קידום יזמות פנים ארגונית - חלק ב': מהי יזמות? 

קידום יזמות פנים ארגונית - פרק ב': יזמות מהי? / מיכל שמר - דהן

יזמות מוגדרת כתהליך יישום של תהליכים, רעיונות ומוצרים. יזמות מחייבת חיפוש מכוון אחר שינויים, ניתוח שיטתי של הזדמנויות המאפשרות הכנסת החידוש, איתור ובדיקה של תנאי השוק והערכות למתן פתרונות בזמן הנכון, במקום הנכון ובמחיר הנכון.
בתהליך היזמות יש הוצאה מהכוח אל הפועל של היוזמה. אותו רעיון חדש שחשבנו עליו, בתוספת פעולה מעוררת שמשלבת אומץ וכושר ליצור דברים חדשים.
בעידן בו מילת המפתח היא שינוי, אנו חייבים להתאים עצמנו לתנאיה המשתנים של הסביבה. כל חידוש הוא שינוי ביחס לעבר, ולמה שנהגנו בו קודם בכל מישור שהוא. כאשר אנו משתנים ומשנים, בעצם אנו יוזמים משהו חדש ומוציאים אותו אל הפועל מאחר ואנו מפעילים שינוי מהמצב הקודם, תוך שאנו בוחנים את יכולתנו ומוציאים לפועל את כישורינו. יתר על כן, היזמות היא המשכה של סקרנות שמדרבנת אותנו במסע החיים, שילוב מיומנויות נלמדות ויכולות קיימות, להיטות ומרץ המביאים לכדי מימוש היוזמה. אין ספק כי עשייה יזמית היא עשייה יצירתית, שעשויה גם להביא את היזם לסיפוק רב.

פעולה יזמית היא יצירתית החל מתהליך איתור ההזדמנות לרווח ובחירת המוצר, בחירת תהליך הייצור המתאים ורכישת המשאבים הדרושים למימוש ההזדמנות:

א. עצם הגילוי והחשיפה של הזדמנות לרווח, שהיא עדיין בלתי מנוצלת.
ב. חשיבה מקורית, בכדי למצוא את המוצר המתאים שיהיה ייחודי.
ג. ייחודיות המוצר צריכה להתגבר על התחרות בשוק.
ד. ייחודיות המוצר צריכה לשכנע את הצרכן לוותר על אלטרנטיבות אחרות.
ה. תפיסת השוק חייבת לצפות את הביקוש העתידי - מהי הייחודיות המבוקשת באופן סובייקטיבי על ידי פלח שוק מסוים.
ו. מקוריות בניצול והקצעת המשאבים בכדי לממש את ההזדמנות לרווח על ידי: ייעול, מוצר פשוט יותר מהמקורי, מחיר זול יותר וכו'.

הגדרות אחרות של יזמות שמות דגש על ההזדמנות לרווח; יזמות מונעת על ידי תפיסה של הזדמנויות, יותר מאשר על ידי משאבים, המצויים כבר בשליטה בהווה. תמצית היזמות היא ניצול הזדמנויות חדשות שיוצרות המצאות חדשות, פיתוחן ושיווקן לשוק לשימוש נרחב, יותר מאשר הפיתוח והידע עצמם.

יזמות וחדשנות

לדעת חוקרים רבים עיקר הפעילות היזמית מתמצא בחדשנות הנלוות לפעילות זו.

Burch מגדיר שישה סוגים של חדשנות:

א. הצגת מוצר/שרות חדש המציג שיפור באיכות או במחיר של מוצר קיים
ב. יישום שיטה או מקור שיוצר הבדלה ממוצר קיים
ג. הצגת טכניקה/שיטה חדשה, שמגדילה את כושר הייצור
ד. פתיחת שוק חדש
ה. שליטה על משאבים חדשים
ו. יצירת ארגון חדש

החדשנות נתפסת כהפעלה תכליתית של משאבים באופן חדש, על מנת ליצור משאבים חדשים. החדשנות לא חייבת לבוא לידי ביטוי בהמצאת תוצרים חדשים או טכנולוגיות חדשות, אלא גם בהנהגת דרכים חדשות בארגון ובייצור, סיגול המצאות של אחרים וכו'. בעוד שיזמים ממוקדים בחיפוש הזדמנויות, חדשנות שיטתית מקורה בחיפוש תכליתי ומאורגן אחר שינויים והזדמנויות, ששינויים אלה עשויים להציע.

מיהו יזם?

היזם הוא פרט הממלא תפקיד של הוצאה לפועל של צרופים חדשים של גורמי הייצור (על מנת להציג תוצר חדש). רק אדם יכול להיות יזמי, בניגוד לארגון או תפקיד שאינם יכולים להיות יזמים.
קיים שוני בין ההתנהגות היזמית לבין התנהגות כלכלית אחרת. הפונקציה היזמית מאופיינת על ידי קבלת החלטות בעלות חשיבות אסטרטגית או חדשנית, ולעומתם, הפונקציה הניהולית מאופיינת על ידי קבלת החלטות ופעולות ניהול שגרתיות, תוך שמירה על קיומם של העסקים.

תפקידו של היזם הוא לכוון את המשאבים לשימוש כלשהו. היזם הוא זה שמחליט על הקצאות של משאבים מסוימים כגון: הון, עבודה וחומרי גלם בדרך מסוימת, היינו: בטכנולוגיה מסוימת.
אולם, להקצאת המשאבים קודמת פעולה של גילוי (Discovery). גילוי של הזדמנות נושאת רווח. הזדמנות זו יכולה להיות גילוי של ביקוש סמוי למוצר מסוים, תחזית לביקוש עתידי, גילוי דרך לניצול המשאבים באופן שיבטיח מחיר טוב יותר בשוק וכו'.

פרופיל היזם

McClelland (1961) התרכז בעבודותיו בקשר שבין המניע להישגיות לבין התנהגות יזמית. הוא ניסה להראות שמניע להישג מחולל התנהגות יזמית. הוא מתאר את הנכונות לקחת סיכון ולפעול בתנאי אי-ודאות כפונקציה של המניע להישג. מחקרים מאוחרים יותר מראים שאין במניע להישג לבדו בכדי להסבר התנהגות יזמית, מניע זה יכול להוות רק הסבר חלקי. למרות הביקורת שנמתחה על עבודותיו של McClelland, המוטיבציה להישגיות נתפסת, עד היום, כמרכיב חשוב באישיותו של היזם. ההתפתחות שחלה בתפיסה היא, שבמקום לראות את המוטיבציה להישג כתכונה בודדת, שקשה בעזרתה לאבחן בין יזמים למנהלים, היא נתפסת כחלק ממערכת מניעים הדוחפים את הפרט לפעולות יזמיות ומשפיעים על הצלחתו בעתיד.

יזמים הם אנשים המציבים לעצמם מטרות ברורות, והם בעלי רמה גבוהה של תפיסת יכולת עצמית ואמונה ביכולתם להשיג את המטרות שהם העמידו לעצמם. בהשוואה למנהלים, הם מדגישים יותר את חשיבותם של מקורות כספיים, תמיכת המשפחה וגיוס משאבים אישיים אחרים. בתחום העסקי, יזמים בחרו יותר באסטרטגיות שיווקיות, בנטילת סיכון ודרכי שכנוע, וגילו יותר סבלנות לכישלון בהשוואה למנהלים.

יזמים נוטים להיות בעלי יציבות רגשית וקשרים חברתיים, יש להם נטייה להיות אקסטרוורטים, גמישים והם בעלי דמיון מפותח יותר. מאפיינים אחרים של יזמים הם: יכולת שכנוע, גמישות, עצמאות/אוטונומיות, יכולת פתרון בעיות, אמונה ביכולת לשלוט בגורל, מנהיגות ואמונה בעבודה קשה (לכן גם רובם אמביציוזיים ויטו לדחות סיפוקים).

ג'ורג' גילדר (2003) מגדיר אף הוא את התכונות העיקריות של יזמים מוצלחים:

התמקדות בפעולה
יכולת להמחיש לעצמם את השלבים מרעיון למימוש
הם מוכנים "לשבור את הדפוס"
הם חושבים ועושים כאחד, "מתכננים ועובדים"
מעורבים- הם נוקטים בגישה של השתתפות פעילה
מסוגלים לסבול ערפל
מקבלים את הסיכון, אך מבינים ומנהלים אותו
מתגברים על השגיאות ולאו דווקא מונעים אותן
רואים עצמם כאחראים לגורלם- מסורים, וקובעים יעדים תוך נחישות להשיגם
מאמינים ביצירת שוק לרעיונותיהם, ולא רק בתגובה לביקושים קיימים בשוק

יצירתיות ויזמות הן תוצר של מיומנות, כשרון ואישיות. לפי בונו, אם לא נעשה מאמץ לפתח את מיומנויות אלה, הן תוכלנה להיות רק תוצר של כשרון ואישיות.

חוקרים רבים מנו תכונות אופי הנחוצות, עפ"י מחקריהם, ליזם המצליח:

דחף להישגיות, ערנות להזדמנויות, יצירתיות, נכונות לקחת סיכון מתון, ביטחון עצמי, אמונה, התלהבות, חדשנות, שאפתנות, תחרותיות, שאיפה לעצמאות, מחויבות, מסירות, החלטיות ועקשנות, כישורי תקשורת (הבעה בכתב ובעל פה, אפקטיביות, יכולת הקשבה), כושר הצבת יעדים ויעדים להשגתם, אינטליגנציה הנתמכת בידע ובמומחיות או לפחות בניסיון עשיר, ומנהיגות.

האידיאל להצלחה הוא שילוב של כישורי החיים המולדים עם אלה הנרכשים ובו באים לידי ביטוי ראייה רחבה - הכוללת את העבר והניסיון שנרכש, את יישומו והפעלתו במצבים חדשים ולא מוכרים - ואת המשוב.

בתעשיות עתירות הידע ישנו פרופיל דומיננטי של הפיכה ליזם. היזמות מתבססת על השכלה מדעית הנרכשת במסלול לימודי ממושך. יזמות עתירת ידע מושתתת על משאבי הון אנושי של השכלה גבוהה, הנדסית או מדעית, ועל ניסיון ארגוני קודם, ולעיתים על התנסות ביזמות פנים ארגונית בארגונים, בהם עבדו היזמים טרם יזמותם.

בישראל הצבא ומערכת הביטחון ממלאים תפקיד חשוב של "מדגרות" ליזמות, כאשר היזמות נעשית תכופות באותם שווקים של ארגוני המדגרה. רבים מהיזמים הם בנים למשפחות בהן האב הינו עצמאי, הם חונכו לעצמאות ולקיחת אחריות וקיבלו הדרכה והכוונה מהוריהם. בנוסף, הם רכשו "הון תרבותי", היינו: קודים, מוטיבציות, יחס לכסף, דפוסי מניפולציות וכו'. כולם יתרונות דיפרנציאלים להשתייכות למעמד העסקי.

בפרק הבא (פרק ג') ארחיב לגבי התנאים להצלחת היזם והמיזם.

---------------------------------------------------------------
מיכל שמר-דהן בעלת ניסיון רב בניהול משאבי אנוש, יועצת ארגונית ומרצה בתחומי
ניהול ומשאבי אנוש.

M.A.במנהל ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת ת"א
B.S.W בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת ת"א
לימודי LL.B במשפטים, מכללת שערי משפט,
בוגרת ניהול משאבי אנוש, היחידה ללימודי חוץ, אוניברסיטת בר -אילן


לקשר עמה יש לכתוב לדוא"ל mshemerd@gmail.com

הדברים הכתובים במאמריה מבוססים על הניסיון והידע המקצועי הרב שצברה כמנהלת, במסגרת תהליכי ייעוץ ארגוני ופיתוח מנהלים בחברות ובארגונים בתחומי ההיי טק והתעשייה, ובעבור אנשים פרטיים. הדברים מיועדים להעשרת הידע בלבד, אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי אישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם ואין להסתמך עליהם ככאלה.