הכרה בדרישה לחישוב מס נפרד של מנהלים משותפים בחברה חרף היותם בני זוג 

מיסים

עמ"ה 1037/07, יצחק כהן ואח' נ' פקיד שומה עפולה

כב' השופט אברהם אברהם

עו"ד אריה רמי למערערים, עו"ד איריס גרוס למשיב

30.12.2009

העובדות:
המערערים הינם בני זוג המחזיקים בחברה שאותה הקימו, שותפים בניהולה, עובדים בה ומקבלים שכר עבור עבודתם. בדוחות מס שהגישו, ביקשו בני הזוג לשום את הכנסותיהם בנפרד. פקיד השומה סרב בטענה כי הכנסותיהם תלויות זו בזו ולפיכך חישב את הכנסותיהם במאוחד.
בערעור, טוענים בני הזוג כי הכנסותיהם אינן תלויות זו בזו ולכן זכאים הם לחישוב נפרד. בנוסף, מבקשים המערערים כי הוצאות הרכב שלהם תוכרנה לצורך חישוב המס.
סעיף 65 לפקודת מס הכנסה קובע, כי הכנסותיהם של בני זוג ייראו כהכנסה אחת, לשם חישוב מס ההכנסה. החריג לכלל נקבע בסעיף 66(א) לפקודה, והוא נותן בידי בני הזוג את האפשרות לתבוע כי החישוב יעשה בנפרד. הרישא לסעיף 66(ד) מתנה זכות זו בכך שההכנסה של בן הזוג האחד תבוא ממקור הכנסה בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני.
על יסוד הוראות החוק טוענים המערערים כי יש לחשב את המס על הכנסותיהם באופן נפרד מאחר ולטענתם חל בעניינם החריג הקבוע בסעיף 66(א).
פקיד השומה טען, כי אין תחולה לסעיף זה משום קיומה של תלות בין שתי ההכנסות, אותה הוא למד מהתקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף, ומתוך נסיבות עבודתם של בני הזוג.

החלטה:
1. לכלל כי חישוב המס על הכנסותיהם של שני בני אדם זרים נעשה בנפרד, קבע המחוקק חריג בסעיפים 65 ו-66 לפקודה, לפיו הכנסותיהם של בני זוג ייראו הכנסה אחת. מקור חקיקת החריג הוא בחשש מפני התחמקות מתשלום מס אמת, העשוי להתממש כאשר מדובר בבני זוג. עם זאת, הותיר המחוקק לבני זוג לתבוע חישוב נפרד של המס להכנסותיהם, ובלבד שלא תתקיים תלות בין מקורות ההכנסה.
2. לפי לשון החוק, המונח "בלתי תלוי" בא להעיד על זיקה בין שני מקורות ההכנסה. אולם מונח זה נתון לפרשנות. בבחינת כוונת המחוקק יש לעמוד על טיב הקשר והזיקה בין מקורות ההכנסה. בפסיקתו עמד בית המשפט העליון על תכליתה הסובייקטיבית של החקיקה והיא מניעת הפחתות מס בלתי לגיטימיות בין בני-הזוג. מנגד לכך עומד ערך השוויון בין המינים, מאחר וחישוב מאוחד עלול להפלות לרעה את האישה וכן לגרום לתמריץ שלילי ליציאת נשים לעבודה.
3. אם ההכנסה של כל אחד מבני הזוג משקפת את התמורה המגיעה להם, באופן סביר, לפי מבחן כלכלי הנגזר מטיבה של העבודה שעושה כל אחד מבני הזוג, בהתחשב בשוק המסוים בו הם עוסקים, כי אז אין לומר על הכנסות אלו כי הן תלויות זו בזו במובן שנתכוון לו המחוקק.
4. אם עולה בידי בני הזוג להוכיח, כי התמורה שכל אחד מהם מקבל משקפת את העבודה שהוא משקיע בעסק המשותף, כי אז יש לזכותם בחישוב נפרד של המס.
5. במקרה דנן, בני הזוג מקבלים את משכורתם מהחברה בשיעור שהם, כמנהלים, קובעים בהחלטה משותפת. משום כך קמה כנגדם חזקת התלות. אלא שמן הראיות שהובאו שוכנע בית המשפט כי השניים עובדים בחברה עבודת אמת, שניהם התנסו שנים רבות בתחום עיסוקיהם ומשכורתם משקפת באופן סביר את השקעתם בעבודתם בחברה.
6. לכן נקבע כי אין לראות את היותם של בני הזוג נשואים כעובדה לפיה יהא עליהם לשלם מס בסכום שיעלה על זה שישלמו שני שותפים, שאין ביניהם קשר של זוגיות .
7. הערעור התקבל לעניין חישוב המס על הכנסותיהם של המערערים באופן נפרד. הערעור נדחה לעניין הוצאות הרכב.