שגיאות לשון ותיקוניהן
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

שגיאות לשון ותיקוניהן 

מאת    [ 05/06/2008 ]
מילים במאמר: 797   [ נצפה 8903 פעמים ]

 
 
פעמים רבות אנו שוגים בלשוננו בלי לדעת שעשינו שגיאה, שכן בסביבתנו משתמשים בביטויים שגויים כאילו היו נכונים. מטרת המאמר לעקור שיבושים אלו מלשוננו. במאמר זה אציג רשימה של שגיאות לשון נפוצות, את התיקון שלהן ואת ההסבר למקור השגיאה.

1. נכון: יציאתו של הפקיד לגמלאות
משובש: יציאתו לגמלאות של הפקיד
בין שם העצם ובין המילית של לא אמור לבוא טריז.

2. נכון: מפני הערפל לא ראו זה את זה
משובש: מפני הערפל לא ראו אחד את השני
זה את זה - עניינו יחס הדדיות בין המשתתפים, שכל אחד מהם פועל ונפעל כאחד (כל אחד הוא נושא ומושא). דומים לביטוי זה את זה גם הביטויים: איש את רעהו, איש את אחיו ואיש את חברו. בביטוי אחד את השני רק אחד רואה את השני, ואילו השני אינו רואה כלל את חברו, ועל כן הוא משובש. אם כל צד הוא במספר רבים, משמש גם הביטוי אלו את אלו, כגון "רואין אלו את אלו" (מכות א, ט). ביחס ההדדיות בין צד ממין זכר לצד ממין נקבה יש לומר ראו זה את זה (במין זכר): "יבם קטן...יבמה קטנה יגדלו זה עם זה (יבמות יג, יב); "הכירו (אח ואחות) זה את זה ונפלו זה על זה" (גיטין נח, ע"א).

3. רבים טועים בנטיית הביטוי אי אפשר בעבר ובעתיד: "אי אפשר היה", "אי אפשר יהיה".
נטייתו כהלכה כך היא:
בהווה: אי אפשר כמו אין צריך
בעבר: לא היה אפשר כמו לא היה צריך
בעתיד: לא יהיה אפשר כמו לא יהיה צריך
כשם שאין אנו אומרים "אין צריך היה", כך אין טעם לומר "אי אפשר היה", "אי אפשר יהיה".

4. נכון: עשה ואל תחכה, ולא
משובש: עשה ואל תחכה, אחרת
אחרת היא תואר השם, כגון ארץ אחרת, דרך אחרת, ואין להשתמש בצורה זו כבתואר הפועל.

5. נכון: זה שנתיים לא ביקרתי בנגב.
משובש: מזה שנתיים לא ביקרתי בנגב.
זה בדרך כלל כינוי רומז, ובדוגמה עניינו ציון זמן שעבר במשמעות של כבר. הביטוי המצוי הוא זה ולא מזה: "זה שנתיים הרעב בקרב הארץ" (בראשית מה, ו); "זה שלוש פעמים התלת בי" (שופטים טז, טו). מזה משמעו מכאן: "אל נא תמוש מזה" (שופטים ו, יח).

6. נכון: מה שמך?
משובש: איך קוראים לך?
איך קוראים לך הוא צורת פנייה מלעז וגם בלי דרך ארץ כאילו האדם בן בלי שם או כאילו אין שמו ראוי.

7. נכון: נסעתי במכונית.
משובש: נסעתי עם מכונית.
באות היחס ב מציינים את האמצעי או את המכשיר, ואילו אות היחס עם - הוראתה בלוויית.

8. נכון: מלבד המורים והתלמידים השתתפו גם הורים במסיבה.
משובש: חוץ מהמורים והתלמידים השתתפו גם הורים במסיבה.
חוץ מ- - להוציא מהכלל, למעט: "בכול אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו" (סנהדרין קה, ב).
מלבד - להוסיף על האמור, נוסף על: "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון" (בראשית כו, א).

9. נכון: המזכיר יהיה פנוי היום בשעה שתים-עשרה.
משובש: המזכיר יהיה חופשי היום בשעה שתים-עשרה.
חופשי - בלתי משועבד, בן חורין: "ובשנה השביעית תשלחנו חופשי מעמך" (איוב ג, יט).
פנוי - שיש לו פנאי, לא עסוק, לא תפוס: "פנוי היה מעבודת פרך" (תנחומא, וארא, ו)

10. נכון: שם את הדגש ב
משובש: שם את הדגש על
בניקוד הטברייני שאנו נוקטים אותו בניקוד שמים את הדגש בתוך האות ולא עליה, ולפי זה הביטוי הוא לשים את הדגש ב-.

11. נכון: אם כן, אין לדבר סוף.
משובש: אין, אם כן, לדבר סוף.
אם כן הוא לעולם בתחילה ומופרד בפסיק משאר חלקי המשפט. לעומתו, אפוא לעולם באמצע המשפט ואינו מופרד בפסיקים. אין אם כן, אלא לצורך מפנה במחשבה, שינוי בשיקול הדעת ותפנית למסקנה אחרת.

12. נכון: אך נכנס השוטר, ברח החשוד.
משובש: רק נכנס השוטר, ברח החשוד.
המילים אך ורק משמשות להגבלה, אבל אך משמשת גם לקביעת זמן במשמע תכף ל-, ואין להשתמש ברק למשמע זה.

13. נכון: אני אוהב בייחוד עוגות גבינה.
משובש: אני אוהב במיוחד עוגות גבינה.
במיוחד מראה על תכלית בלעדית, ואילו בייחוד מדגיש את חשיבותו המיוחדת של העניין בהשוואה לשאר.

14. נכון: מטבע חוץ
משובש: מטבע זר
חוץ מגדיר את המקום ואת השייכות ולא את התכונה, ולכן יש גם לומר: כתבי חוץ ועיתוני חוץ. המילה זר היא לוואי ופירושה לא קרוב, נוכרי.

15. נכון: השמים מעוננים במקצתם.
משובש: השמים מעוננים בחלקם.
יש להבדיל בין חלק מן ובין חלק של. הכוונה בחלק שלהם למנת חלקם, כגון איזהו עשיר? שמח חלקו (=במנת חלקו). אם אין הכוונה לכך, יש להשתמש בביטוי מקצת, כגון התלמידים מקצתם יושבים ומקצתם עומדים או התלמידים בכיתה מהם יושבים ומהם עומדים.

16. נכון: באוטובוס אין עוד מקום
משובש: באוטובוס אין יותר מקום
יותר הוא תואר הפועל להשוואה; יבוא רק בהשוואה של שתי כמויות או איכויות: "חכמי אני אז יותר" (קהלת ב, טו). עוד יבוא לציון הרציפות והמידה ובנוסף על הקודם.

ביבליוגרפיה מומלצת:

בהט, יעקב ורון, מרדכי, ודיק, תיקוני לשון ושיפור הסגנון, תל-אביב 1980.
בהט, שושנה ומישור, מרדכי, מילון ההווה: מילון שימושי לעברית התקנית, ירושלים 2007.
בנדויד, אבא ושי, הדסה, מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה, ירושלים 1974.
מגיד, חנה, ילקוט תיקוני לשון, תל-אביב 1980.
סיון, ראובן, לקסיקון דביר לשיפור הלשון, תל-אביב 1985.
פרץ, יצחק, עברית כהלכה: מדריך בענייני לשון, תל-אביב 1968.
הכותבת היא דוקטור לערבית מטעם בר-אילן, המתמחה ברפואה ערבית בתקופת ימי הביניים. בעבודת המסטר שלה, שנעשתה בבר-אילן, התמחתה בלקסיקוגרפיה של השרחים מצפון-אפריקה מן המאות ה-20-10. סיימה לימודי עריכת לשון בבר-אילן ועובדת בתחום.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2016
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS
כתיבת מאמרים

מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב