בג"ץ 3644/06, לנדס שהנז ואח' נ' משרד האוצר ואח'
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופט א' גרוניס, כבוד השופט י' דנציגר
עו"ד י' מלצר לעותרים; עו"ד מ' צוק למשיבים
29.03.2009
העובדות:
1. העותרים, כל אחד בנפרד, הפקידו כספים בתוכניות חסכון בנקאיות מסוג "תשורה" בשנת 1998. בעת הפקדת הכספים היו ההכנסות מריבית בתוכניות אלו פטורות ממס, לפי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 5 לחוק עידוד החסכון.
2. בעקבות החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002, בוטל סעיף 5 לחוק עידוד החסכון. מועד תחילתו של תיקון 132 נקבע ליום 1.1.2003. הוראות המעבר לעניין מיסוי ריבית המשתלמת על תכנית חסכון, מבחינות בין תכניות חסכון שנפתחו לפני יום ה-8.5.2000, לבין תכניות חסכון שנפתחו ממועד זה ואילך.
3. העותרים טוענים כי הפטור ממס שחל על ריבית מתכניות חסכון שנפתחו לפני ה-8.5.2000 ממשיך לחול אף לאחר ביטול סעיף 5 לחוק עידוד החסכון.
החלטה:
1. משבוטל חיקוק, בטלות גם התקנות שהותקנו מכוחו. עקרון זה, הקבוע בסעיף 23 לחוק הפרשנות, יפה גם כאשר ביטולו של החיקוק לווה בתנאים מסוימים כגון מועד תחולתו של הביטול ורוחב התפרשותו. במצב כזה, אופן תחולתו של ביטול החיקוק הוא גם אופן התחולה של ביטול התקנות, ואין לומר כי התקנות ימשיכו לעמוד בתקפן רק מן הטעם שביטול החיקוק לא היה מיידי או גורף.
2. חקיקה הפועלת רטרואקטיבית היא חקיקה המשנה את משמעותם או את נפקותם המשפטית של אירועים בעבר. הכלל הוא כי אירוע המס הוא אירוע הפקת ההכנסה. אין לראות את הפקדת הכספים בתכנית החסכון כאירוע המס. ההפקדה איננה יוצרת חבות במס, כי אם ההכנסות שהופקו בגינה. על כן ביטול הפטור החל מיום ה-1.1.2003 ואילך, לגבי הכנסות מריבית שלאחר תאריך זה, איננו רטרואקטיבי.
3. האבחנה בין תכניות חסכון שבהן קיימות "תחנות יציאה" לבין מכשירי חסכון אחרים מעוגנת בשיקולים עניינים הנובעים מן ההבדלים בין מכשירי חסכון אלו. אמנם, אין מצבו של חוסך הפותח תכנית חסכון חדשה זהה למצבו של חוסך בתכנית חסכון שנפתחה בעבר והמצוי ב"תחנת יציאה". עם זאת, אין בכך כדי לאיין את ההבדלים הקיימים בין תכנית חסכון שיש בה "תחנות יציאה" לבין תכנית חסכון שאין בה "תחנות יציאה". הבדלים "חיצוניים" מסוג זה אינם בהכרח יוצרים שוני רלוונטי בין העותרים לבין המחזיקים במכשירי חסכון פיננסיים אחרים.
4. קשר הדוק בין המדיניות הכלכלית שהקנתה פטור ממס לבין תכניות החסכון המהוות יישום של מדיניות זו הוא טבעי וצפוי, אך קשר כזה איננו יוצר זכות. אף אילו היינו מניחים כי ביטול הפטור ממס פוגע בזכויות חוקתיות של העותרים, הרי שפגיעה זו עומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
5. אין להתעלם מן העובדה כי יש בידי העותרים אפשרות למשוך את כספם מתכנית החסכון, ולהתאים את התכנון הכלכלי שלהם למציאות החדשה שנוצרה לאחר תיקון 132. בכך הפגיעה בהם מצטמצמת, ונוצר איזון ראוי בין הפגיעה בעותרים, לבין התועלת שבהחלה מהירה, ככל הניתן, של מערכת המס החדשה.
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופט א' גרוניס, כבוד השופט י' דנציגר
עו"ד י' מלצר לעותרים; עו"ד מ' צוק למשיבים
29.03.2009
העובדות:
1. העותרים, כל אחד בנפרד, הפקידו כספים בתוכניות חסכון בנקאיות מסוג "תשורה" בשנת 1998. בעת הפקדת הכספים היו ההכנסות מריבית בתוכניות אלו פטורות ממס, לפי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 5 לחוק עידוד החסכון.
2. בעקבות החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002, בוטל סעיף 5 לחוק עידוד החסכון. מועד תחילתו של תיקון 132 נקבע ליום 1.1.2003. הוראות המעבר לעניין מיסוי ריבית המשתלמת על תכנית חסכון, מבחינות בין תכניות חסכון שנפתחו לפני יום ה-8.5.2000, לבין תכניות חסכון שנפתחו ממועד זה ואילך.
3. העותרים טוענים כי הפטור ממס שחל על ריבית מתכניות חסכון שנפתחו לפני ה-8.5.2000 ממשיך לחול אף לאחר ביטול סעיף 5 לחוק עידוד החסכון.
החלטה:
1. משבוטל חיקוק, בטלות גם התקנות שהותקנו מכוחו. עקרון זה, הקבוע בסעיף 23 לחוק הפרשנות, יפה גם כאשר ביטולו של החיקוק לווה בתנאים מסוימים כגון מועד תחולתו של הביטול ורוחב התפרשותו. במצב כזה, אופן תחולתו של ביטול החיקוק הוא גם אופן התחולה של ביטול התקנות, ואין לומר כי התקנות ימשיכו לעמוד בתקפן רק מן הטעם שביטול החיקוק לא היה מיידי או גורף.
2. חקיקה הפועלת רטרואקטיבית היא חקיקה המשנה את משמעותם או את נפקותם המשפטית של אירועים בעבר. הכלל הוא כי אירוע המס הוא אירוע הפקת ההכנסה. אין לראות את הפקדת הכספים בתכנית החסכון כאירוע המס. ההפקדה איננה יוצרת חבות במס, כי אם ההכנסות שהופקו בגינה. על כן ביטול הפטור החל מיום ה-1.1.2003 ואילך, לגבי הכנסות מריבית שלאחר תאריך זה, איננו רטרואקטיבי.
3. האבחנה בין תכניות חסכון שבהן קיימות "תחנות יציאה" לבין מכשירי חסכון אחרים מעוגנת בשיקולים עניינים הנובעים מן ההבדלים בין מכשירי חסכון אלו. אמנם, אין מצבו של חוסך הפותח תכנית חסכון חדשה זהה למצבו של חוסך בתכנית חסכון שנפתחה בעבר והמצוי ב"תחנת יציאה". עם זאת, אין בכך כדי לאיין את ההבדלים הקיימים בין תכנית חסכון שיש בה "תחנות יציאה" לבין תכנית חסכון שאין בה "תחנות יציאה". הבדלים "חיצוניים" מסוג זה אינם בהכרח יוצרים שוני רלוונטי בין העותרים לבין המחזיקים במכשירי חסכון פיננסיים אחרים.
4. קשר הדוק בין המדיניות הכלכלית שהקנתה פטור ממס לבין תכניות החסכון המהוות יישום של מדיניות זו הוא טבעי וצפוי, אך קשר כזה איננו יוצר זכות. אף אילו היינו מניחים כי ביטול הפטור ממס פוגע בזכויות חוקתיות של העותרים, הרי שפגיעה זו עומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
5. אין להתעלם מן העובדה כי יש בידי העותרים אפשרות למשוך את כספם מתכנית החסכון, ולהתאים את התכנון הכלכלי שלהם למציאות החדשה שנוצרה לאחר תיקון 132. בכך הפגיעה בהם מצטמצמת, ונוצר איזון ראוי בין הפגיעה בעותרים, לבין התועלת שבהחלה מהירה, ככל הניתן, של מערכת המס החדשה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
