הקשיים וההתמודדות עם גיל ההתבגרות 

כולנו חווינו בדרך כזאת או אחרת את גיל ההתבגרות. בכל פעם "בכובע" אחר . פעם כנער/ה מתבגר/ת ופעם כהורה .
לגבי קשיי ההתמודדות אין ויכוח.לגבי ההתנהלות והדרך, היו הרבה ויכוחים והרבה חילוקי דעות שבדיעבד אולי יכולנו לוותר עליהם.

אחד הדברים שזכורים לי מגיל ההתבגרות זה השינויים הרבים שחלו.
המעבר לחטיבת ביניים, השינוי הפיזי, שינוי הסטטוס החברתי, השינויים ההורמונלים, ההתפתחות והזהות המינית ...
כל אלו דברים שכילדים , לא רק שלא חשבנו עליהם, גם לא תיארנו לעצמנו שהם קיימים.
לרגע לא עצרנו לחשוב עם מה אנו עומדים להתמודד .
והאמת היא , שמעבר לתיאור מילולי, אף אחד מהבוגרים לא יכול היה להסביר לנו מה באמת עומד לקרות . זה מסוג הדברים שעד שאתה לא חווה על בשרך , קשה לך להבין במה מדובר .

זה מזכיר לי את עונות המעבר כשמזג האוויר משתנה מרגע לרגע.
שינוי מזג האוויר ושינויים בכלל, גורמים להרבה מאיתנו אי נוחות.

בעונות המעבר הלבטים הם מינורים אם כי די מטרידים לפעמים. ולמרות שהם מינורים, עדין קיים הבלבול והספק ; מה ללבוש בבוקר, לקחת או לא לקחת מטריה, האם כדאי להתעטף בעוד שכבה, לצאת לג'וגינג / טיול או לבטל ... וכל זה כי חוץ מהתחזית (שגם היא ברוב הפעמים אינה מדוייקת), אין לנו שמץ של מושג מה יוליד יום .
עונת מעבר כשמה כן היא - עונה חולפת שמאופיינת בתהפוכות ושינויים שניתן להתמודד מולם
בתנאי שנסכים לזרום עם השינויים.

אם נסנכרן את עונות המעבר עם גיל ההתבגרות נוכל לראות כי גם גיל ההתבגרות זו תקופה  שמאופיינת בתהפוכות ושינויים .
אף אחד לא באמת מכין אותנו ומספר לנו שבתקופה כה קצרה אנו נהפוך בכזאת פשטות מילדים למבוגרים.

שינוי בד"כ מאיים עלינו ואצל מתבגרים חסרי ניסיון על אחת כמה וכמה .
כשאנחנו נמצאים בתקופה של שינויים וחוסר וודאות לרוב אנחנו חסרי מנוחה ומיקוד .
לא לחינם הוצאו מאות ספרים המדברים על החשש משינוי .
(הנזיר שמכר את הפרארי שלו, מי הזיז את הגבינה שלי, פסגות ועמקים וכו' ).

על מנת להצליח בהתמודדות עלינו להתבונן ולהבין מול מה אנו מתמודדים.
להבין כי זו אכן תקופה שבה יחולו הרבה שינויים.
אם נפתח את זווית הראיה שלנו וננסה לזרום עם השינויים, גם כהורים לילדים מתבגרים וגם כילדים מתבגרים , נוכל להנות מהדרך וללמוד ממנה.
הרי בכל שינוי יש משהו חדש. התחלה חדשה היא דבר נפלא ושינוי הוא דבר נפלא, כל עוד אנו לא פוחדים וכל עוד אנו לומדים לזרום עם השינוי במקום להתעמת עימו .

אם כל אחד ואחת מהבוגרים , יחכים לעצור לרגע ולהיזכר ברגע בו הכל התחיל להשתנות וכמה תהיות וסימני שאלה צצו בליווי חוסר איזון הורמונלי וחוסר אונים, יהיה לכולנו הרבה יותר קל להבין מהיכן מתחיל הבלבול והבלאגן.

אם רק נשים את עצמנו לרגע בנעליים שלהם, נוכל להעביר את גיל ההתבגרות כעונת מעבר ונהנה מהשינויים במקום לפחד ולהמתין שהעונה תחלוף .

אני לא אומרת כי עלינו לרחם עליהם .
חשוב למצוא את הגבול בין חמלה לביטול עצמי .להבין, לזרום ועדין להישאר נאמנים לעצמנו .

וצריך תמיד לזכור :
שינוי מהווה איום כשהוא נעשה לנו והזדמנות כשהוא נעשה על ידינו.

אז -

אל תתנו לכאב של עונה אחת להרוס את השמחה של כל השאר.
אל תשפטו את החיים על פי עונה אחת קשה.
תתמידו דרך הקושי ותקופות טובות יבואו במוקדם או במאוחר .‏