בס"ד
חינוך אלטרנטיבי (1)
אחד הדברים המופלאים אצל האדם, הוא כושר החשיבה.
יכול אדם ללכת בדרך מסוימת שנים רבות ופתאום - מחשבה חדשה - אולי כדאי שאנסה דרך אחרת?
בתחילה היה אדם מחנך עצמו בביתו. עם הידע או חוסר הידע, עם האפשרויות שהיו לו.
באופן טבעי השתלב בסביבה. הילד למד מתוך חיקוי. כשאביו יצא לצוד ציד, חלם גם הוא להיות מן צייד שכזה. מחסל טורפים, משמיד אויבים. המביא אוכל לביתו.
כשהאם ניקתה, בישלה או הכינה כחל מיוחד לאפר את עיניה, היתה הבת מביטה בה בהערצה, ממנה לומדת ועושה.
מטבע הדברים היו נשים שהיו מוכשרות מאחרות בתחומים מסוימים. היו גברים חכמים ומוכשרים מאחרים. מי שיכל להרשות לעצמו שלח את הילד ללמוד מקצוע אצל אותו אדם מוצלח יותר . כך למדו מקצוע. בתשלום, או כשולייה. ע"י עזרה לבעל הידע ולימוד המקצוע מעשית ממנו. - צורפות, חייטות, סנדלרות, ציור ועוד.
תמורת הלימוד שילמו במוצרי מזון או בכסף ממש. ובינתיים התקדם העולם - הוקמו קבוצות לימוד, בתי-ספר, תיכוניים, אוניברסיטאות. החלה התמקצעות מעודף ומריבוי מידע.
והיום - מה שהתרבה בעיקר, אלו בעיקר המקצועות. אפשר כבר להבחין בחזרה לכיוון התמחות ספציפית בתחום מוגדר. סטטיסטיקן הבודק את ערך העיסוק והתוצר, המבקר, המורה למקצוע זה, החוקר - לאן פנינו וכו'.
העולם מובל לעבר עתיד רב ידע ואפשרויות. כמין מכונה משומנת היטב הפולטת תוצרים תואמי מוריהם והסביבה. ותמיד יש מי שיתנגדו לשיטה זו החוסמת חשיבה מקורית, ומחנכת לאחידות הדעה וההתנהגות.
ומאחר שלא כולם יכולים או רוצים להשיג זאת, עומדים אנו מול תוצרים לכאורה "פגומים", כאלה שחשים חריגים ולא מצליחים להשתלב בכאילו הרמוניה השוררת בכיתה.
לכן, יש מי שסוברים שעדיף ללמד את הילדים בבית, באופן טבעי ולפי קצב התפתחותו ורצונו. הגישה הזאת מסבירה את הדרך בכך - שכך יוכל הילד להתפתח יותר ולפתח את כישוריו המיוחדים לו ולא יצטרך להמשיך בתלם החרושה עבורו אך לא מתאימה לו כלל ועוד חוסמת את כישוריו ונטיותיו המיוחדים לו. ובכך יש סכנת צבירת טעויות והנצחתם.
וגם, סבורים אותם הורים - וזה חשוב לא פחות - ילד הלומד בביתו עם הוריו ועם מי שיבחר, יהיה מאושר יותר.
ללמד ילדים בביתם, אם עושים זאת נכון, יכול להיות מנוף לבניית חשיבה ייחודית ובעלת מעוף. פיתוח ומיצוי יכולותיו של הילד, ע"י הענקת תנאי מקסימום לפריחת מקסימום.
אבל הבעייה העיקרית היא - הצרכים החברתיים של הילד.
האם ילדים אלה מעצמם היו מעדיפים כך ללמוד עם אבא ואמא? או אולי יעדיפו אותם ילדים את חברת בני גילם במסגרת המשעממת, לדעת הוריהם, מסגרת מגבילה ומחליקה הבדלים, אבל מלמדת משהו ומספקת התמודדויות חברתיות הבריאות בדרך כלל לנפש הילד שצריך לגדול לאדם חברתי?
לשאלה זאת נוכל לענות כמו לשאלות אחרות:
ילד לא בוחר להיות דתי או לא, בן לאום זה או אחר. ההורים בוחרים עבורו את ההגדרות האישיות האלה. וכך גם את החינוך.
הם אלו שיצטרכו לספק את התשובה.
חינוך אלטרנטיבי (1)
אחד הדברים המופלאים אצל האדם, הוא כושר החשיבה.
יכול אדם ללכת בדרך מסוימת שנים רבות ופתאום - מחשבה חדשה - אולי כדאי שאנסה דרך אחרת?
בתחילה היה אדם מחנך עצמו בביתו. עם הידע או חוסר הידע, עם האפשרויות שהיו לו.
באופן טבעי השתלב בסביבה. הילד למד מתוך חיקוי. כשאביו יצא לצוד ציד, חלם גם הוא להיות מן צייד שכזה. מחסל טורפים, משמיד אויבים. המביא אוכל לביתו.
כשהאם ניקתה, בישלה או הכינה כחל מיוחד לאפר את עיניה, היתה הבת מביטה בה בהערצה, ממנה לומדת ועושה.
מטבע הדברים היו נשים שהיו מוכשרות מאחרות בתחומים מסוימים. היו גברים חכמים ומוכשרים מאחרים. מי שיכל להרשות לעצמו שלח את הילד ללמוד מקצוע אצל אותו אדם מוצלח יותר . כך למדו מקצוע. בתשלום, או כשולייה. ע"י עזרה לבעל הידע ולימוד המקצוע מעשית ממנו. - צורפות, חייטות, סנדלרות, ציור ועוד.
תמורת הלימוד שילמו במוצרי מזון או בכסף ממש. ובינתיים התקדם העולם - הוקמו קבוצות לימוד, בתי-ספר, תיכוניים, אוניברסיטאות. החלה התמקצעות מעודף ומריבוי מידע.
והיום - מה שהתרבה בעיקר, אלו בעיקר המקצועות. אפשר כבר להבחין בחזרה לכיוון התמחות ספציפית בתחום מוגדר. סטטיסטיקן הבודק את ערך העיסוק והתוצר, המבקר, המורה למקצוע זה, החוקר - לאן פנינו וכו'.
העולם מובל לעבר עתיד רב ידע ואפשרויות. כמין מכונה משומנת היטב הפולטת תוצרים תואמי מוריהם והסביבה. ותמיד יש מי שיתנגדו לשיטה זו החוסמת חשיבה מקורית, ומחנכת לאחידות הדעה וההתנהגות.
ומאחר שלא כולם יכולים או רוצים להשיג זאת, עומדים אנו מול תוצרים לכאורה "פגומים", כאלה שחשים חריגים ולא מצליחים להשתלב בכאילו הרמוניה השוררת בכיתה.
לכן, יש מי שסוברים שעדיף ללמד את הילדים בבית, באופן טבעי ולפי קצב התפתחותו ורצונו. הגישה הזאת מסבירה את הדרך בכך - שכך יוכל הילד להתפתח יותר ולפתח את כישוריו המיוחדים לו ולא יצטרך להמשיך בתלם החרושה עבורו אך לא מתאימה לו כלל ועוד חוסמת את כישוריו ונטיותיו המיוחדים לו. ובכך יש סכנת צבירת טעויות והנצחתם.
וגם, סבורים אותם הורים - וזה חשוב לא פחות - ילד הלומד בביתו עם הוריו ועם מי שיבחר, יהיה מאושר יותר.
ללמד ילדים בביתם, אם עושים זאת נכון, יכול להיות מנוף לבניית חשיבה ייחודית ובעלת מעוף. פיתוח ומיצוי יכולותיו של הילד, ע"י הענקת תנאי מקסימום לפריחת מקסימום.
אבל הבעייה העיקרית היא - הצרכים החברתיים של הילד.
האם ילדים אלה מעצמם היו מעדיפים כך ללמוד עם אבא ואמא? או אולי יעדיפו אותם ילדים את חברת בני גילם במסגרת המשעממת, לדעת הוריהם, מסגרת מגבילה ומחליקה הבדלים, אבל מלמדת משהו ומספקת התמודדויות חברתיות הבריאות בדרך כלל לנפש הילד שצריך לגדול לאדם חברתי?
לשאלה זאת נוכל לענות כמו לשאלות אחרות:
ילד לא בוחר להיות דתי או לא, בן לאום זה או אחר. ההורים בוחרים עבורו את ההגדרות האישיות האלה. וכך גם את החינוך.
הם אלו שיצטרכו לספק את התשובה.