מאת חיים נוי
המחזה "טוב ויפה" של איימי רוזנטל מהווה נקודת מפנה בקריירה של השחקנית-תלמידה רוני מרחבי ומעניק לה צל"ש על התעוזה להתערטל ולחשוף את גופה בהצגה המינורית, היפה והחיננית. צל"ש נוסף מגיע לה על זלילת בצל כבוש, אבל זהו כבר סיפור אחר.
עירום בהצגות אינו דבר חדש ואינו מהווה מושא להתפלספויות מיוחדות. העניין הוא שרוני היא , איך נאמר זאת בעדינות היא בחורה שמנה, ממש ממש שמנה.
המחזה עוסק בשתי אחיות החולקות דירה: נינה, מדריכת מוזיאונים המגולמת נפלא בידי דבי יבלונקה ואחותה ננסי, רוני מרחבי, שמנה וחסרת ביטחון, שפוטרה זה עתה מעבודתה. היא חוזרת הביתה , מכונסת בעצמה, אפאטית וזוללת בצל כבוש, ישנה ולא יוצאת מהפיז'אמה שלה. מקס, עמירם אדרעי, שחקן אופי מצוין ומרגש, מאוהב בנינה כבר 16 שנה וחרף הדחיות שלה - הוא ממשיך להגיע ערב ערב לביתה, עוסק בטיפול בכל צרכי הבית ומייחל לאהבתה של נינה.
המפנה מתחולל כאשר ננסי מנסה להיחלץ מהדיכאון במסגרת חוג לציור, תוסס והזוי מעט, אך לא כתלמידת רישום, אלא כמחליפה של דוגמנית העירום החתיכה, זלדה, בגילום מיכל מגן החיננית והמוכשרת, שהייתה חברתו של המדריך, פיליפ, שאותו מגלם בכישרון רב אייל קנטוב.
בין התלמידים אנו מוצאים את אביגיל ערמון שמגישה משחק קומי ורגיש, שי ארזואן התוסס, אלישר גירשוביץ החמוד, מיכל פוליצר הנעימה והסימפטית וג'סיקה אוזן, שמגישה משחק נחמד , בעוד אני סבור שהיא בעצם זמרת מעולה וכשרון מבטיח בתחום.
העניין מתפוצץ כאשר נינה מגלה את סודה של אחותה והדבר מסביר את שינוי אורח חייה. נינה עוזבת לטובת משרה בדבלין ואילו ננסי מציעה למקס לחלוק עימה את הדירה .
צוות השחקנים כולו הוא מקסים ומעולה. ההצגה שביימה אורלי רביניאן ,קולחת בשטף ואין רגע דל. הבמה מפוצלת לשניים וכך ניתן להציג את האירועים במקומות שונים, מבלי להחליף תפאורה יותר מדי.
רוני מרחבי, כאמור, מפגינה את גופה לראווה, אמנם רק מצידו האחורי , אבל גם כך זוהי גבורה עילאית מצידה, בהתבסס על נתוניה הטבעיים, שכאילו נכתבו במיוחד להצגה.
זכור לי סרט דוקומנטארי על בית צבי, שם נשללת מרוני האפשרות להשתלב באחד המחזות שהעלו בבית הספר, דווקא בשל מימדי גופה שלא התאימו לתסריט. בהמשך כבר ראינו אותה במבחר הצגות ובאחת מהן, איך להצליח בעסקים, היא מונפת אל על בידי אחד הרקדנים, שנראה מתנשף למדי מרוב המאמץ, ערב ערב.
אבל, רוני בהחלט לא שחקנית של מבנה גוף ויודעת לשחק היטב (ואם צריך אז גם לשיר).
חבל רק שג'וזי וזלדה מעשנות ונושפות העשן לחלל האולם (זלדה מצהירה אחר כך שהפסיקה לעשן). מה שאותי עניין הוא מה באמת זללו נינה וננסי מתוך צנצנת הבצלים הכבושים ואשמח לקבל מהם טלפון בעניין המסקרן הזה.
זוהי הצגה חביבה המלמדת אותנו על נפש האדם והחיים המלאכותיים שאנו יוצרים סביבנו וכאמור תשואות חן חן לצוות המוכשר המסיים השנה את לימודיו בבית הספר .
חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי ומנכ"ל סוכנות עתי"ם, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינלאומית IPA, מבעלי חברת תקשורת ועיתונות בינ"ל, מומחה למיוזיקלס, מבקר מופעים.
המחזה "טוב ויפה" של איימי רוזנטל מהווה נקודת מפנה בקריירה של השחקנית-תלמידה רוני מרחבי ומעניק לה צל"ש על התעוזה להתערטל ולחשוף את גופה בהצגה המינורית, היפה והחיננית. צל"ש נוסף מגיע לה על זלילת בצל כבוש, אבל זהו כבר סיפור אחר.
עירום בהצגות אינו דבר חדש ואינו מהווה מושא להתפלספויות מיוחדות. העניין הוא שרוני היא , איך נאמר זאת בעדינות היא בחורה שמנה, ממש ממש שמנה.
המחזה עוסק בשתי אחיות החולקות דירה: נינה, מדריכת מוזיאונים המגולמת נפלא בידי דבי יבלונקה ואחותה ננסי, רוני מרחבי, שמנה וחסרת ביטחון, שפוטרה זה עתה מעבודתה. היא חוזרת הביתה , מכונסת בעצמה, אפאטית וזוללת בצל כבוש, ישנה ולא יוצאת מהפיז'אמה שלה. מקס, עמירם אדרעי, שחקן אופי מצוין ומרגש, מאוהב בנינה כבר 16 שנה וחרף הדחיות שלה - הוא ממשיך להגיע ערב ערב לביתה, עוסק בטיפול בכל צרכי הבית ומייחל לאהבתה של נינה.
המפנה מתחולל כאשר ננסי מנסה להיחלץ מהדיכאון במסגרת חוג לציור, תוסס והזוי מעט, אך לא כתלמידת רישום, אלא כמחליפה של דוגמנית העירום החתיכה, זלדה, בגילום מיכל מגן החיננית והמוכשרת, שהייתה חברתו של המדריך, פיליפ, שאותו מגלם בכישרון רב אייל קנטוב.
בין התלמידים אנו מוצאים את אביגיל ערמון שמגישה משחק קומי ורגיש, שי ארזואן התוסס, אלישר גירשוביץ החמוד, מיכל פוליצר הנעימה והסימפטית וג'סיקה אוזן, שמגישה משחק נחמד , בעוד אני סבור שהיא בעצם זמרת מעולה וכשרון מבטיח בתחום.
העניין מתפוצץ כאשר נינה מגלה את סודה של אחותה והדבר מסביר את שינוי אורח חייה. נינה עוזבת לטובת משרה בדבלין ואילו ננסי מציעה למקס לחלוק עימה את הדירה .
צוות השחקנים כולו הוא מקסים ומעולה. ההצגה שביימה אורלי רביניאן ,קולחת בשטף ואין רגע דל. הבמה מפוצלת לשניים וכך ניתן להציג את האירועים במקומות שונים, מבלי להחליף תפאורה יותר מדי.
רוני מרחבי, כאמור, מפגינה את גופה לראווה, אמנם רק מצידו האחורי , אבל גם כך זוהי גבורה עילאית מצידה, בהתבסס על נתוניה הטבעיים, שכאילו נכתבו במיוחד להצגה.
זכור לי סרט דוקומנטארי על בית צבי, שם נשללת מרוני האפשרות להשתלב באחד המחזות שהעלו בבית הספר, דווקא בשל מימדי גופה שלא התאימו לתסריט. בהמשך כבר ראינו אותה במבחר הצגות ובאחת מהן, איך להצליח בעסקים, היא מונפת אל על בידי אחד הרקדנים, שנראה מתנשף למדי מרוב המאמץ, ערב ערב.
אבל, רוני בהחלט לא שחקנית של מבנה גוף ויודעת לשחק היטב (ואם צריך אז גם לשיר).
חבל רק שג'וזי וזלדה מעשנות ונושפות העשן לחלל האולם (זלדה מצהירה אחר כך שהפסיקה לעשן). מה שאותי עניין הוא מה באמת זללו נינה וננסי מתוך צנצנת הבצלים הכבושים ואשמח לקבל מהם טלפון בעניין המסקרן הזה.
זוהי הצגה חביבה המלמדת אותנו על נפש האדם והחיים המלאכותיים שאנו יוצרים סביבנו וכאמור תשואות חן חן לצוות המוכשר המסיים השנה את לימודיו בבית הספר .
חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי ומנכ"ל סוכנות עתי"ם, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינלאומית IPA, מבעלי חברת תקשורת ועיתונות בינ"ל, מומחה למיוזיקלס, מבקר מופעים.
חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי ומנכ"ל סוכנות החדשות עתי"ם, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, מבעלי חברת תקשורת ועיתונות בינ"ל, מומחה למיוזיקלס ומבקר מופעים
