מעסיקך פדה בכסף את ימי חופשתך?! מגיע לך פיצוי 

מעסיקך פדה בכסף את ימי חופשתך?! מגיע לך פיצוי כספי

מי מאיתנו המצוי בקשרי עבודה, אך לא רק, עם מפעלים וחברות באירופה, ודאי הכין את עצמו ואת ארגונו מראש על מנת להבטיח שהוא לא יעמוד בפני שוקת שבורה במהלך תקופת החופשה המרוכזת של עמיתיו בחו"ל, בלא שיוכל לקבל את משלוח המוצרים לו הוא מצפה במסגרת העסקה שנרקמה עוד קודם. מתכונת זו של חופשה מרוכזת אינה כה מקובלת בישראל. פריבילגיה זו, הרווחת בארצות שמעבר לים, זרה לנו ואינה מנת חלקנו. רוב רובם של העובדים בישראל מרכזים את החופשה השנתית בתקופת הקיץ, בעיקר בחודשים יולי ואוגוסט. אין ספק שניתן לפרוש את מועדי החופשה השנתית על פני כל חודשי השנה אך כל אחד וסיבותיו עמו, מעדיף למקד את החופשה השנתית ולקחתה דווקא בתקופת חודשי הקיץ הבוערים, תרתי משמע. עובדה זו מעמידה את המעביד, לא אחת, בפני בעיה לא פשוטה. מחד, הוא מעוניין לקיים את עסקיו, שהרי אין לו את הפריבילגיה האירופאית ואין הוא יכול להוציא את כל עובדיו לחופשה שנתית מרוכזת. אם יעשה כן הוא עלול לשמוט את הקרקע תחת רגליו ולאבד את נתח השוק המצוי בחלקו לטובת מתחריו. מאידך, הוא מעוניין להוציא את עובדיו לחופשה שנתית, לאפשר להם לקחת אתנחתא קלה ולחזור עם כוחות מחודשים. יתכן אף שכל רצונו מסתכם בהשבעת תאבונו של המחוקק שחייבו בקיום האמור בחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 (להלן: "חוק חופשה שנתית").

נשאלת השאלה- אם הכל כה ורוד היכן אם כן טמונה הבעיה?! ובכן, בל נשלה את עצמנו. כפי שפרטתי לעיל, המעביד מצוי בבעיה לא פשוטה. אין זה סביר ליצור נקודת לחץ ולהוציא את כל העובדים לחופשה שנתית בתוך פרק זמן כה קצר. לפיכך, ישנם לא מעט מעבידים שאימצו לעצמם, במסגרת קיום יחסי עובד מעביד,  דרך פעולה יצירתית משהו, בנסותם להחזיק את החבל בשני קצותיו, קרי, להמשיך ולהפעיל את מכונות הייצור המשומנות, מחד, אך גם להשביע את רצונם של העובדים, מאידך. דרך הפעולה בה נוקטים חלק מהמעבידים, והעומדת בבסיס "השיטה" הינה: פדיית ימי החופשה הנזקפים לזכות העובדים על פי חוק, באמצעות תשלום כספי לעובדים.

האם "השיטה" הזו קבילה? האם היא חוקית? האם ניתן לאמצה כשיטת פעולה שתעמוד במבחן משפטי כזה או אחר בבוא היום?

ובכן, סוגיה מעין זו נדונה בפני בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 1144/04 אברהם מרחיב נ' מוקד אמון סביון (1981) בע"מ, ניתן ביום 21/12/2006). מדובר בעובד שהועסק על ידי המעבידה כשומר שמקום ביצוע עבודתו אינו קבוע, החל משנת 1993 ועד לשנת 1997, המועד בו התפטר מעבודתו, לטענתו, בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. העובד, שחויב בערכאה הראשונה לקיזוז  סכומים שקיבל במהלך תקופת עבודתו כדמי חופשה, מפדיון ימי החופשה, לא קפא על שמריו וערער לבית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין הארצי לעבודה קבע במקרה דנן הלכה, ולפיה הנוהג, לפיו עובד "פודה" את זכות החופשה השנתית בתוך תקופת העבודה, להבדיל מסיום תקופת העבודה, הוא פסול ומנוגד לחוק חופשה שנתית,  ולתכליתו. תכליתו של חוק חופשה שנתית היא, שהעובד יקבל את חופשתו בעין. זאת אומרת שהעובד יצא לחופשה הלכה למעשה ולא יקבל את תמורתה בשווה כסף או בדרך אחרת. אין מטרתו של חוק חופשה שנתית להגדיל את שכרו של העובד, אלא לדאוג לרווחתו. מעביד המשלם לעובד "פדיון חופשה" בתוך תקופת העבודה, במקום להעניק אותה לו בעין, גם בהסכמת העובד ואפילו על פי דרישתו, עלול להסתכן בתשלום כפול. רוצה לומר, שאותו מעביד לא רק שהעז ופדה בכסף את ימי חופשתו של העובד אלא שהוא אף הסתכן באפשרות שבית הדין יטיל עליו את החובה לפצות פעם נוספת את העובד על כך שלא ניצל, הלכה למעשה, את ימי החופשה השנתית הנזקפים לזכותו במהלך עבודתו.

על כך אמרו חז"ל "סוף מעשה במחשבה תחילה".

לסיכום, מדובר בסוגיות סבוכות ומורכבות שאין להקל בהן ראש. במידה ואתם נתקלים בסיטואציה שעניינה פגיעה בזכויותיכם כעובדים, חשוב לפנות אל עורך דין דיני עבודה המתמחה בתחום על מנת שיוכל לסייע לכם ולפעול למימוש זכויותיכם על פי חוק ובהתבסס על הפסיקה העדכנית בתחום.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אינג' עדי א. עציץ ואין לעשות בו שימוש כלשהו ללא קבלת רשותו הפורמאלית מראש.