בימים אלה, פורסם כי חברת הגלידות בן אנד ג'ריס מתכוונת להפסיק למכור גלידות בשטחי יהודה ושומרון, שכן הדבר אינו תואם את הערכים שלה, כביכול (1,2).
יוזמה זו אינה הפעם הראשונה בה גורם כלשהו מחליט להחרים את שטחי איו"ש, באופן כזה או אחר, ומדובר במגמה ההולכת ומחריפה.
לדעתי, מהלכים מסוימים הננקטים באופן זה, באם ננקטים על ידי מדינות (בשונה מעסקים פרטיים), אינם תואמים את הדין הבינלאומי.
אך קודם, על קצה המזלג, ניתן להיזכר במקרים הבאים:
• בשנת 2010, פסק בית הדין האירופי הגבוה לצדק, כי מוצרי סודה קלאב ממישור אדומים, לא ייחשבו כתוצרת ישראל, לצורך יצוא לאירופה, ולא יהנו מפטור ממכס. בין ישראל לאיחוד האירופי קיים הסכם סחר חופשי משנת 1995 הפוטר ממכס סחורות מתוצרת ישראל. ההסכם אינו מגדיר במדויק מה ייחשב כשטח ישראל, אך האיחוד קבע שאיו"ש לא ייחשב כשטחי ישראל, ומוצרים המיוצרים שם ישלמו מכס. המדינה נאלצה להקים קרן פיצויים ליצואנים מאיזורים אלה.
• בשנת 2012, פרסם האיחוד האירופי את "רשימת המיקודים", שכללה יישובים שלדעתו לא ייחשבו כמדינת ישראל, לרבות רמת הגולן, מזרח ירושלים, איו"ש, ואפילו חלק מסוים בעיר מודיעין מכבים רעות. כל מוצר המגיע מאיזורים אלה, נדרש לשלם מכס בעת הכניסה לאיחוד.
• בשנת 2012, החליטה דרום אפריקה כי מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות, יסומנו כ"יוצרו בשטחים הכבושים" ולא כתוצרת ישראל. בין ישראל לדרום אפריקה אין הסכם סחר חופשי, על כן ההחלטה לא גררה תשלום מס, והייתה בעלת אופי יותר דקלרטיבי.
האם מהלכים אלה עולים בקנה אחד עם הדין הבינלאומי?
ארגון הסחר העולמי (WTO), בו חברות רוב מדינות העולם, מחייב לנהוג באופן שוויוני בסחר בין מדינה אחת לרעותה, ולא להפלות סחורות מתוצרת מדינות שונות. הארגון אוסר גם להטיל חסמים רגולטוריים המקשים על הסחר, כחלק מהסכם החסמים הטכניים לסחר, הידוע בשמו כ- TBT (technical barriers to trade).
בארגון קיים עיקרון המכונה "האומה המועדפת ביותר" (most favored nation, MFN), לפיו, על כל מדינה להתייחס למדינה חברה באופן המועדף ביותר, כלומר, בשוויון, ללא אפלייה.
מעת לעת, סכסוכים הנוגעים לעקרונות אלה מגיעים להכרעה בגופי השיפוט של ה-WTO.
למשל, בשנת 2011 הכריע הארגון כי פיליפינים נקטה בשיטה המפלה לרעה מוצרי אלכוהול מיובאים לעומת אלכוהול מתוצרת מקומית, כמו כן, הכריע במקרה אחר כי ארה"ב הפלתה לרעה סיגריות מתוצרת אינדונזיה.
ב-2013 הכריע כי ארה"ב הפלתה לרעה דגים מתוצרת מכסיקו, משום שאסרה לסמן טונה שנידוגה במכסיקו ברשת דייגים כ- "dolphin safe" (נידוגה באופן שאינו מזיק לדולפינים), אך מספר שנים לאחר מכן, נהפכה ההחלטה בגוף הערעורים.
אז נכון שבן אנד ג'ריס היא חברה פרטית וזכותה למכור באילו תנאים שתבחר, אך להערכתי, אילו מקרה שטחי איו"ש היה מגיע לדיון ב-WTO בהקשר הרחב יותר-מהלכים שנוקטת מדינה כזו או אחרת, היה מקום לטעון שמדובר באפלייה לא שוויונית המוטלת על מדינת ישראל, בניגוד להסכמים הבינלאומים.
ברחבי העולם קיימים שטחי נוספים הנמצאים במחלוקת טריטוריאלית, לדוגמא, קפריסין הטורקית, איי פוקלנד, ולא זכור כי מהלכים דומים ננקטו כלפי שטחים אלה.
(1) https://www.themarker.com/wallstreet/1.10013397
עו"ד עומר וגנר, מתמחה בדיני מכס, יבוא יצוא וסחר בינלאומי
