בדומה לבריטניה, גם השבדים החליטו בתחילת העשור שלא להצטרף לאיחוד האירופי, ובכך לשמר את עצמאותם המוניטרית. מעניין לעקוב אחר התפתחות הכלכלה בשבדיה בכדי ללמוד על ההשלכות של החלטה זו על יכולת ההתמודדות שלה עם המשבר הנוכחי.
כמו גרמניה ויפאן, גם אוכלוסיית שבדיה הולכת ומתבגרת, כאשר הגיל החציוני במדינה עבר את רף 41 השנים. כידוע, ככל שהאוכלוסיה מבוגרת יותר, כך היא נוטה לחסוך יותר, והכלכלה הופכת מוטת יצוא. למגמה זו השלכות משמעותיות על המערכת הפוליטית במדינה, וכן על מדיניות הרווחה שמנהיגה הממשלה הנבחרת (פנסיה תקציבית, טיפול רפואי מסובסד, וכו'). ואכן, מאז 1994 מאזן התשלומים של המדינה הינו חיובי, כאשר עודף היצוא הולך ומאמיר משנה לשנה.
המשבר הנוכחי, אשר הביא להתכווצות חדה בתרבות הצריכה המערבית, משפיע ממש על הכלכלה המקומית. התוצר צנח בלמעלה מ-6% ברבעון הראשון, וצפוי להתכווץ ב-5.4% במהלך השנה (בהתאם לתחזית הבנק המרכזי). חזרה לצמיחה צפויה רק ברבעון השלישי. אלא שסימנים להתייצבות המצב ניכרים, כפי שהם באים לידי ביטוי ברוב מדינות העולם: בטחון הצרכנים עולה זה החודש השלישי ברציפות, המכירות הקמעונאיות חזרו לעלות לאחר חודשים של דעיכה, והיצור התעשייתי התייצב לאחר התכווצות בחודשים ינואר-מאי בקצב שנתי של 20% (רמת היצור התעשייתי נמוכה כיום ב-15% מרמת השיא). לבסוף, מדד מנהלי הרכש של שבדיה חזר לאחרונה לטריטוריה ירוקה של התרחבות כלכלית לאחר שנה של התכווצות. בינתיים שיעור האבטלה המשיך לעלות, כשהוא מגיע ל-8.9% בחודש מאי.
היצוא המקומי, עליו מבוססת הכלכלה, ירד ב-24% לעומת שנה קודמת, בעוד היבוא ירד אף יותר (26% לעומת שנה קודמת). כתוצאה מכך, העודף המסחרי של שבדיה נותר חיובי לאורך המשבר, וזאת עקב הקטנת הביקושים של הצרכן השבדי בצורה חדה. כתוצאה מן הביקושים החלשים, כבתה להבת האינפלציה, והיא צפויה לסיים את השנה בירידה של 0.2%. נתוני מדד המחירים לצרכן נותרו יציבים בעיקר עקב מאמצי הפיחות של הבנק המרכזי ותוכנית הסובסידיות שהשיקה הממשלה בכדי לעודד את הכלכלה.
אלא שכאמור, שבדיה נמצאת במקום שונה מייתר מדינות האיחוד האירופי. העצמאות המוניטרית והפוליטית שלה מאפשרות לה לנקוט במהלכים שונים מאלו של הבנק המרכזי בגוש האירו, ובכך להלחם על שווקי היצוא שלה. במהלך יולי, הוריד הבנק המרכזי במפתיע את ריבית הריפו על הקרונה השבדית לרמתה הנמוכה מעולם 0.25%, וכן הציעו הלוואות ענק למערכת הבנקאות. מדיניות זו ממשיכה את הקו המוניטרי של בריטניה וארה"ב בדבר Quantitative Easing, כשמטרתה העיקרית להלחם באפשרות לדיפלציה. בנוסף הבנק המרכזי מנסה לפחת את הקרונה מול האירו והדולר, וזאת בכדי לשפר את עמדתו התחרותית של היצוא השבדי.
ביקורת רבה נשמעה על מדיניות זו של הבנק המרכזי, בעיקר מצד כלכלני האיחוד האירופי, אשר טוענים לפעילות לא הוגנת מצד הממשל השבדי. אלא שכאמור, ההחלטה שלא להצטרף לאיחוד נפלה בעיקר מן הסיבות הללו, וכעת שבדיה מנצלת את יתרונות עצמאותה המוניטרית ועושה על מאמץ להתמודד עם הירידה בביקושים ובתוצר. בסקירה שהוציא UBS, הוא צופה התאוששות מהירה יותר של הכלכלה השבדית מזו של מדינות רבות אחרות בגוש האירו, וזאת בעיקר עקב העצמאות המוניטרית והמדיניות האגרסיבית שבה נקט הבנק המרכזי.
