כאשר אני ההורה לא מרגיש עצמי כעליון על ילדיי, אלא רואה אותם שווים אליי (לפחות)
ביכולות, בכישורים, ביצירתיות, בתבונה ובחכמה.
להיות הורה ממקום זה נדרש הרבה אומץ והמון המון אמון
אמון בילדינו זוהיא תורה שלמה שיש ללמוד ולאמן, בעיקר בגלל שמקורה באמון עצמי ומופיעה בכל כך הרבה רבדים ומישורים.
מה זה אומר להאמין בעצמי?
עבורי, זה להאמין שאני מסוגל ויכול להיות ולעשות כל שחפצה בו נפשי.
כמה מאיתנו באמת מאמינים כך בעצמנו?
כמה מאיתנו באמת מאמינים כך בילדינו?
הינה דוגמה קטנטנה בנושא:
כאשר ילדינו מגיע אלינו עם שאלה כגון: "מה זה אומר?" או "איך לעשות את זה?"
כמה מאיתנו שואלים אותו בחזרה "מה אתה חושב על כך?" "איך אתה היית עושה את זה?"
וכמה מאיתנו נותנים ישר פתרון?
כאשר ילדינו מגיע בבעיה כגון: "הם לא משתפים אותי במשחק" או "אני לא מצליח ל..."
כמה מאיתנו שואלים אותו בחזרה: "איך אתה היית פותר את זה?" או "איך עוד אפשר לנסות?"
וכמה מאיתנו ישר לוקחים את האחריות על כתפינו ומתחילים להריץ בראש פתרונות?
היום עיצרו רגע לפני שאתם נותנים תשובה או פתרון ושאלו בחזרה "מה אתה חושב על כך?" "איך אתה היית פותר את זה?"
בכך, תתנו ליצירתיות, לחכמה ולתבונה שלהם דרור
כן זה דורש מאמץ, כן זה דורש סבלנות, כן נדרשת פה השקעה ואתם יודעים מה, ילדכם שווים זאת!
שני הורביץ מאמנת הורים וילדים, מנחת קבוצות וסדנאות054-9798308http://www.shani-lifecoach.com