אדם הנפגע בתאונת עבודה רשאי לתבוע את המוסד לביטוח לאומי.
המוסד לביטוח לאומי יקבע את גובה הנכות שנגרמה לאדם כתוצאה מהתאונה עפ"י תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות").
בתקנות אלה מפורטים ליקויים כאשר לצד כל אחד מהליקויים מצויינים אחוזי הנכות שהליקוי מעניק.
תקנה 15 לתקנות קובעת כדלקמן:
"(א) הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח תקנות 14 או 31(ב), בשים לב למקצועו, ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על % 19 אם דרגת הנכות פחותה מ-20%, ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100%.
(ב) הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר, לדעתה, הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו.
(ג) (בוטלה)
(ד) הועדה תקבע את דרגת הנכות לפי תקנה זו רק לגבי אותן הפגימות הנובעות מהפגיעה בעבודה שבקשר אתה נקבעה דרגת הנכות, ולאחר שניכו פגימות שאינן קשורות באותה פגיעה בעבודה."
בפסק הדין בעניין בל 4547/06 בבית הדין האזורי בתל אביב כהן נגד המוסד לביטוח לאומי נקבע כדלקמן:
"את שקילת הפעלתה של תקנה 15 אמורה הועדה לעררים לבצע "לפי מבחנים אובייקטיבים הקשורים לאותו מקצוע, לשון אחר, יש לשקול באיזו מידה פועלת הפגימה הקונקרטית באדם שבאותו מקצוע, במידה רבה יותר מאשר באדם אחר שבעבודתו אין לפגימה משקל מיוחד" (דב"ע לה/ 01-333 בנימין נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז' 361, 364).
בהתאם להלכה הפסוקה, על הוועדה להביא בחשבון שיקוליה את מהות עיסוקו של המערער טרם הפגיעה, לרבות הדרישות הפיזיות הכרוכות בביצוע תפקידו המסוים. (ראה לעניין זה עב"ל 235/99 מרדכי קדרון נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 24.8.00) (להלן: "פס"ד קדרון").
גם בעניינו על הוועדה היה לשקול האם מצבו הרפואי של המערער איפשר לו לחזור לתפקיד הספציפי אותו מילא באותה רמה מקצועית ובאותו מעמד כפי שהיה טרם הפציעה. ככל שהתשובה שלילית, עליה לשקול את המבחן השני הנקוב בתקנה, היינו האם הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו. ככל שתשתכנע כי גם מבחן זה מתקיים- עליה להפעיל את תקנה 15. על הועדה היה גם להתייחס בנפרד לגילו של המערער (ראה לעניין זה פס"ד קדרון, לעיל).
מפרוטוקול הועדה לעררים עולה בבירור, כי בנימוקי הערעור של המערער הוא ציין בפירוש בפניה, כי "בשל גילו ונכותו לא יכול לעבוד באותה עבודה" וכי "יש שוני במהות עבודתו".
הועדה בהחלטתה כלל לא התייחסה לטענותיו כמצוטט. היא לא התיחסה לשוני במהות העבודה כפי שטען המערער וגם לא בדקה האם קיימת ירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו. החלטת הועדה לאקונית בנדון, אינה מוסברת ואינה מפורטת. יש בכך משום פגם משפטי בהחלטתה."
בפסק הדין בעניין בל 1767/08 דהן נגד ביטוח לאומי סניף באר שבע נקבע כדלקמן:
"למותר לציין, כי היו מקרים בהם ועדות רפואיות קבעו, כי לא חלה ירידה בהכנסותיהם של מבוטחים, ועל אף שחזרו לעבודה באופן מלא, הוחלט להפעיל את תקנה 15, וזאת רק בהתחשב במקצועו וגילו של המבוטח, לכן לא ברור מדוע אין הוועדה יכולה להפעיל את תקנה 15 בהתחשב רק בגילו של המבוטח במנותק מיתר המבחנים. מסקנת הדברים הינה, כי היה על הוועדה לבחון את עניין גילו של המערער וכן מקצועו ובהתאם לקבוע באם היא מחליטה להפעיל את תקנה 15, אם לאו."
עו"ד אורית יונתני
בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן (L.L.B). סיימה את לימודיה בהצטיינות ונכללה ברשימת מצטייני הדיקן של הפקולטה למשפטים.
בעלת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן (L.L.M). סיימה את לימודיה בהצטיינות.
בשנים 2000-2001 עבדה כטרום מתמחה במשרד עורכי דין משה וידאל המתמחה בתחום המשפט האזרחי.
בשנים 2001-2002 התמחתה במשרד עורכי דין ניר כהן, לשם ושות' המתמחה במשפט מסחרי.
בשנת 2002 הוסמכה כחברת לשכת עורכי הדין.
בשנים 2002-2006 עבדה במשרד עורכי דין משה קפלנסקי המתמחה בנזיקין, ביטוח ומשפט מסחרי.
הוראה: תרגלה במרכז הבינתחומי.
ועדות: חברה בפורום הנזיקין ובועדת הביטוח של לשכת עורכי הדין.
בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן (L.L.B). סיימה את לימודיה בהצטיינות ונכללה ברשימת מצטייני הדיקן של הפקולטה למשפטים.
בעלת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן (L.L.M). סיימה את לימודיה בהצטיינות.
בשנים 2000-2001 עבדה כטרום מתמחה במשרד עורכי דין משה וידאל המתמחה בתחום המשפט האזרחי.
בשנים 2001-2002 התמחתה במשרד עורכי דין ניר כהן, לשם ושות' המתמחה במשפט מסחרי.
בשנת 2002 הוסמכה כחברת לשכת עורכי הדין.
בשנים 2002-2006 עבדה במשרד עורכי דין משה קפלנסקי המתמחה בנזיקין, ביטוח ומשפט מסחרי.
הוראה: תרגלה במרכז הבינתחומי.
ועדות: חברה בפורום הנזיקין ובועדת הביטוח של לשכת עורכי הדין.
