ד"ר סלמן ראכד, רופא שיניים תושב כפר יארכא, לקה בגידול ממאיר במוח, וחדל להגיב לטיפול הרשום בסל התרופות למחלתו.
פרופ' טלי סיגל, מנהלת המחלקה הנוירואונקולוגית בהדסה עין כרם, המליצה על טיפול בתרופה אווסטין, אך התרופה רשומה בסל התרופות עבור סרטן המעי הגס ולא עבור סרטן המוח בו חלה ד"ר ראכד.
בחודש מאי האחרון אישר ה- FDA האמריקאי את התרופה לסרטן המוח, אך בישראל היא אינה נכללת עדיין בסל התרופות עבור גידולי מוח.
שירותי בריאות כללית, בה מבוטח ד"ר ראכד, סירבה לממן לו את הטיפול, והוא נאלץ לממש את חסכונותיו כדי לממנו.
ד"ר סלמן ראכד פנה לעזרת עמותת קרן דולב לצדק רפואי, העוסקת בהתנדבות במתן ייצוג משפטי לחולים, וכבר היו לה הצלחות בעבר בתחום זה.
באמצעות העמותה נעשתה פנייה אל וועדת החריגים של הכללית, אך זו דחתה את הפנייה בנימוק שאין להתחשב בתוצאות טיפול שהושגו במימון עצמי. כן קבעה הוועדה כי עלות הטיפול לכל מי שנמצא במצבו של ד"ר סלמן ראכד, תטיל עליה מעמסה בלתי מתוקצבת של 10 מיליון ש"ח.
באמצעות עורכי הדין המתנדבים גילעד רוגל ונטלי וידל, הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה וביום 21/10/09 התפרסם פסק הדין.
בתביעה נטען שאין להעניש את ד"ר סלמן על כך שחטא במימון עצמי של הטיפול ע"י מימוש חסכונות חייו, ועל כך שלא רצה להישאר ללא טיפול.
כן נטען כי הטענה בדבר השלכה תקציבית של 10 מיליון ש"ח אינה מבוססת על נתונים עובדתיים, ולא על תחשיב של ממש.
בסיכומו של דבר נטען כי אין כל סיבה של ממש שלא לאשר את הטיפול במימון הקופה, וכי מדובר בהחלטה שרירותית.
בית הדין בראשות השופטת גליקסמן קיבל את התביעה, וקבע כי התנהלות וועדת החריגים הייתה רצופה בפגמים מהותיים הפוסלים אותה.
בית הדין קבע כי אסור היה על הוועדה להתעלם מיעילות הטיפול, וכמו כן, טענותיה התקציביות לא התבססו על תחשיב מפורט ושקוף.
בית הדין הורה לוועדה לדון מחדש בעניינו של ד"ר סלמן, תוך שהוא מחייב את הכללית להחזיר לו את הכספים שהוציא לרכישת התרופה החל מיום הגשת התביעה, וכן להמשיך ולממן לו את הטיפול באווסטין עד להכרעה הסופית בעניינו.
זוהי הפעם השנייה שבתביעה שטופלה ע"י עמותת קרן דולב לצדק רפואי, חוייבה הכללית לספק אווסטין לחולים בגידולי מוח.
מדובר בפסיקה פורצת דרך לאחר שנים ארוכות בהן חולים במצבו של ד"ר סלמן מצאו עצמם ללא כל טיפול.
תיק ע"ב תל אביב, 7272/09
פרופ' טלי סיגל, מנהלת המחלקה הנוירואונקולוגית בהדסה עין כרם, המליצה על טיפול בתרופה אווסטין, אך התרופה רשומה בסל התרופות עבור סרטן המעי הגס ולא עבור סרטן המוח בו חלה ד"ר ראכד.
בחודש מאי האחרון אישר ה- FDA האמריקאי את התרופה לסרטן המוח, אך בישראל היא אינה נכללת עדיין בסל התרופות עבור גידולי מוח.
שירותי בריאות כללית, בה מבוטח ד"ר ראכד, סירבה לממן לו את הטיפול, והוא נאלץ לממש את חסכונותיו כדי לממנו.
ד"ר סלמן ראכד פנה לעזרת עמותת קרן דולב לצדק רפואי, העוסקת בהתנדבות במתן ייצוג משפטי לחולים, וכבר היו לה הצלחות בעבר בתחום זה.
באמצעות העמותה נעשתה פנייה אל וועדת החריגים של הכללית, אך זו דחתה את הפנייה בנימוק שאין להתחשב בתוצאות טיפול שהושגו במימון עצמי. כן קבעה הוועדה כי עלות הטיפול לכל מי שנמצא במצבו של ד"ר סלמן ראכד, תטיל עליה מעמסה בלתי מתוקצבת של 10 מיליון ש"ח.
באמצעות עורכי הדין המתנדבים גילעד רוגל ונטלי וידל, הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה וביום 21/10/09 התפרסם פסק הדין.
בתביעה נטען שאין להעניש את ד"ר סלמן על כך שחטא במימון עצמי של הטיפול ע"י מימוש חסכונות חייו, ועל כך שלא רצה להישאר ללא טיפול.
כן נטען כי הטענה בדבר השלכה תקציבית של 10 מיליון ש"ח אינה מבוססת על נתונים עובדתיים, ולא על תחשיב של ממש.
בסיכומו של דבר נטען כי אין כל סיבה של ממש שלא לאשר את הטיפול במימון הקופה, וכי מדובר בהחלטה שרירותית.
בית הדין בראשות השופטת גליקסמן קיבל את התביעה, וקבע כי התנהלות וועדת החריגים הייתה רצופה בפגמים מהותיים הפוסלים אותה.
בית הדין קבע כי אסור היה על הוועדה להתעלם מיעילות הטיפול, וכמו כן, טענותיה התקציביות לא התבססו על תחשיב מפורט ושקוף.
בית הדין הורה לוועדה לדון מחדש בעניינו של ד"ר סלמן, תוך שהוא מחייב את הכללית להחזיר לו את הכספים שהוציא לרכישת התרופה החל מיום הגשת התביעה, וכן להמשיך ולממן לו את הטיפול באווסטין עד להכרעה הסופית בעניינו.
זוהי הפעם השנייה שבתביעה שטופלה ע"י עמותת קרן דולב לצדק רפואי, חוייבה הכללית לספק אווסטין לחולים בגידולי מוח.
מדובר בפסיקה פורצת דרך לאחר שנים ארוכות בהן חולים במצבו של ד"ר סלמן מצאו עצמם ללא כל טיפול.
תיק ע"ב תל אביב, 7272/09
