ע"א 7617/07, יחזקאל יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופט ס' ג'ובראן, כבוד השופט ע' פוגלמן
עו"ד ליאור ליפא ועו"ד דוד חיים למערער; עו"ד אברהם פיגנבוים ועו"ד שי חמיש למשיבה
12.10.2008
העובדות:
1. ביום 21.7.92 נפצע המערער בתאונת דרכים, שעה שאיבד שליטה על הרכב בו נהג והתנגש בעמוד. המערער הגיש תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפיצויים). המשיבה הינה מבטחת הרכב בו נהג המערער.
2. בגדרי ההליך המשפטי מינה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, מומחה פסיכיאטרי, על מנת שיבחן אם נגרמה למערער נכות בתחום הפסיכיאטרי. בית המשפט לא קיבל את קביעת המומחה לפיה המערער סובל מנכות נפשית בעקבות התאונה. בערכאת הערעור הוגשה חוות דעת של מומחה נוסף, ובית המשפט שב וקבע כי לא נגרמה למערער נכות נפשית.
החלטה:
1. בהליכים לפי חוק הפיצויים ממנה בית המשפט את המומחה הרפואי, וככלל, אין הצדדים יכולים להביא חוות דעת של מומחה רפואי מטעמם. גם מקום בו מונה מומחה רפואי, הקביעה הסופית בדבר מצבו הרפואי של התובע כתוצאה מתאונה, מסורה לבית המשפט. חוות דעתו של מומחה רפואי אינה אלא ראיה, בין מכלול הראיות, ולבית המשפט מוקנה שיקול הדעת אם להסתמך עליה, או לדחותה, כולה או חלקה.
2. בענייננו נערכו - כאמור - שתי חוות דעת רפואיות בשאלה נושא המחלוקת, ובהם הגיעו המומחים למסקנה דומה. בפסיקת בית משפט זה הותוו מצבים שונים בהם יראה בית המשפט לסטות מקביעות שבחוות דעת רפואית, הגם כי מטבע הדברים, אין הם ממצים את מכלול המצבים האפשריים, וההכרעה בכל מקרה ומקרה היא פרי נסיבותיו הקונקרטיות. כך ייעשה מקום בו התשתית ששימשה לחוות הדעת אינה מהימנה. כך יהיה מקום בו שגה המומחה בקביעת מסקנותיו.
3. בלב המחלוקת שבין הצדדים ניצבת שאלת התחזותו של המערער. שני המומחים שמונו על ידי בית המשפט הגיעו למסקנה זהה, לפיה המערער אינה מתחזה, והוא אכן סובל מנכות נפשית כתוצאה מהתאונה. למרות דברים אלה, לא ראה בית המשפט לקבל את האמור בחוות דעת המומחים, וקבע, הן בפסק הדין הראשון, הן בפסק הדין השני, כי המערער הינו מתחזה וכי לא נגרמה לו נכות נפשית.
4. שאלת קיומה של נכות נפשית היא שאלה שבמומחיות רפואית, ומכאן החלטתו של בית המשפט בדבר מינוי מומחה לבחינתה.
5. אף לא אחד מהמומחים שבדקו את המערער הצביע מפורשות על אפשרות לקיומה של התחזות, אלא לכל היותר על אפשרות של העצמה (או הגזמה). נוכח אלה, יש קושי להגיע למסקנה לפיה המערער מתחזה, מקום בו אין לקביעה זו תימוכין בחוות דעת המומחים הרפואיים. המומחים ביססו חוות דעתם על מכלול הנתונים שהיו לפניהם, בלא שהתעלמו מנתונים השייכים לעניין. בגדרי ההליך המשפטי, עלה בידי המערער לשכנע בהתאם לרף ההוכחה המקובל במשפט האזרחי כי הוא סובל מנכות נפשית.
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופט ס' ג'ובראן, כבוד השופט ע' פוגלמן
עו"ד ליאור ליפא ועו"ד דוד חיים למערער; עו"ד אברהם פיגנבוים ועו"ד שי חמיש למשיבה
12.10.2008
העובדות:
1. ביום 21.7.92 נפצע המערער בתאונת דרכים, שעה שאיבד שליטה על הרכב בו נהג והתנגש בעמוד. המערער הגיש תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפיצויים). המשיבה הינה מבטחת הרכב בו נהג המערער.
2. בגדרי ההליך המשפטי מינה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, מומחה פסיכיאטרי, על מנת שיבחן אם נגרמה למערער נכות בתחום הפסיכיאטרי. בית המשפט לא קיבל את קביעת המומחה לפיה המערער סובל מנכות נפשית בעקבות התאונה. בערכאת הערעור הוגשה חוות דעת של מומחה נוסף, ובית המשפט שב וקבע כי לא נגרמה למערער נכות נפשית.
החלטה:
1. בהליכים לפי חוק הפיצויים ממנה בית המשפט את המומחה הרפואי, וככלל, אין הצדדים יכולים להביא חוות דעת של מומחה רפואי מטעמם. גם מקום בו מונה מומחה רפואי, הקביעה הסופית בדבר מצבו הרפואי של התובע כתוצאה מתאונה, מסורה לבית המשפט. חוות דעתו של מומחה רפואי אינה אלא ראיה, בין מכלול הראיות, ולבית המשפט מוקנה שיקול הדעת אם להסתמך עליה, או לדחותה, כולה או חלקה.
2. בענייננו נערכו - כאמור - שתי חוות דעת רפואיות בשאלה נושא המחלוקת, ובהם הגיעו המומחים למסקנה דומה. בפסיקת בית משפט זה הותוו מצבים שונים בהם יראה בית המשפט לסטות מקביעות שבחוות דעת רפואית, הגם כי מטבע הדברים, אין הם ממצים את מכלול המצבים האפשריים, וההכרעה בכל מקרה ומקרה היא פרי נסיבותיו הקונקרטיות. כך ייעשה מקום בו התשתית ששימשה לחוות הדעת אינה מהימנה. כך יהיה מקום בו שגה המומחה בקביעת מסקנותיו.
3. בלב המחלוקת שבין הצדדים ניצבת שאלת התחזותו של המערער. שני המומחים שמונו על ידי בית המשפט הגיעו למסקנה זהה, לפיה המערער אינה מתחזה, והוא אכן סובל מנכות נפשית כתוצאה מהתאונה. למרות דברים אלה, לא ראה בית המשפט לקבל את האמור בחוות דעת המומחים, וקבע, הן בפסק הדין הראשון, הן בפסק הדין השני, כי המערער הינו מתחזה וכי לא נגרמה לו נכות נפשית.
4. שאלת קיומה של נכות נפשית היא שאלה שבמומחיות רפואית, ומכאן החלטתו של בית המשפט בדבר מינוי מומחה לבחינתה.
5. אף לא אחד מהמומחים שבדקו את המערער הצביע מפורשות על אפשרות לקיומה של התחזות, אלא לכל היותר על אפשרות של העצמה (או הגזמה). נוכח אלה, יש קושי להגיע למסקנה לפיה המערער מתחזה, מקום בו אין לקביעה זו תימוכין בחוות דעת המומחים הרפואיים. המומחים ביססו חוות דעתם על מכלול הנתונים שהיו לפניהם, בלא שהתעלמו מנתונים השייכים לעניין. בגדרי ההליך המשפטי, עלה בידי המערער לשכנע בהתאם לרף ההוכחה המקובל במשפט האזרחי כי הוא סובל מנכות נפשית.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
