לא נפרדו כחברים - מהי דינה של מתנה שהתקבלה מבן הזוג, כאשר הוא מבקש אותה חזרה? האם מחזירים או מחזיקים? 

בית המשפט חרץ דין באשר למתנות שהעניק בן זוג אחד לבת זוגתו, בעת שהיו חברים וקבע כי על מקבלת המתנה להחזיר אותה למי שנתן לה אותה וזאת מסיבות מסויימות.

איציק תבע את לירן על כך שאין היא מוכנה להחזיר את הרכב שהשאיל לה לשימושה במשך תקופת חברותם וביקש את התמורה ששילם על הרכב - 37,000 ש"ח (כולל מערכת סטריאו משוכללת). לירן טענה, שהרכב ניתן לה במתנה לרגל "יום האהבה" (חודש לאחר היכרותם...) ולכן אין היא מחוייבת בהחזרתו לאיציק.

איציק ולירן הכירו בסוף חודש ינואר, בעת שהיה איש עסקים ולירן הייתה חיילת בשירות סדיר והם ניהלו מערכת יחסים זוגית. איציק רכש רכב מסוג שברולט קבליר שנת ייצור 1996 ורשם אותו על שמה של לירן (הוא טען, שרשם את הרכב על שמה בכדי שלא ישא בתשלום בגין עבירות תנועה שיבוצעו בעת שהרכב היה ברשות לירן). שבוע לאחר שנרשם הרכב על שמה של לירן, ניתקו את הקשר ביניהם.

השופטת אושרי פרוסט-פרנקל ישבה בדין בעניין זה וניתחה את הראיות ואת העדויות של לירן ואיציק. בין היתר, בחנה את השאלה "האם הענקת הרכב חוסה בצל חוק המתנה?", הקובע בסעיף 1, כי "מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה".

מעדויות הצדדים התרשמה השופטת שלירן לא הייתה מוכנה לקבל את המתנה ואף הודיעה לאיציק מייד עם פרידתם, כי היא מסרבת לקבל את המתנה. סעיף 3 לחוק המתנה קובע, כי "אם הודיע (מקבל המתנה) לנותן על דחייתה תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה" הרי שאין זו מתנה במקרה זה והיא מבוטלת.

בד בבד, אף לא נעלם מעיניה של השופטת טענתו של איציק, כי לא נתן את הרכב כמתנה אלא השאיל לה את הרכב לשימושה. בפסק דין בעניין שרון נ' לייבוב נקבע כי "מאחר שמדובר במתנה, שהיא, כאמור, חוזה חד-צדדי, יש לשים דגש מיוחד על רצונו של הנותן (איציק) ועל גמירות דעתו בזמן יצירת החוזה".

בנוסף לכך פסקה השופטת, כי עדותה של לירן רוויה בסתירות ועולה מתוכה, כי ידעה שעליה לשלם על הרכב ולכן אין מקום לראות במתן הרכב ללירן כמתנה.

בסופו של יום, נפסק, כי לירן תשלם על הרכב שקיבלה מאיציק.

גל קריכלי, עו"ד