מאיר שמש ואח' נ' מדינת ישראל
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מאיר שמש ואח' נ' מדינת ישראל 

מילים במאמר: 825   [ נצפה 1982 פעמים ]

 
 
ע"פ 4314/07, מאיר שמש ואח' נ' מדינת ישראל

כב' השופטים: י. פלפל, השופט נ' הנדל, ר' יפה


17.12.2008

העובדות:
הקשר בין סמכותו של בית משפט שלום להורות לרכבת ישראל למסור מסמכים במסגרת חקירה משטרתית על פי סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט - 1969 והחיסיון של עובדיה מפני הפללה עצמית עומד לדיון בערעור זה. ברקע שתי תאונות קשות בהן היתה מעורבת רכבת ישראל (תאונת רבדים ותאונת אחוזם). רכבת ישראל מינתה ועדה פנימית לשם בירור נסיבות התאונה. המשטרה פנתה לרכבת ישראל לקבלת מסמכים שונים, לרבות עדויות המערערים שנמסרו בפני הוועדה. רכבת ישראל ויתרה על חיסיונה מפני הפללה עצמית. עם זאת, היא טוענת שבשל החיסיון מפני הפללה עצמית של עובדיה לא ניתן לחייבה במסירת כל המסמכים.

החלטה:
1. החיסיון מפני הפללה עצמית מעוגן בסעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971: "(א) אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה". יושם אל לב שהחיסיון חל על אדם רק לגבי עבירה שהוא מואשם בה. עסקינן בצו שניתן לרכבת ישראל לחייבה למסור מסמכים. הצו מופנה אליה. נראה כי משויתרה רכבת ישראל על חיסיון מפני הפללה עצמית, חובתה למלא אחר הצו.
2. היבט אחר של העניין הוא הקשר האמיץ בין רכבת ישראל לבין עובדיה וחובת הנאמנות שחלה כלפיהם. תורת האורגנים בדיני החברות היא כלל משפטי חשוב. היא מחויבת המציאות מהטעם שחברה מעצם אופייה אינה יכולה לפעול בעצמה אלא היא זקוקה לאנשים אשר יפעילו אותה. ההבחנה בין חברה לבין בשר ודם אף היא איננה מלאכותית. נגזר מכך שהגם ורכבת ישראל רשאית להנות בהיקף זה או אחר מהכלל - אין חברה משימה את עצמה "רשעית" - היא אינה יכולה להעביר את החיסיון לכתפי עובדיה כאשר הצו מופנה אליה. טענה נוספת של רכבת ישראל הינה שגם אם היא ועובדיה מהווים יישויות נפרדות, הרי בשל הקשר האמיץ שביניהם לא יהא זה נכון מבחינה מוסרית ומשפטית לחייבה למסור למשטרה מסמכים שנערכו במסגרת ועדת חקירה אשר היא ניהלה. על פי טיעון זה, ועדת החקירה היא הליך פנימי שמטרתו לבדוק את שיטת עבודתה על מנת למנוע התרחשותה של תאונה נוספת.
3. בית המשפט העליון התייחס לקשר בין צו להמצאת מסמכים על פי סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) לבין החיסיון מפני הפללה עצמית בעניינו של גלעד שרון. נפסק שבשונה ממימוש זכות זו במהלך המשפט בגדרה נאשם רשאי לבחור שלא להשיב לכל שאלה אשר תשאל על ידי התביעה, הזכות מוגבלת יותר בהליכים של איסוף חומר על ידי המשטרה בשלבי חקירה. זכויות נאשם, לרבות זכותו לאי הפללה עצמית מבחינה דיונית, נחלשות במובנים מסוימים ביחס להליכים משפטיים של המצאת מסמכים במסגרת חקירה משטרתית על פי צו של בית משפט מכוח סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי. נחקר אינו רשאי לנהוג בפסיביות אלא עליו החובה, הגם והיא מוגבלת, לשתף פעולה. כללים אלה מסייעים להבין את אופיו של צו כאמור והקשר בינו לבין זכות השתיקה. ברם, אין זה העיקר. השיקול המרכזי הוא, הצו דורש שיתוף פעולה מרכבת ישראל אשר ויתרה על החיסיון מפני הפללה עצמית ואוחזת בה לגבי צד אחר. ברם, הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית היא זכות אישית שאיננה ניתנת להעברה.
4. הצו שניתן מכח סעיף 43 לפסד"פ הופנה נגד רכבת ישראל אשר ויתרה על החיסיון שלה מפני הפללה עצמית. העובדה שרכבת ישראל הינה חברה אינה מקנה לה הזכות לפרוש כנפיה עד כדי שימוש בזכות החיסיון מפני הפללה עצמית לגבי עובדיה. מעבר לטענות הפורמליות שהעלו המערערים המבוססות על הוראות חוק שונות, הם נשענו על אדני שיקולי מדיניות. מסקנה כזו אינה הכרחית ודומה כי המדיניות המשפטית המצויה והראויה תומכת במסקנה אליה הגיע בהמ"ש קמא.
5. לא יהא נכון להעצים יתר על המידה כוחה של חברה בע"מ להגן על אלה שפועלים בשמה. מקלט של היחיד מחבות אזרחית מסחרית באמצעות חברה עשוי להיות דבר חיובי. לא כן מקלט של היחיד מחבות בפלילים. גם אם עסקינן בעבירה פלילית של רשלנות, עם כל הייחוד שבו, הרי כפי שקיימים שיקולי מדיניות חשובים להלחם נגד רשלנות היחיד, כך קיימים שיקולים מעין אלה נגד רשלנות מטעם חברה באמצעות עובדיה. המטרה המשותפת היא, להלחם נגד התופעה של פגיעה חמורה באזרחי המדינה. לשם כך יש להזהר מקביעת כללים נוקשים מדי שימנעו מהמשטרה לחקור. בל נשכח כי חקירה יסודית עשוייה גם לקבוע חוסר אשמה. מעמדה של הרכבת כחברה ממשלתית-ציבורית מחזקת את הדברים האמורים. ייתכן ורכבת ישראל מינתה ועדת חקירה וויתרה על זכות החיסיון מתוך מניעים טהורים של טובת הציבור, ייתכן גם שמעורבים בהם מניעים של תדמית ורצון למזער נזקים כלכליים. כך או כך, חברה ציבורית מחוייבת בחובת נאמנות לא רק כלפי עובדיה אלא גם כלפי הציבור בצורה מוגברת יותר מחברה פרטית. עניין זה מחזק את התוצאה של חיובה למסור את המסמכים. הדברים הובאו כדי להבהיר מדוע אין לצמצם כעניין של מדיניות את חובתה של חברה בע"מ למסור על פי דין מסמכים למשטרה במסגרת חקירה ולא לקבל את טענתה שזכותה להגן על עובדיה מכוח החיסיון מפני הפללה עצמית. חברה בע"מ אינה רשאית לוותר על טענת חיסיון כלפיה ובד בבד להשתמש בה בתואנה של הגנה על עובדיה. זאת במסגרת חקירה משטרתית אפילו והחומר נוצר במהלך ועדת חקירה שהיא ניהלה. בצומת האמור יש לאפשר למשטרה לחקור. מהצד האחר, עובדי החברה יהיו רשאים להעלות את הסתייגותם בנדון במסגרת המשפט היה ויתנהל נגדם.

את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב