חיוב מעביד אשר פיטר עובד מספר ימים בטרם השלים שנת עבודה בתשלום דמי הבראה. 

חיוב מעביד אשר פיטר עובד מספר ימים בטרם השלים שנת עבודה בתשלום דמי הבראה.

מאת עו"ד תמיר קדמי*

יוני עבר בחברת השליחויות "תכף אגיע" במשך 11 חודשים ו -25 ימים, כאשר פוטר לאלתר ממקום העבודה. בסיום יחסי עובד מעביד פנה יוני אל המעביד ודרש שישולמו לו דמי הבראה המגיעים לו עבור שנת עבודה. המעביד הודיע ליוני כי אין הוא זכאי לתשלום דמי הבראה שכן, יוני פוטר לאלתר בטרם השלים שנת עבודה מלאה. לאחר קבלת סירוב המעביד החליט יוני להגיש כנגד המעביד תביעה בבית הדין לעבודה לתשלום דמי הבראה. כיצד יפסוק בית הדין לעבודה? האם יוני יקבל את מלוא תשלום דמי ההבראה או שהמעביד יצא שידו על העליונה.

כיצד השיבו בתי הדין לעבודה על שאלה זו.

סעיף 5(ב) להסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום קצובת הבראה, שהוראותיו הורחבו בצו הרחבה על כל העובדים והמעבידים בישראל, קובע כי "למען הסר ספק, מובהר בזאת, כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו".

בפסק הדין ע"ע 122/03 אבנר וקסמן נ' אי. טי.סי, 24 מסביב לשעון ואח', ניתן ביום 7.1.07 (להלן: "פרשת אבנר וקסמן") דובר בעובד טכנאי מיזוג אויר, אשר החל לעבוד אצל המשיבות ביום 21.8.1998. העובד קיבל מכתב פיטורין מהמשיבות הנושא את התאריך 16.7.1999, כאשר פיטורי העובד היו לאלתר ללא מתן הודעה מוקדמת כך שאילו ניתנה העובד היה משלים שנת עבודה מלאה במקום העבודה. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את תביעתו של העובד לתשלום דמי הבראה וקבע כי יש לזכות את העובד בפדיונם של "דמי ההבראה", שכן, הפרת החובה מצדו של המעביד למסירת הודעה מוקדמת כדין, גרמה לעובד נזק בגובה דמי ההבראה, להם היה זכאי לו עבד שנה שלמה. בנזק זה מחויב המעביד.

חובה להבהיר כי שופטי הרוב בפסק הדין הדגישו כי הפרת החובה שבחוק למתן הודעה מוקדמת לפני פיטורים, אין משמעותה  הארכת תקופת העבודה לתקופת ההודעה המוקדמת, ואין מדובר ב"שכר" המשתלם עבור תקופת ההודעה המוקדמת, ובתשלומים הנלווים לשכר, כתוצאה מכך. אלא, בכך שנמנע מן העובד להשלים את תקופת עבודתו לכדי 12 חודשים תמימים, גרמה הפרת החובה למתן הודעה מוקדמת נזק לעובד בגובה דמי ההבראה לתשלומם היה זכאי, על פי דין, עבור שנת עבודה אחת.

בפסק דין נוסף, עב (י-ם) 2369/07  איששים טפרה נ' גלשן שווקים בע"מ, ניתן ביום 25.1.2009, דובר בעובד אשר הועסק אצל המעבידה בשכר מינימום שעתי כשומר ב"בניין הפעמון" במרכז העיר ירושלים מיום 4.7.06 עד ליום 30.5.07, כאשר העובד פוטר על פי מכתב פיטורים מיום 17.5.07. בית הדין האזורי לעבודה בחן את נסיבות המקרה לאור ההלכה אשר נקבעה בפרשת אבנר וקסמן וקבע כי הואיל ובמקרה הנוכחי, ניתנה לעובד הודעה מוקדמת כדין, שכן מכתב הפיטורים נמסר לו ביום 17.5.07 ופיטוריו נקבעו בו ליום 30.5.07. לפיכך הלכת וקסמן אינה חלה בענייננו והעובד אינו זכאי לתשלום דמי הבראה. יש לציין כי בית הדין הוסיף וקבע כי אם היה סבור כי הוכח באופן פוזיטיבי כי פיטורי העובד נבעו מכוונה להתחמק מתשלום זכויותיו של התובע, ניתן היה להסתמך על חוסר תום לב בביצוע חוזה העבודה כדי להגיע למסקנה שהתובע זכאי לדמי הבראה, חרף העובדה שלא השלים שנת עבודה.

מכאן, עובד אשר פוטר ממקום העבודה סמוך לתום שנת עבודתו הראשונה ללא מתן הודעה מוקדמת בפועל, צריך לבדוק האם במידה והמעביד היה נותן לו הודעה מוקדמת בפועל, היה  העובד משלים שנת עבודה מלאה במקום העבודה. במקרה שהתשובה לכך חיובית, יהא העובד זכאי לתשלום דמי הבראה. כמו כן, רשאי העובד לפנות לבית הדין לעבודה ולטעון כי פיטוריו נעשו בחוסר תום לב בכוונה להתחמק מתשלום זכויותיו, ולקוות שבית הדין ישתכנע מטיעוניו.

האמור לעיל  אינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטיו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

תמיר קדמי, עו"ד

מרחוב נירים 3, תל אביב

טל: 6880303 - 03, נייד: 0545243333

בכל שאלה או קריאת מאמרים נוספים הינכם מוזמנים לאתר האינטרנט של עו"ד תמיר קדמי בכתובת הבאה:

www.kedmi-law.co.il

ניתן להירשם לפורום שהקים עו"ד תמיר קדמי באתר פייס בוק בכתובת שלהלן:

http://www.facebook.com/#!/group.php?gid=132277916783452