דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


אישור תובענה ייצוגית מנהלית כנגד עיריית ת''א בעניין הוצאות גרירת רכב 

מאת    [ 18/10/2009 ]

מילים במאמר: 746   [ נצפה 2150 פעמים ]

ת"מ 112/07, אלון גולן נ' אתרים ירוקים בע"מ ואח'

כב' השופטת גדות שרה


14.10.2009

העובדות:
ענייננו בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, אשר עניינה העברת 33% מהתשלום (83 ש"ח) המשולם לגורר בגין גרירת הרכב החונה שלא כדין, לידי המשיבה. לטענת המבקש, "עמלת" הגרירה אותה גובה הגורר עבור העירייה ומעביר לעירייה, נגבית שלא כחוק, מאחר ואין כל בסיס חוקי לגבייתה ולהעברתה לעירייה. לפיכך, עותר המבקש לסעד הצהרתי לפיו "עמלת" הגרירה ו/או שכר התיווך ו/או כל הגדרה אחרת לסכום זה, נגבתה ו/או נגבית שלא כדין ויש להשיבה.

החלטה:
1. על פי עקרון חוקיות המינהל לעירייה סמכויות המוקנות לה בדין, ובדין בלבד, וגביית תשלום ע"י העירייה יכולה להיעשות אך ורק מכוח סמכות מפורשת.
את סמכויותיה להטלת אגרות, היטלים ותשלומי חובה אחרים, שואבת העירייה מפקודת העיריות [נוסח חדש].
סעיף 77(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] קובע כי "מועצה של עיריה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים ושר התחבורה, להתקין חוקי עזר בדבר - ... (4) חיוב בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב לשלם אגרות או תשלומים בעד הרחקת הרכב, גרירתו, החסנתו או שחרורו מנעילתו"
מכוח הסעיפים הנ"ל הותקן סעיף 6ב(ג) לחוק עזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983, הקובע כי "בעד הרחקת רכב והחסנתו או שחרורו מנעילתו, ישולמו אגרה, או תשלום לגורר מורשה, כמפורט בתוספת השנייה". בתוספת השנייה לחוק העזר נקבע כי "בנוסף לאגרות כאמור" ישלם בעל הרכב הנגרר לגורר המורשה הוצאות הגרירה והאחסנה. עוד מצוין בתוספת השנייה כי אגרת שחרור נעילה או גרירה בהתאם לסעיף 6ב(ג) לחוק העזר תהא, משעה 6:00-16:00, 54 ש"ח, ומשעה 16:00 עד 6:00 למחרת, 82 ש"ח. לטענת המבקש, התשלום לגורר הוא חילופי לאגרה בעד גרירת הרכב, וזאת לפי לשונו הברורה והמפורשת של חוק העזר לפיה "בעד הרחקת רכב והחסנתו או שחרורו מנעילתו, ישולמו אגרה, או תשלום לגורר מורשה, כמפורט בתוספת השנייה". לטענת המשיבה, היא מוסמכת לגבות אגרה בנוסף לתשלום הוצאות הגרירה המשולמות לגורר, וזאת על פי התוספת השנייה הקובעת כי לפיה הוצאות אלה ישולמו "בנוסף לאגרות כאמור".
2. מהחיקוקים עולה כי גביית התשלום לגורר נעשית מכוח הדין, ועל כך אין חולק. אלא שהצדדים חלוקים באשר לסמכותה של העירייה לגבות מתוך התשלום לגורר את הסכום המועבר אליה. ביהמ"ש דוחה את טענות המשיבה לפיהן הגורר גובה תשלום על פי החוק, והתשלום מהווה את העלויות הכרוכות בגרירה, הן עלויות המשיבה והן עלויות הגורר.באמצעות התשלום לגורר, אשר חלק ממנו מועבר אל המשיבה, גובה המשיבה תשלום אשר אינו מעוגן בחוק ואשר אין לה סמכות לגבותו.
3. טענת המשיבה, לפיה היא אינה גובה כל תשלום או אגרה וכי והתשלום הנגבה הוא התשלום לגורר בלבד אשר מעוגן בדין, אינה יכולה להתקבל, כאשר מתוך התשלום לגורר מועבר למשיבה סכום כסף. התשלום לגורר מיועד לגורר, והשימוש אשר נעשה בו ע"י המשיבה, כאשר חלק מסכום זה מועבר לידיה, אינו על פי הדין.
4. טענת המשיבה לפיה השבת הכספים תפגע בתקציבה של המשיבה, ותשית את עלויות המשיבה בביצוע הגרירה על כלל הציבור, היא טענה כללית. אין חולק כלל כי כל השבת כספים ע"י רשות תיפגע בתקציבה של הרשות. יחד עם זאת, כדי לנסות ולהצליח בטענה זו, היה על המשיבה להוכיח טענה זו באופן מפורט, ולבססה בנתונים באשר למידת הפגיעה והנזק אשר ייגרמו לתקציבה, וכיצד אלו יבואו לידי ביטוי.
5. גביית התשלום נשוא התובענה ע"י המשיבה נעשה בהעדר סמכות שבדין ולפיכך הינו בטל. בהעדר נימוק ממשי, מפורט ומוכח אשר בגינו אין להשיב את הכספים, הרי שהסעד הראוי וההולם הוא השבת הכספים אשר נגבו שלא כדין.
מהאמור לעיל עולה כי עומדת למבקש עילת תביעה אישית, להשבת כספי הגרירה בסך 83 ש"ח, אשר נגבו ע"י הגורר והועברו למשיבה.
6. סעיף 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי ניתן להגיש כתובענה ייצוגית "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין כמס, אגרה או תשלום חובה אחר". עוד קובע ביהמ"ש כי התביעה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט, כנדרש לצורך אישורה כתביעה ייצוגית, ויש גם סיכוי סביר כי אלו תוכרענה לטובת הקבוצה. השאלה המשותפת היא האם "עמלת" הגרירה הנגבית ע"י הגורר ומועברת למשיבה נגבית כחוק. ביהמ"ש מקבל את טענת המבקש לפיה התביעה הייצוגית היא היעילה להכרעה במחלוקת נשוא התביעה, שכן הנפגע הבודד לא יפנה לבית המשפט להשבת הסכום אשר נגבה שלא כדין, נוכח סכום התביעה הקטן בסך 83 ש"ח וההוצאות הכרוכות בהגשתה. דין הבקשה לאישור התביעה כייצוגית להתקבל. הקבוצה אשר בשמה תנוהל התובענה תכלול את כל בעלי הרכב אשר רכבם נגרר, מאז שנת 2001 ועד היום, מהם גבתה המשיבה, באמצעות התשלום לגורר, סכום כסף. אין בהגדרת הקבוצה כדי להשליך על שאלת ההתיישנות וכן על תחולת הוראת סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר אליהם לא התייחסו הצדדים. התובע המייצג ובא כוחו הם כאמור בכותרת ההחלטה. עילת התביעה היא בחיובם של חברי הקבוצה, שלא כדין, בסכום אשר הועבר למשיבה מתוך התשלום לגורר. הסעד הנתבע הוא השבת הסכום אשר הועבר למשיבה מתוך התשלום לגורר.


את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב