מהו המקור לקורבנות ומהן השלכותיה? 

המקור לקורבנות

קורבנות נוצרת בילדות. יחס שיטתי משפיל מצד ההורים ואירועים מסרסים ופוגעים יוצרים את התדמית הראשונית של הקורבן. משם ואילך התדמית מתוחזקת ומתפשטת עד שהיא הופכת לסוג של תפיסת עולם והגדרה עצמית.

אנשים בעלי גישה של קורבן הם אנשים שבדרך כלל היו קורבן בילדותם. הם מתאפיינים בביקורת עצמית קיצונית וחזקה מאוד, חוסר אמונה עצמית, תחושה עמוקה של חוסר ערך וזלזול עצמי, בחירה במצבים של נזקקות ותלות קיצונית באחרים, התאהבות בדמויות בלתי אפשריות או בדמויות שמשפילות ודוחות אותם וחיפוש כפייתי אחר מצבים שינציחו את דמות הקורבן שלהם.  

הטרגדיה של הקורבן 

באופן תת-הכרתי אדם בעל זהות של קורבן תמיד יחפש אחר הנסיבות שינציחו את הקורבנות שלו ויעמיקו אותה. הקורבן תופס את עצמו בבסיס כחלש וכנחות, ולכן הוא יוצר לעצמו נסיבות משפילות שוב ושוב כדי להוכיח לעצמו שהוא עדיין כזה.

ההגדרה הבסיסית של הקורבן נצרבה לתודעתו בגיל כה מוקדם עד כדי כך שהוא אינו מכיר הגדרה עצמית אחרת ושונה מ"אני חלש", "אני רע", "אני לא שווה כלום". אם הקורבן לא יוצר לעצמו הגדרה עצמית חזקה וחדשה - הוא תמיד ימשוך אליו נסיבות משפילות, אנשים שידחו אותו, ינטשו אותו, יפגעו בו וינצלו אותו.

חייו של הקורבן

הקורבן מתעקש להיות נאיבי גם אחרי שפוגעים בו ומנצלים אותו - כדי שינצלו אותו עוד פעם ועוד פעם. הקורבן יבחר לתת ולתת מעצמו גם אחרי שהבין שהוא לא מקבל דבר בחזרה - כדי שאחרים יזהו את חוסר האונים שלו וישתמשו בכך כנגדו.

הקורבן ימשיך להאמין בצורה עיוורת באנשים - כדי להתאכזב מהם כל פעם מחדש מהם. הקורבן יאפשר לאנשים לפלוש לתוכו פעם אחר פעם - כדי לשמר את תפקידו כשק חבטות עבור אחרים וכמי ש"מגיע לו" לחטוף. 

שינוי תפיסת הקורבן

מי שהורגל להיות מסכן ודחוי - לא יודע אחרת, ולכן הוא ממשיך באופן תת-הכרתי לשדר לסביבה שלו שניתן ומותר להתנהג אליו בצורה משפילה. רק יצירת זהות פנימית חדשה שתחליף את דמות הקורבן ולימוד של התנהגויות האופייניות לאנשים שהם אינם קורבנות מילדות תאפשר לקורבן להשתנות ולהפוך לאדם בעל עמוד שדרה.

אדם בעל עמוד שדרה שאינו מוכן להיות קורבן של נסיבות ושל אנשים מתנהג בצורה הבאה:

הוא לומד להגן על עצמו מפני ניצול או רוע של אנשים והופך את זכות ההגנה לכלי לגיטימי בחייו;

הוא אינו מאפשר לאחרים להתנהג אליו כשק חבטות על ידי כך שהוא מציב להם גבולות ברורים במילים ובמעשים;

הוא מתרחק ואף מתנתק מאנשים או ממצבים שפוגעים בו;

הוא בוחר במודע להיות רק במקומות שבהם הוא נמצא בעמדת כוח ולא בעמדת חולשה ונזקקות;

הוא לומד להתבונן על החיים במבט מפוקח ולא בצורה עיוורת ונאיבית.

וטיפ לסיום: קורבנות היא כמו מחלה ממארת. אם לא מטפלים בה היא מתפשטת ופוגעת בצורה אנושה באיכות החיים.