טיפול פסיכולוגי או אימון (coaching)

טיפול פסיכולוגי או אימון (coaching) -?? מהם ההבדלים -

מתי כדאי להעדיף אימון ומתי לבחור בפסיכותראפיה ?

בשנים האחרונות הפך האימון האישי (coaching) לטרנד עולמי. יותר ויותר אנשים נעזרים במאמן-אישי על מנת להרחיב את ההגשמה העצמית וההנאה מחייהם ; ולהביא לשיפור בתפקודיהם , בעבודה ובחיים החברתיים.

העוסקים ב-אימון באים מכל מיני דיסציפלינות : עו"ס, יועצים חינוכיים, בכירים בעלי נסיון ניהולי, דיאטנים, מנחי צמיחה רוחנית ועוד.

הפונים לאימון אינם מעוניינים בטיפול ארוך וממושך , המתייחס בעיקר לרובד הרגשי של חייהם , ומעבד מחדש מכאובים וטראומות מעברם. הם אנשים מתפקדים, אשר חותרים להעצמה- אישית ולמימוש הפוטנציאל , בתחומים שונים של חייהם .

מכאן, שהפסיכותרפיה מתמקדת בעבר ומנסה בעזרת תובנות חדשות שנרכשות במהלך הטיפול - לשפר את החיים בהווה (ואולי גם בעתיד) . לעומת זאת- האימון מתמקד בהווה, תוך התכוונות לעתיד הקרוב והרחוק .

זאת ועוד : בטיפול הפסיכולוגי ובייעוץ אין מתייחסים, בדרך כלל, למכלול חייו של המטופל, ומתמקדים במצוקותיו הפנימיות.

לעומת זאת המאמן מתייחס למיגוון העיסוקים, מערכות היחסים ודרכי ההתנהלות של המאומן : הקריירה המקצועית שלו, קשריו החברתיים והמשפחתיים,כושרו ובריאותו, המימד הרוחני שלו וכו', זאת מתוך האמונה כי כל תחומי-החיים נושקים ומשפיעים זה על זה,

וראוי לחתור לאיזון בין כולם.

לדוגמא : הפסיכולוג עשוי לעבד עם המטופלת את מערכת-היחסים המסובכת ששררה בינה לבין אביה ואמה ,המנוחה ; בנסיון להבין את השלכותיה על חרדות המטופלת מגורמי-סמכות והשפעתה על קשריה הזוגיים עם בעלה.

ההנחה בבסיס הטיפול היא תמיד ש"משהוא מקולקל" וטעון שיפור, בחיי המטופל.

לעומת זאת- האימון מתייחס ללקוח כאל אדם יצירתי ושלם, אם-כי לא מושלם; היודע היטב מה טוב בשבילו. הלקוח נעזר במאמן על מנת "להציף" את הערכים החשובים ביותר עבורו, להגדיר בבהירות את יעדיו ולקבוע את מטרותיו, ולבסוף- לקדם תהליך של חתירה למימושם.

תכלית האימון היא לצמצם את הפער בין המצוי לבין הרצוי. אדם מאושר אשר מממש את עצמו - הוא אדם שחייו מתנהלים בהלימה לערכיו ומטרותיו ; תוך שמירה על איזון בין תחומי-החיים השונים.

בתהליך האימון לא "מתבוססים במורסה של הפצע" , אלא "מאירים" דווקא את הצדדים החזקים והמתפקדים של המאומן. ההצלחות וה"כשלים" משמשים לצורך למידה והתפתחות.

בין המאמן ללקוח שלו מתקיימת ברית של אחריות-משותפת. שניהם שותפים-פעילים בתהליך ,שמטרתו להשיג את התוצאות אליהן רוצה המאומן להגיע.

מרחב האימון מבטיח חיסיון מלא, והוא נקי מכל שיפוטיות ;על מנת שהמאומן יוכל 'להסתכן' בפתיחות ובכנות , ו"לקבל את עצמו".

האימון הוא כלי מעשי להתקדמות , המשלב פעולה ולמידה . לקראת כל מפגש מתבקש המאומן לבצע משימות, ולדווח על התקדמותו בביצוען. למאומן זו הזדמנות להיכרות עמוקה יותר עם עצמו : שאיפותיו, ערכיו, צרכיו, עולמו הרגשי משאביו והעדפותיו .

בפסיכותרפיה או בייעוץ - למטפל ישנה איזושהיא "עליונות" ואחריות ביחס למטופל , מתוקף השכלתו והכשרתו המקצועית

באימון - "המגרש שייך לשני השחקנים", וישנה תרומה-הדדית בין המתאמן למאמן, באשר לצמיחה ולהתפתחות האישית.

אז...

*אם את/ה מרגיש/ה "תקוע" ולא פורה ,

*אם אתה חש שאינך מנהל את חייך, אלא שחייך מנהלים אותך;

*אם את/ה "טובע/ת" בים של מטלות והתחייבויות , מתקשה לפעול

לפי סדרי-עדיפויות ואין לך זמן לעצמך;

*אם את/ה דוחה משימות ,"הזמן בורח לך בין הידיים" ; ואת/ה

מרגיש/ה שאינך מספיק אפקטיבי/ת,

*אם את/ה נמצא/ת ב" פרשת דרכים" ומתקשה לקבל החלטה

חשובה (מה ללמוד, מהו העיסוק המתאים לך, האם לפתוח עסק

עצמאי או להיות שכיר/ה , האם וכיצד לקדם את הקשר הזוגי וכו')