האם לשתף את הסביבה בכך שהילד לקוי למידה? 

את דגנית פגשתי לראשונה בחדר ההלבשה של מכון הכושר. בין תאים צפופים ונשים מפטפטות סיפרה לי על הקשיים עם ילד, בעל הפרעות קשב וריכוז.
"אין לך מושג כמה קשה אתו אחה'צ, כשפגה השפעת הריטלין... התפרצויות, צעקות... אני כבר מותשת. ובערב, אחרי שסוף סוף נגמרה ארוחת הערב והמטבח נקי ומסודר הוא נזכר שהוא רעב...."
"זה בטח בגלל הריטלין! הרי הריטלין גורם לחוסר תיאבון במשך היום, אז בלילה התיאבון חוזר..." התערבה אחת הנשים בשיחה.

"שמעת את השקט שהשתרר פתאום? הרגשתי איך עשרות עיניים ננעצות בי ומרחמות עלי... זה היה יותר מביך אפילו מכך שראו את גופי עירום, ואת הקלוגרמים שהעליתי בתקופת חגים... בחיים אני לא חוזרת לשם! תמיד אני עושה את אותה שטות ולא שומרת על הפה שלי.." ספרה לי במפגש האימוני הראשון.
הבנתי מדגנית שזו לא הפעם הראשונה שהיא מצטערת על ששיתפה זרים בהפרעות הקשב של ילדה.
"המחיר שאת משלמת על הפתיחות שלך לא קטן....."
"נכון. כולם מרחמים עלי...בגלל זה ניתקתי קשרים עם כמה חברות ובעבודה יש אנשים שלא נעים לי לפגוש...."

הורים רבים עסוקים בשאלה עד כמה לדבר בפתיחות ובפרהסיה על לקויות הלמידה ועל הפרעות הקשב והריכוז של ילדיהם.
חלקם, מעדיפים לשמור את הסוד לעצמם מחשש שמא ישימו לילד תוית שתלווה אותו כל חייו. אחרים, כמו דגנית, מדברים על הנושא עם כל מי שמוכן להקשיב ולעיתים מצטערים לאחר מעשה. ומה באמת עדיף?
לספר לכולם ולהסתכן ברחמים וחשיפה? להדביק לילד תוית שתישאר אתו כל חייו?
ואולי לא לספר ולהסתבך בשקרים? לבזבז אנרגיה מיותרת על הסתרה, ולא לבקש עזרה?
לכל בחירה בחיינו, יש רווח ויש מחיר. בכל צומת החלטה, כדאי שנבדוק מהי התועלת שנפיק מכל החלטה ומהו המחיר שנשלם בעבור אותה התועלת.

"ומה את מרויחה, כשאת מדברת באופן פתוח?"
"האמת, זה קצת מקל עלי. אפילו בחדר ההלבשה, שם במכון, הרגשתי שאני לא לבד... יש עוד ילדים כמו הילד שלי...אולי זה לא נורא כל כך?..."
"ובנך, מה אתו? מרויח?"
"אולי קצת, אני מניחה שזה נותן לו לגיטימציה גם לשתף אחרים בקשיים שלו".
"יש הורים שמעדיפים לשמור את המידע הזה בסוד. כדי לא לפגוע במעמדו החברתי, למשל.." שיתפתי אותה.
"שטויות, מה זה כבר משנה? עדיף שיחשבו שיש לו הפרעות קשב וריכוז מאשר שיקראו לו עצלן או טיפש..."
בתוך המערכת המשפחתית, כל החלטה משפיעה גם על בני הבית האחרים. בכל הנוגע לילדינו, חשוב שנבדוק גם מה הרווח שיפיקו ומה המחיר שישלמו הילדים על אותה ההחלטה.
דגנית בחנה את המחיר שהיא משלמת עבור ההחלטה שלה ואת הרווח שהיא מפיקה ממנה, ובחנה את המשמעות של החלטה גם לגבי בנה.

תפקידם של ההורים לילדים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז לחזק את תחושת המסוגלות של ילדם. ילד המאמין בעצמו יהיה בעל מוטיבציה להשקיע ורצון להיאבק כדי לעקוף את הלקות ויהיה מוכן לבקש ולקבל עזרה מתאימה.

בין המנבאים להצלחתם כבוגרים של ילדים לקויי למידה נמצאים הפרמטרים:
ילדים שגילו פתיחות לגבי הקשיים.
ילדים שהיו בעלי תמונה ברורה אודות תחומי החוזק והחולשה שלהם.
ילדים שהאמינו כי יש להם השפעה על מה שיקרה להם בעתיד.

לא נוכל להתעלם מן העובדה, כי לנו ההורים, יש השפעה על כל אחד מהפרמטרים הקובעים מי מהילדים יצליח כבוגר.

פתיחות לגבי הקשיים - הדיבור הפתוח אינו מתאים לכל אחד ולעיתים אף מתנגש עם ערכים של ההורים, אך פתיחות של ההורים תעביר לילדים מסר ברור כי הלקות אינה משהו שיש להתביש בו מה שיקל עליו להתמודד עם שיפוטיות בחברה.
תמונה ברורה אודות תחומי החוזק והחולשה שלהם - חשוב שנעביר לילדים מידע אודות יכולותיהם לא פחות מאשר אודות התחומים החלשים יותר. כך יוכלו לבחור להשתמש בחוזקות שלהם ככל שניתן. מאידך, ילד שיהיה מודע לקשייו לא יחשוש לבקש עזרה כדי להתמודד אתם.
שליטה בגורלם והשפעה על מה שיקרה להם בעתיד - ההתייחסות שלנו, ההורים, אל הלקות משפיעה על התייחסותם של הילדים אליה. אם נאמין אנחנו כי ניתן להצליח נעורר בהם תקווה ואמונה כי יצליחו. אם ניתן דוגמה אישית כי אנו בוחרים להתמודד עם הקשיים ולא רק להצביע עליהם הרי שנשפיע על עמדתם בנושא.

רצוי שנזכור כי הילד לקוי הלמידה ובעל הפרעת הקשב עסוק לעיתים בהסתרה, הכחשות ומניפולציה כדי לחיות בשלום עם סיפור חייו. קל יותר לההסתכל במראה ולהאשים אחרים, למשל, מאשר את עצמו כשאינו מצליח ואינו מבין למה.
הרבה אנרגיה מושקעת בהסתרה, בהכחשה ובמניפולציות. אנרגיה שנחוצה כל כך להתתמודות עם הלקות עצמה.

דגנית בחרה להמשיך ולספר את סיפור בנה ולא להתבייש בו, אך בחרה לעשות זאת במידתיות שונה: לא בכל מקום ולא לכולם. היא הרגישה נכון לשתף אחרים אך בחרה לעשות זאת מתוך גאווה על דרכי ההתמודדות שלה ועל הצעדים הקטנים שעשה בנה ונראו לה פתאום ענקיים.

כדאי שנזכור כי בין גורמי החוסן של ילדים לקויי למידה נמצאים הורות טובה המחזקת תחושת מסוגלות. העמדה האישית של הילד כלפי לקות הלמידה היא מנבא חזק יותר להצלחתו כבוגר, חזק יותר מ-IQ, השגים לימודיים, מעמד סוציואקונומי ועוד.