רציונליזציה לעישון - איך להכריע מחשבה של אדם מכור ? 

מחשבות על עישון עלולות להתגנב ולזרוק אותך משיווי המשקל אם אתה לא מוכן להן.

אחת הסיבות שאנשים הכי נשברים ומדליקים את הסיגריה הראשונה אחרי שהפסיקו, נובעת ממחשבה של מכור,

של נרקומן.

איך אתה תביס את המחשבות האלה של פיתוי להדליק 'רק סיגריה אחת' ?

ההבנה כיצד המוח שלך מנסה לנהל משא ומתן תוך כדי נסיגה מההתמכרות לניקוטין היא צעד חשוב ראשון.

רוב הניגמלים אם לא כולם חווים את הדחף הזה של לוותר ולהדליק 'רק סיגריה אחת', בעיקר במהלך

השבועות הראשונים. "הפטפוט המנטלי" לא מרפה בקלות והפיתוי  ק י י ם, כמו מן מיקוח פנימי כזה

שמסרב ללכת ואנחנו נותנים לזה כוח בכל מיני אמתלות.

כמו שלמדתי משיחה שהייתה לי עם אחד הלקוחות לפני מס' שנים:

"המפלצת הזו, נקרא לה ניקו, מבקשת 'אוכל'  והאימפולס הזה, הוויכוח הפנימי הזה הוא ניקו נאבק בתוכך ומגרה אותך 'להאכיל ' אותה. כך, ככל שעובר הזמן ללא 'אוכל' כך נמוג הצורך וגם 'השיחה הפנימית'.

ככל שהיא תחלש ותרעב למוות. הכוח שהיא (המפלצת הפנימית) מאבדת יועבר אליך, אתה מתחזק ככל שהיא נחלשת. כל פעם שעמדת בפיתוי התחזקת וזה הופך יותר ויותר לטבע שני. אם היית מדליק סיגרייה, ניקו הייתה מחייכת (כמו שטן) ואומרת: הטריק עבד. עבדתי עליך שוב, עכשיו אני - ניקו, לוקחת פיקוד שוב.     אל תתן לזה לקרות.

לדעת למה לצפות לראות ולזהות את הגירוי הזה שקורא בתוכך בתהליך הגמילה/ הריפוי שלך יתן לך שליטה,

פיקוד על חייך.

הרשימה הבאה של תירוצים נפוצים יישמע לך מוכר, ייתכן שאם חלק מהן תזדהה, רצוי מאוד שיהיה לך

את המודעות/ התחמושת להיות מסוגל להתמודד כך שיהיה לך את החופש להיות בשליטה. שים לב לתגובות

לתירוצים האלה:

תרוץ: אני לחוץ והסיגרייה מרגיעה אותי.

תגובה: הגוף שלך התרגל לניקוטין כך שבצורה טבעית הגוף מרגיש יותר טוב כשתתן לגוף משהו שהוא מכיר

ורגיל אליו. ניקוטין גם מעורר; זה מעלה את קצב הלב, לחץ הדם, ואת רמת האדרנלין. הרבה מעשנים

לשעבר-מרגישים הרבה פחות עצבניים רק כמה שבועות לאחר הפסקת העישון. אף כי ישנה שיטה שהעצבנות

איננה בהכרח חלק מתהליך הגמילה.

תירוץ: העישון גורם לי להיות יותר יעיל/מרוכז בעבודה שלי.

טיפ: זה בדיוק הפוך. בעיות ריכוז יכולות להיות הסימפטום לטווח קצר של הגמילה, אבל למעשה העישון

שולל חמצן מהמוח שלך.

תירוץ: הורדתי כבר למעט מאוד סיגריות ביום.

התגובה: לרדת בכמות הוא צעד ראשון טוב. אבל ישנו שוני גדול ביתרונות בין לא לעשן כלל ל- לעשן מעט.

חוץ מזה, מעשנים, שמקצצים בכמות לעתים קרובות שואפים מהסיגריה לעיתים יותר קרובות ויותר עמוק

כדי לשמור על צריכת הניקוטין שלהם.

הצ'אנס 'שמעשן קצת' לוקח הוא ענק רק צריך להסתכל על הסטטיסטיקה: 15% מאלה שמתים בישראל

הם אנשים שלא עישנו כלל - עישנו פסיבית, 1500 איש בשנה הם מה שניקרא "בישניים".

תירוץ: קשה לי מאוד להפסיק לעשן, אין לי את כח הרצון.

תגובה: להפסיק לעשן ולהשאר גמול היא משימה לא קלה אבל ממש ממש אפשרית, אין לנו נתונים בישראל אך בארה"ב כ- 3 מיליון איש מפסיקים לעשן בשנה. אני רוצה לומר בברור שהרבה אנשים זקוקים ליותר מנסיון אחד ויותר משיטה אחת לפני שהפכו למעשנים לשעבר. אבל אם כ"כ הרבה אנשים הצליחו גם אתה יכול. כח רצון הוא משהו שבא או 'בטוב' או בפחות טוב, רוצה לומר מנקודת מוצא של אוברדראפט - לזה אני רוצה לומר: תמיד יפה שעה אחת קודם.

תירוץ: אני מפחד לעלות במשקל.

תגובה: עלייה במשקל היא לא בלתי נמנעת, ישנם הרבה דברים שתוכל לעשות - אני רוצה להציע שתסתכל על הגמילה שלך מעישון כחלק משיפור של סגנון החיים שלך בכלל. לדוגמא אם לא עשית ספורט עד עכשיו תתחיל, ואם תצרף את בת הזוג שלך (לדוגמא) כבר עלית שתי מדרגות.

כשאתה מפסיק לעשן בבת אחת בעצמך הגוף עלול להכנס למצוקה ולחפש פיצוי, ישנן שיטות שאני מאמין בהן שהתהליך נעשה בצורה הדרגתית כך שהגוף לא נכנס למצוקה והסיכוי לעלות במשקל קטן מאוד.

תירוץ: אני לא יודע מה לעשות עם הידיים שלי

והתגובה: זו תלונה נפוצה בקרב מעשנים לשעבר. אתה יכול להעסיק את הידיים בדברים אחרים, זה רק עניין של תרגול לשינוי של לא להחזיק סיגריה. נסה להחזיק משהו אחר, כמו עיפרון, מהדק נייר, או גולה בפועל פשוט לשמור את הידיים שלובות יחד.  אם אתה בבית, חשוב על כל הדברים שאתה מייחל להם ולא היה לך זמן לעשות, להכין רשימה, ולהסתכל ברשימה לגבי חלופות עישון בכל פעם שהידיים שלך מרגישות חסרות מנוחה.  ישנן ים של אופציות, בהתחלה זה רק עניין של מודעות. מודעות בכל רגע לכך שיש לך בחירה והאחרונה בהחלט היא ליפול ולהדליק סיגריה.

תירוץ: לפעמים יש לי דחף שלא יכול לעמוד בפניו כדי לעשן סיגריה.

תגובה: זו מחשבה ידועה במיוחד בתקופה הראשונה של הגמילה של 1 - 3 שבועות. בדרך כלל ככל שתתרחק מאז שעישנת הצורך נמוג אך הסיכוי קיים שהדחף לעשן יצוץ במיוחד בזמנים שהיית רגיל לעשן כמו שתיית קפה, שתיית אלכוהול, מסיבה, משחק קלפים ומקומות כאלה שאחרים מעשנים..

האפשרות הטובה יותר (תלוי באופי שלך) הוא להמנע ממקומות 'בסיכון גבוה' ככל האפשר.

אם אינך יכול להימנע מהם, אתה יכול לנסות להתכונן ולחזות מראש כיצד תוכל להתמודד עם הרצון לסיגריה אם זה עולה באותם מצבים.

תרוץ: פישלתי! עישנתי סיגריה.

טיפ: עישון של שחטה, סיגרייה או שתיים לא אומר שפישלת ואין דרך חזרה זה רק מראה לך כמה ההתמכרות היא קשה (ומה תעשיית הרצח מכניסה לסיגרייה כדי שלא תוכל לעזוב בקלות), זה רק אומר שאתה צריך לשים יותר נחישות ולנסות שוב, יותר חזק! שים לב: כבר עברת ימים, שבועות ואולי אפילו חודשים ללא עישון. זה מראה לך שאם עשית זאת כבר תוכל לעשות זאת שוב עם יותר הצלחה וגם אתה יכול להצליח בגמילה שלך.

  ומילת סיכום:

העבודה שאתה שם בהפסקת העישון תתגמל אותך עם החופש שהוא באמת יקר. תאמין בכך ותאמין בעצמך!