היעד הלאומי : חינוך לסובלנות ודמוקרטיה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

היעד הלאומי : חינוך לסובלנות ודמוקרטיה 

מאת    [ 16/01/2011 ]
מילים במאמר: 765   [ נצפה 3952 פעמים ]

 
 

 

מדינת ישראל שרויה בהתפרצות של חוסר סובלנות וזרמי גזענות . יש השלכה ישירה לסכסוך הדמים בינינו לבין הפלסטינאים על החברה הישראלית פנימה . המחנכים , חשים את המתח ואובדן הסובלנות בקרב התלמידים . תקופת עימות מחריף גורמת להעמקת השסע בתוך החברה הישראלית . בראש ובראשונה השסע ביחסי יהודים וערבים אזרחי ישראל , אך לא רק . שוב מחריפים השסעים בין מחנות שבתוכנו : חילונים ודתיים , מחנות פוליטיים הולכים ומקצינים . בדמוקרטיה, מחלוקת היא לגיטימית וקיומה הוא אפילו הכרחי . הוא נובע מאבחנה בין אחדותנו הלאומית בעת משבר , לבין היכולת לקיים דיון מסודר אך נוקב על הבעיות הכי קשות כגון : גבולות המדינה ,  יחסי הרוב היהודי והמיעוט הערבי , מעמד ועתיד ההתנחלויות , סרבנות אידיאולוגית ,  ועוד.

על כן , חשוב שהיכולת לקיים תהליך דמוקרטי תופנם גם בבתי הספר . חשוב שיידע כל ילד בישראל , כי דעותיו והשקפותיו יעוצבו לאחר שנחשף לדעות שונות בציבור הישראלי , ולאחר שהבין שיש תהליך דמוקרטי לקבלת הכרעות , גם הכרעות היסטוריות גדולות, קשות וכואבות . חשוב שנער ונערה ישראליים יבינו שאחדות לאומית ורגשות לאומיים אינם עומדים בסתירה לויכוח חופשי על בעיות מוסריות ועל הצורך לשמירה על סובלנות הדדית . חשיבות האבחנה הזו נובעת מהחשש שעם התלהטות טרור והאלימות, 'מתלהטים היצרים . ואז , בשם האחדות הלאומית כביכול , עלולה להתפתח גישה לא סובלנית השוללת את עקרון שמירת זכויות האדם והאזרח והפוסלת דעות " לא מקובלות " . מתפתח חוסר סובלנות לעצם הקשבה לאחר ולשונה.  כך אתה שומע בני נוער הקוראים  "לא לתת לערבים להצביע " , " התקשורת עויינת " , " לגייס את הדתיים לצה"ל "        ( כאילו כל הדתיים אינם משרתים בשירות צבאי ) . אמירות אלה מסמלות בורות ואי הבנת  הקוד הדמוקרטי שלנו. ולאחרונה , אף קריאות מאורגנות של רבנים ורבניות שלא להשכיר דירות לערבים, ולא להתרועע עם בני זוג ערביים.

חינוך לדמוקרטיה וסובלנות נתפס , משום מה , כנכס ומסר של מחנות פוליטיים מסוימים . כאילו רק חלק מהעם מופקד על משמר הדמוקרטיה . האמת היא כי החינוך לדמוקרטיה בונה את התשתית לתודעה לאומית משותפת . ערך הסובלנות הוא היחיד המסוגל לגשר ולאחד בין ריבוי הדעות והמחנות . מאחר ולא תיתכן דעה אחיד ,קיימת סכנה שבני נוער יפתחו דה לגיטימציה של דעות ואישים בישראל . התרחשויות מדאיגות בתחום זה היו בשדה הציבורי , האקדמי , הפוליטי . צעקות וקללות הן עניין של שגרה בועדות הכנסת או בתכניות טלביזיה . אלימות בחברה , ובתוך זה – אלימות פוליטית היא מאפיין הולך ומתפתח אצלנו .

בתקופה כזו יעד החינוך לסובלנות ודמוקרטיה הוא מטרה לאומית עליונה . את שניהם צריך לבנות . זהו תהליך חינוכי, ולא עניין לעוד פרויקט במערכת , או מעשה הצהרתי .

ראשית , חינוך לסובלנות ודמוקרטיה צריך להיבנות אנכית ,  מהבסיס כלפי מעלה : בבית הספר היסודי בתכנית מובנית ( ולא מזדמנת ) , בחטיבת הביניים , ורק אז – בתיכון , בתפיסה המוכרת לנו כיום . יצוין כי כיום הרובד היחיד בו הנושא נלמד הוא התיכון , כחלק ממערך הבגרות . אלא מה? רק כ % 40 מבני הנוער נבחנים בבגרות במקצוע האזרחות .  % 60 מהנוער הישראלי מגיע לגיל 18 ללא חינוך שיטתי המעודד  את ערכי הדמוקרטיה והמקשר בינו למשמעות ישראל כמדינה יהודית . בחטיבת הביניים האזרחות איננה מקצוע חובה , ולבית הספר היסודי אין בכלל תכנית לימודים כזו . מנהלים ומחנכים בעלי תודעה מפותחת מצליחים לעשות משהו בתחום , אך כידוע במערכת החינוך מה שאיננו מובנה ומתוקצב נידון לזמניות וברוב המקרים , להיעלם .

שנית , חינוך לסובלנות ודמוקרטיה הינו פרי של מודעות המורים לנושא . אם יפתחו המורים גישה בריאה ומשכילה לקשר שבין טיפוח הלאומיות הישראלית והדמוקרטיה , תובטח השלמות של החברה , על שסעיה . פירושו של דבר הוא כי כל אונה בחברה הישראלית מטפחת את ייחודה באמצעות חינוך ילדיה : החרדים , הדתיים , המסורתיים , החילונים . באותו זמן , כחלק בלתי נפרד עליה לטפח פתיחות אצל הילד כלפי הקבוצות שהוא איננו מכיר , ושאיתן הוא איננו בא במגע . הטמעת הרעיון הזה תבטיח יציבות וסובלנות – העומדים אצלנו בסכנה .

ועוד , ילד ישראלי חייב להיות אמון על זכויות המיעוט , ולכבד את תרבותו וייחודיותו . האווירה בארץ כלפי המיעוט הערבי מתאפיינת בחוסר סובלנות קיצוני ומסוכן . קיצון העמדות בקרב ערביי ישראל , המתבטא קודם כל בנוער הערבי , מחריף את הבעיה . מצב זה עלול לערער , פשוטו כמשמעו , את יכולת החברה הישראלית להתקיים . זהו מתכון לאלימות וסגרגציה חברתית בתוך מדינה קטנה שאוכלוסייתה הולכת וגדלה . החינוך לדמוקרטיה אשר יבנה חברה דמוקרטית, יבנה בסיס המכיר בשתי תרבויות , יהודית וערבית , המתקיימות תחת הסכמה  ודיאלוג הדדי . כך גם מול בני המיעוט הדרוזי .

שלוש נקודות שהודגשו כאן : הבניית החינוך לסובלנות ודמוקרטיה בכל הרמות החינוכיות , הטמעת הגישה של גישור בין שסעי החברה שלנו , וטיפוח הסובלנות בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי , הן היעד הלאומי הקודם כמעט לכל סיסמא והכרזה. מעטים אולי מאמינים בכוחו של החינוך לבנות חברה . לספקנים נזכיר את הישגי תנועות הנוער , יכולתן של ישיבות לעצב דמות בוגריהן , שימור השפה העברית באמצעות בית הספר . כעת הוא הזמן לרתום את החינוך לבניית חברה דמוקרטית בריאה יותר .

נכתב במקור כמצע להקמת פורום המחנכים לכבוד האדם והסובלנות, 2002 .

המאמר עודכן.

ראש מינהל החינוך בעיריית חולון ,
בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון ,
ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית .
מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה .
מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות ,
בשליחות : שימש כשליח קהילתי בקהילה היהודית של סינסינטי , אוהיו - סיטי .
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב