בעת האחרונה, בתאריך 2.7.21, פורסם פסק-דינו של בית משפט המחוזי בתל-אביב, אשר דחה בקשת יבואן במסלול הירוק/אדום, לקבל גמול ושכר טרחה בגין תובענה ייצוגית, שנגעה לטעות של רשות המכס באופן חישוב קנסות על העוברים במסלול הירוק, הנוגעת לאופן המרת מט"ח.
אף שרשות המכס הודתה בטעות, היא תיקנה אותה שנתיים לפני שהוגשה התביעה הייצוגית, ובעיקר בשל כך, קבע בית המשפט כי הטעות תוקנה ללא קשר לתביעה, על כן, לא מוצדק לפסוק גמול ושכר טרחה לטובת התובע.
• · סיפור המקרה
בשנת 2018 רכש היבואן 10 פקטים של סיגריות ו-4 בקבוקי אלכוהול בשווי כולל של 688.88 דולר, והפקיד אותם בישראל עד לשובו ארצה. עם שובו, עבר במסלול הירוק ולא הצהיר על הטובין, ובגין כך, הוא חויב במכס, מס קניה ומע"מ בסך של 1,834 ש"ח, וקנס מינהלי של 1,834 ש"ח, סה"כ 3,668 ש"ח.
שער החליפין לפיו חושבו מסי היבוא והקנס המינהלי היה שגוי, עקב כניסת מערכת שער עולמי בשנת 2018, שבגינה נגרמה תקלה באולמות הנוסעים ונחסמה המערכת הקובעת את שער המטבע העדכני. נזקו האישי של היבואן עמד על 43 ש"ח, ובגינו, הוא הגיש בשנת 2020, שנתיים אחרי האירוע, תובענה ייצוגית, בה העריך כי הנזק לכלל הציבור עמד על 5 מיליון ש"ח.
היבואן טען כי חויב בפועל בשער חליפין של 3.463 ש"ח לדולר, וזאת כאשר שער החליפין באותה עת, עמד על 3.423 ש"ח לדולר.
כשנתיים לפני הגשת התביעה, במרץ 2018, חודשיים אחרי התקלה, רשות המסים גילתה אותה ותיקנה אותה, על כן, תקופת הנזק, עמדה על כחודשיים. רשות המכס טענה כי הנזק לכלל הציבור באותה עת, יחד, היה נמוך ועמד על כ-4,600 ש"ח.
היבואן ביקש מבית המשפט לפסוק לו גמול של 10,000 ש"ח ולבא כוחו שכר טרחה של 50,000 ש"ח, בטענה כי על אף שהרשות גבתה מסים ביתר, הם נותרו בידה ולא הושבו לציבור, על כן, משיקולי הרתעה, יש לפסוק לטובתו את הסכומים הללו.
• · מה פסק בית המשפט?
בית המשפט קבע כי המקרה אינו מצדיק פסיקת גמול ושכר טרחה לתובע הייצוגי.
כך, קבע בית המשפט שהתובענה אינה מצריכה מומחיות מיוחדת, ולראייה, התובע חישב את נזקו באופן פשוט.
כמו כן, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות היבואן, וקבע כי היה עליו למצות את המגעים עם רשות המכס לפני הגשת התביעה, להבין שהרשות תיקנה את הפגם, במקרה הצורך- להגיש בקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, וכל זאת לא נעשה.
כמו כן, זקף בית המשפט לחובת היבואן, את העובדה שהתביעה הוגשה שנתיים לאחר האירוע, ולא בסמוך לו, וכן, כי המבקש הפריז בהערכת התביעה- 5 מיליון ש"ח, כשבפועל, התגלה שהנזק לכל חברי הקבוצה הוא פחות מ-5,000 ש"ח, יחד.
על כן, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וכן את בקשת היבואן לפסוק לו גמול ושכר טרחה לבא כוחו.
למרות זאת, ציין בית המשפט, כי התוצאה לפיה הרשות גבתה כספים שלא כדין והם נשארים בידה, היא תוצאה צורמת, וקרא לרשות לשקול למצוא מנגנון להשבת הכספים לציבור שנפגע:
אשר להותרת הכספים בכיס הרשות – אכן העובדה שרשות ציבורית גבתה כספים שלא כדין, וכספים אלו נותרים בכיסה ואינם מושבים לציבור היא עובדה צורמת.. עם זאת, מצאתי כי ראוי שהרשות תבחן את אפשרות ההשבה. בחינה זו תכלול את מלוא השיקולים הרלוונטיים כנדרש בדין המינהלי, כגון הפגיעה בקופה הציבורית ככל שמדובר בסכום משמעותי שקיימת לגביו הסתמכות; במשאבים הנדרשים לביצוע ההשבה בפועל – לרבות איתור המשלמים ביתר, חישוב הסכומים ובחינת האמצעים הטכניים לביצוע ההשבה; וכיו"ב".
• · מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
בדרך כלל, בשלב פסיקת גמול ושכר טרחה לתובע, שיקול מרכזי אותו שוקל בית המשפט, הוא האם התביעה הביאה לשינוי התנהגות הרשות, לתיקון המחדל.
במקרה זה, העובדה שהתובע הגיש תביעתו שנתיים אחרי האירוע, ושנה וחצי לאחר שתוקן הפגם- אף שטען שלא ידע שהוא תוקן, עמדה לו בסופו של דבר, לרועץ.
אף אם צודק התובע, בטענתו, שלא ידע שהרשות תיקנה את דרכיה, כי העניין לא פורסם- עדיין, שאלת עיתוי הגשת התביעה מצדו, היא עניין שנמצא בשליטתו, על כן, אילו היה מזדרז להגיש את התביעה בסמוך לקרות האירוע, יתכן בהחלט שתוצאת פסק-הדין, הייתה שונה.
[ת"צ (עניינים מינהליים תל-אביב יפו) 56225-01-20 מאיר אברמוביץ נ' מדינת ישראל - רשות המסים, פסק-דין מיום 2.7.21, כבוד השופט סגן הנשיא אליהו בכר. היבואן יוצג ע"י עו"ד גיל אייזנברג ממשרד איזנברג-גולדמן. רשות המכס יוצגה ע"י עו"ד שירה ויזל-גלצור מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי). שני הצדדים רשאים לערער על פסק-הדין, לבית המשפט העליון].
עו"ד עומר וגנר, מתמחה בדיני מכס, יבוא יצוא וסחר בינלאומי
