איך מייצרים כימיה בהתחלה של קשר? 

בעבר כתבנו על הבדלים בקצב בתחילת קשר זוגי, והזכרנו את הטמפרמנט - המזג - שכל אחד מביא איתו, מאז הילדות. היום נרצה לכתוב על כלי מוכר מאד בעולם הטיפולי, שיכול להיות יעיל גם בעולם הדייטינג, על מנת לזרז ולקדם את אותו גורם חמקמק שכולנו מכירים אבל לא יודעים להגדיר - "הכימיה".

מהי אותה "כימיה" מפורסמת, שקובעת אם דייט ראשון יהפוך לדייט שני, שלישי ולקשר מתמשך? ואיך אפשר להשפיע עליה?

נורא קשה להגדיר מהי הכימיה הזו, אבל כל אחד מאיתנו מכיר אותה מנסיון חייו. זו התחושה שיש לנו כשאנחנו פוגשים אדם, שמעולם לא ראינו קודם, אבל מיד מרגישים נינוחים במחיצתו, זורמים ביחד, בלי להתאמץ או להתכוון במיוחד. הכימיה היא תהליך ספונטאני שגורם לנו לחוש דמיון והתאמה לאדם שיושב מולנו. הכימיה לא קשורה רק למצבים רומנטיים. אפשר להרגיש אותה גם עם הרופא, הקופאית בסופר או הבוס בעבודה. אבל כשהיא מופיעה בדייטים, היא מעודדת לא פעם גם משיכה ומעוררת תשוקה.

כשיש כימיה כזו התקשורת הופכת יעילה הרבה יותר. קצרים בתקשורת, אי הבנות וכשלים בתפיסה לא מופיעים בכלל, או שמופיעים ומיד מתבהרים ונעלמים. התחושה היא של זרימה חלקה, "בראש אחד". כשיושבים בבית קפה תל-אביבי בערב ומסתכלים על זוגות בשולחנות מסביב, אפשר מיד לראות איפה יש כימיה: זוג כזה, גם אם זו הפגישה הראשונה שלהם, ישבו רכונים אחד כלפי השני, קרובים יחסית, מבטיהם נעוצים זה בזה בסקרנות וענין, בלי לראות כלל את הנעשה מסביב. העיניים נוצצות, תנועות הידיים מתואמות, ואפילו הטון וקצב הדיבור מרגישים מהדהדים אחד את השני.

בצרפתית יש מילה שמתארת את הכימיה הזו - ההרגשה של בטחון, קירבה והיענות של שני הצדדים - קוראים לזה Rapport - ובעברית ראפורט (או ראפור - למי שרוצה לדקדק ולהשמע מתוחכם וידעני).

פסיכולוגים, מטפלים אלטרנטיבים ואנשי תקשורת, שיווק ומכירות משתמשים במושג הראפורט כדי להסביר מהי האוירה הנכונה שבה אנשים יכולים להשפיע אחד על השני. כדי שאדם ירגיש מספיק בטוח על מנת לעשות שינוי (אם זה שינוי פסיכולוגי עמוק, שינוי הרגלים ממוקד או אפילו רק קניה של מוצר) הוא צריך להרגיש תחושה של ראפורט, כימיה חזקה, בינו לבין הצד שרוצה לעורר את השינוי ולהשפיע.

הראפורט ביסודו הוא ספונטאני. אנחנו לא מתאמצים כדי לייצר אותו. הוא בא לנו בטבעיות. כשאנחנו מדברים עם אנשים שאנחנו מחבבים וזורמים איתם, באופן טבעי נתקרב אליהם, נתמקד בהם, וקצב הדיבור, יותאם לקצב שלהם - גם אם לא נשים לב לכך בכלל. אפשר לראות את זה מצוין כשמסתכלים על אמא רגועה שמנסה להרדים את התינוק שלה: היא מערסלת אותו בעדינות בין ידיה, ובלי להרגיש, מתאימה את תנועתה לקצב הנשימה שלו, שהולך ונעשה איטי יותר ויותר ככל שהוא צונח לתוך השינה. לעומתה, אמא לחוצה תנער את תינוקה המייבב כמו שמנערים בקבוק שמפניה, תטפח בקצב הולך וגובר על הגב שלו, ובתגובה תקבל תינוק מרוגז ועצבני ורחוק מאד מהשינה אליה קיוו שניהם.

אבל למרות שביסודו הראפורט הוא ספונטאני ומתרחש מבלי שנתאמץ לייצר אותו, יש לנו אפשרות "לאמן" את עצמנו ולהשתפר ביצירת הראפורט בצורה מלאכותית. אימון כזה יכול להועיל לנו מאד ביחסים בינאישיים בכלל, ובדייטים מוצלחים בפרט.

המפתח לראפורט הוא ההתאמה, ההדדיות, או מה שהפסיכולוגים מכנים mirroring - שיקוף. כשאדם ממולנו נע בצורה דומה לנו, מדבר בטון שלנו, בקצב שלנו ומסתכל עלינו, הוא מעביר לנו תחושה של משהו מוכר וקרוב. ממש כמו השתקפות שלנו במראה.



מטפלים המשתמשים בהפנוזה ודמיון מודרך או מטפלים אלטרנטיבים אחרים, משתמשים הרבה מאד בטכניקה של הראפורט, על מנת לשפר את היכולת שלהם להשפיע על המתאמן, ולעזור לו להגיע לשינויים הרצויים. כשהם מקשיבים למתאמנים שלהם, מעבר להקשבה לתוכן, הם קשובים מאד לסגנון הדיבור, לקצב שלו, לסוג הדימויים שהמתאמן משתמש בו, לדרך שבה הוא מעביר את החוויה שלו. כשהם מדברים אליו בחזרה, הם משתמשים באותן מילים, ומתאימים את טון הדיבור, קצב הדיבור ואפילו את הנשימה - לזו של המתאמן שלהם.

אחד העקרונות המובילים לטיפול בהפנוזה, שמרבים להשתמש בו גם בטיפולים אלטרנטיבים אחרים הוא עקרון ה pacing and leading: בשלב הראשון המטפל בעיקר עוקב אחרי המטופל, משקף אותו דרך הדיבור שלו, הטון, הקצב, המילים והאוירה, ובשלב הבא, אחרי שכבר נוצר אמון וברית טיפולית הוא עובר להובלה, ודוחף את המטופל קדימה, אל עבר המטרה שלו.

איך עושים את זה בדייט? אולי נתחיל מלהגיד איך לא... אם יצאת לדייט וכולך מלא התלהבות מהבחורה שפגשת, ואתה כבר מחשב בדמיונך את ההמשך הנהדר של הקשר, אבל היא יושבת לה במבט קפוא ומרוחק, משולבת ידיים, ומעיפה כל כמה דקות מבטים לצדדים או לשעון - זו לא הפעם להתאמן על ראפורט. כי כנראה שאתה ממש ממש רחוק משם...

אבל אם יצאת לדייט, וההרגשה הכללית היא טובה ונעימה, יש זרימה, יש תקשורת ויש לך רצון לעוד - ובעיקר אם אתה מכיר את עצמך בתור אחד שהרבה פעמים "מתחמם לאט" ולוקח לך זמן להכנס לתוך הקשר, ואתה לא רוצה לאבד את הקשר הזה רק בגלל הבדלי קצב - זה הזמן להשתמש בטכניקות הראפורט ולנסות בעזרת ה pacing and leading לייעל את מצבך ולחתור לדייט שני!

איך עושים את זה ?

אפשר לעשות התאמות שישפרו את הראפורט בינך לבין הבחורה (זה כמובן עובד גם להפך) בכל מיני רמות. נתחיל מהקל - התאמה פיזית. מה תנוחת הגוף שלה? איך מונחות הרגליים? איפה היא שמה את הידיים? אפשר להתאים את תנוחת הגוף בצורה מלאה לזו של היושבת מולך, אבל לפעמים זה יראה קצת מלאכותי (למשל, אם ממש לא נח לך לשבת רגל על רגל וכך היא יושבת). אבל זה בודאי יעזור לך לשים לב לא לשבת בשילוב ידיים מאחורי הראש, בתנוחת חוף הים, כשהיא יושבת בצורה סגורה יותר.

אפשר להתאמן על התאמות עדינות יותר, כגון תנועות ידיים, זוית הטית הראש. אפשר להתאים את עצמך לצד השני על ידי שימוש במלים שלו, ובעיקר התאמה של גובה הטון ומהירות הדיבור. נסו את זה על הקופאית בסופר הקרוב אליכם הביתה - התאמת קצב וטון הדיבור תורמת מיידית לתחושה של הדדיות ו"כימיה".

חיקוי מגושם ואוטומטי של האחר לא יוביל לראפורט אמיתי. כדי להשיג את תחושת הכימיה המתפתחת בינך לבין מי שמולך - ההתאמות צריכות להיעשות בעדינות ומתוך הקשבה. זיופים מתגלים בקלות וישיגו תוצאה הפוכה. הבשורה המשמחת היא שאפשר להתאמן ולשפר את היכולת שלכם להגיע לכימיה עם אנשים שאתם מעוניינים בקרבתם.

פתחו הרגל להקשיב לדרך שבה אנשים מדברים: יש כאלה בעלי קול מגון ועשיר, אחרים מדברים בצורה אחידה ומונוטונית. נסו להתאים את עצמכם לסגנון הווקאלי של הדיבור של מי שמולכם. תתפלאו כמה זה עוזר לתקשורת, בלי קשר לנושא עליו אתם מדברים. כמובן שהתאמה בתוכן, באידיאולוגיה וברעיונות שהאחר מביע עוזרת לחוש קירבה. אם אתם לא מסכימים בשום תחום ובאף נושא - תתקשו לפתח "כימיה" עם האחר.

איך יודעים אם זה עובד? בדרך כלל לא קשה לדעת. פשוט מרגישים. אבל אם אתם לא בטוחים - יש טריק שעוזר לך לדעת אם כבר השגת ראפורט או לא. אם, למשל, אתה יושב בפגישה מול בחורה מקסימה, קשוב לה ומתעניין באמת, ותוך כדי כך אתה מתאים את עצמך בעדינות לתנוחת הישיבה שלה, דרך הדיבור, והמוזיקה שבה מתנגן קולה - תוכל לאחר זמן מה לשנות תנוחה ולראות מה קורה. אם, למשל, נשענתם שניכם קצת קדימה, רכונים אחד כלפי השני, עם ידיים על השולחן, ואז אתה מרים את הכוס ולוקח שלוק - אם כבר יש ביניכם ראפורט - היא תעשה אותו דבר תוך שניות ספורות. בהתאמה מושלמת לעקרון ה pacing and leading ומבלי שהיא בכלל מודעת למה שמתרחש - אם עקבת זמן מה אחרי תנועותיה והאוירה נינוחה וטובה - סביר שגם היא תתאים את עצמה לתנוחותיך, אפילו מבלי לתת על כך את הדעת....

אתם מוזמנים לנסות! הדרך שאני מציע לא תעזור על מנת ל"זייף" אינטימיות במקום שהיא לא נמצאת באמת. אבל זו כן דרך טובה לבטא כלפי חוץ את ההתעניינות האמיתית שלכם בזה שמולכם.

פורסם במדור יחסים Ynet