאחר שנוירוטרנסמיטר נקלט, גורלו נחלק לשתי אפשרויות: או שהוא מתפרק, או שהוא משתחרר בחזרה לסינפסה. מהסינפסה הוא יכול להיקשר שוב בקולטן, לעבור "ספיגה חוזרת" לאקסון ממנו הוא יצא, או לעבור פירוק על ידי אנזים הנקרא MAO (מונואמין אוקסידאז). כל הנ"ל מתרחש כל רגע בחיינו, אין ספור פעמים באין ספור סינפסות.

פשוט? בוודאי שלא, אבל להבנת המשך סדרת המאמרים הזו, חשוב מאוד שתבינו את הסברי המקוצר, ולכן תקראו את זה שוב אם יש לכם צורך בכך. בעיניי, זה מדהים עד כמה בני האדם החוקרים הצליחו לרדת לעומקם של התהליכים הביוכימיים המתקיימים בתוכנו. כמה ידע יש לנו! גילינו נוירוטרנסמיטרים רבים, ומחקרים על בעלי חיים לימדו אותנו שכל נוירוטרנסמיטר משפיע על נפשנו בצורה אחרת. הבנת הנושא הובילה לרעיון, שאנו מסוגלים להשפיע על מצבי הרוח ועל תהליכי החשיבה שלנו על ידי התערבות בשלבים השונים של העברת מסרים עצביים. אנחנו יכולים להתערב כימיקלית בתהליכים אלו במספר דרכים:

1. הגברת הכמות של נוירוטרנסמיטר זה או אחר על ידי הכנסה ישירה שלו לגוף, או על ידי האספקה של חומרי המוצא שלו. אם יהיו יותר מולקולות של הנוירוטרנסמיטר באקסון, כמות גדולה יותר תשתחרר לסינפסות.

2. עיכוב פירוקו של הנוירוטרנסמיטר.

3. עיכוב הספיגה החוזרת לאקסון, וכך יישאר הנוירוטרנסמיטר בסינפסה וימשיך לפעול.

4. גירוי הקולטן של הנוירוטרנסמיטר על ידי חומר אחר.

הדבר המשותף לשלוש השיטות הראשונות הנ"ל, הוא העלאת מספר המולקולות של הנוירוטרנסמיטר בסינפסות. במצב כזה, היקשרותו של הנוירוטרנסמיטר לקולטנים שלו תתרחש לעתים קרובות יותר. כך תוגבר פעולתו, וכמו כן, השפעתו על נפשנו.

            לחלופין, אם נרצה להפחית את כמות הנוירוטרנסמיטר בסינפסה כדי להחליש את השפעתו עלינו, נוכל לעשות זאת על ידי:

1. חסימת הקולטנים שלו, בכך שגם אם יש הרבה ממנו בסינפסה הוא לא יפעל.

2. עיכוב ייצורו או שחרורו מהאקסון.

3. זירוז פירוקו.

            לפני שנבחן את דרכי פעולתן של התרופות הפסיכיאטריות השונות, נדבר על התיאוריה העומדת מאחורי השימוש בהן.

*******************************************

מחלות נפש לפי תיאוריית הנוירוטרנסמיטרים

אדם בעל נפש מאוזנת הנו בדרך כלל אדם שמח, רגוע והגיוני. התיאוריה קובעת שהנוירוטרנסמיטרים של אדם כזה הם מאוזנים, זאת אומרת, המשחק ביניהם מתנהל בצורה תקינה והרמונית, הכמות שלהם בסינפסות תקינה, והתחברותם לקולטנים מתרחשת "כמו שצריך". כאשר האדם עצוב, חרד או משוגע, אנו אמורים למצוא שחומרים אלו יצאו מכלל איזון. אולי יש פחות מדי סרוטונין או יותר מדי דופאמין, למשל. אם זה נכון, נוכל להתערב באמצעות כימיקלים, ולאזן את מצבו של האדם על ידי טיפול תרופתי שיחזיר את הנוירוטרנסמיטרים לאיזונם התקין, בדיוק כמו שחולה בסוכרת חוזר למצב מאוזן על ידי מתן אינסולין. לצורך כך, פותחו תרופות שונות. האם ההנחה עליה מבוססות התרופות, נכונה? על זה נדבר מאוחר יותר, אבל לפני כן, נסביר קצת על הסוגים של התרופות המשפיעות על המוח (תרופות נוירולפטיות).

איך עובדות התרופות הפסיכיאטריות?

נדבר על שלושה סוגים: נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה (תרופות הרגעה) ונוגדי פסיכוזה.

אתם מוזמנים לקרוא את המשך המאמר באתר: http://www.naturalmedicine.co.il/76201/Psychodrugs2

דולב גילמור, תזונאי R.Nu, מטפל בתזונה, שיאצו ודמיון מודרך. טיפולים, הרצאות וסדנאות. תזונה אורתומולקולרית, מחבר ספר, ''רפואה כמוסה: הכוח האמיתי של ויטמין C'' אתר: http://www.naturalmedicine.co.il/  הרשמו באתר לקבלת טיפים שבועיים. דוא"ל dolev@naturalmedicine.co.il לייעוץ, צור קשר: 0523-794092

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב