ידיעה חדשותית דמיונית - אירוע הכחדה המוני בעתיד יגיע בגלל פגיעת מטאור בכדור הארץ 

התיישבתי היום לכתוב את הידיעה החדשותית הדימיונית הראשונה שלי שמתארת באופן מציאותי  אירוע הכחדה המוני בשנת 2060 הקורה  בגלל פגיעת מטאור (כוכב שביט) בכדור הארץ.  לפתע מאיים על האנושות מוות מכוחות טבעיים. הניצולים לומדים שיעור בסיסי בחיים;  אך הסוף אופטימי והחיים  לאט לאט ממשיכים.

 הסיכוי כי מסלול המטאור יפגוש ישר את מסלול כדור הארץ היה:

 אחד למאה מיליון.

אחר כך- אחד לעשרה מיליון.

אחר כך- אחד למיליון.

אחר כך- אחד למאה אלף.

אחר כך- אחד לאלף.

לאחר מכן- אחד למאה.

לאחר מכן- זה קרה.

פגיעת המטאור ברוסיה הייתה אסון טבע שהתרחש בבוקרו של 15 בפברואר 2060. מטאור בקוטר מוערך של 60 מטרים, מסה של מיליון טונות נע במהירות של 100,000 קמ"ש. הגוף התפוצץ בגובה של 5 עד 10 ק"מ מעל פני השטח ויצר פיצוץ אווירי בעוצמה של 10 עד 20 מגהטון TNT, עוצמה השקולה ל-1,000 פצצות מהסוג שהוטלו על הירושימה. מאחר שרוב האנרגיה התפזרה באוויר, חלקי הגוף התאדו בחום הרב והגזים נבלעו באטמוספירת כדור הארץ. מאידך, הרעש שיצר הפיצוץ היה גדול יחסית לעוצמתו - מוערך כ-197 דציבל, אחד הרעשים העזים ביותר לאירוע יחיד בהיסטוריה של המין האנושי.

המטאור נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ ככדור אש במהירות פי 90 ממהירות הקול, והתפוצץ בשעה 09:20 שעון מקומי, בסמוך לעיר צ'ליאבינסק מעל אזור הרי אורל הדרומי של רוסיה. רסיסים מהמטאור נמצאו באגם צ'ברקול. האובייקט לא זוהה טרם כניסתו לאטמוספירה היות שמסלולו גרם להסתרתו עקב בהירות השמש. עדי ראייה שצפו באירוע מרחוק דיווחו על כדור אש ענק שהגיח מהשמיים מלווה ברוחות עזות וחמות שהפילו אנשים אל הקרקע. לאחר הפגיעה הורגשו גלים סייסמיים שזעזעו את הבתים ודמו לגלי רעידת אדמה. גלים אלה גם נרשמו בגלאים במערב אירופה המרוחקת. הפיצוץ היה כה עז, עד שנצפה במרחק של 800 ק"מ. עקב התאיידות המטאור בפיצוץ, נבלעו הגזים באטמוספירה וגרמו לשמי הערב בסיביר ובאירופה לבהוק בצורה מוזרה חודשים רבים לאחר האירוע.

המטאור היה מסוג כונדריט העשוי ברובו מסלע ולפיכך היה פגיע יותר בכניסתו לאטמוספירה (יחסית למטאור ברזלי), דבר המסביר את התפרקותו באוויר והפיכתו לכדור אש או "bolide". אירוע כזה מכונה "פרץ אוויר", כלומר, פיצוץ של מטאור בזמן מעברו דרך האטמוספירה. על פי ההערכה הראשונית של סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה, המטאור נע לאורך מסלול נמוך במהירות של כ-30 ק"מ לשנייה. בשעות שלאחר האירוע, התגלה חור בקוטר 26 קילומטרים באגם צ’ברקול הקפוא. קבוצה של מדענים מהאוניברסיטה הפדרלית של אורל הצליחה לאסוף 513 דגימות מסביב לחור ומאוחר יותר התברר כי מקורן במטאור. דגימות אלו לא עלו בגודלן על 10 סנטימטר.

ביוני 2060, דיווחו מדענים רוסים כי מיפוי מגנטי מתחת למיקום החור באגם הצביע על הימצאותו של גוף בגודל 600 סנטימטרים בתחתית האגם. הוערך כי משקלו של העצם הוא 3000 קילוגרמים. לאחר מבצע שנמשך מספר שבועות הועלה המטאוריט מתחתית האגם ב-16 באוקטובר 2060, וזה הוא הרסיס הגדול ביותר שנמצא מהמטאור.

בנובמבר 2060, שוחרר צילום וידאו ממצלמת אבטחה המראה את הפגיעה של המטאוריט באגם צ’ברקול. זו היא הפגיעה המצולמת הראשונה בהיסטוריה של מטאוריט. הוסק כי חלק זה של המטאוריט פגע באגם במהירות של 225 מטרים לשנייה (64% ממהירות הקול).

תוצאות לוואי של פיצוץ המטאור היו עמודי אוויר מחוממים שזרמו לסטרטוספירה, נושאים מיליוני טונות של אבק ואדמה מאודה. רוחות ממהרות פנימה לעבר האוויר העולה; כאשר הם חוצים את העולם הם הפכו לחצי תריסר ספירלות  שהופכות לסופות הוריקן, יחד איתם נוצרים כדורי אש מסיביים הצולים חצי כדור הארץ בחום של 500 מעלות; שכבת האוזון נהרסת;  ויורד גשם חומצי שהורג צמחיה ומרעיל את האדמה.  האירוע גרם להרס סביבתי עצום, דווח על מאות הרוגים וכ-18,500 פצועים, בהם רבים קשה. כ-300,000 מבנים בשישים ערים ברחבי האזור נפגעו בשל הפיצוץ וההשפעות סביבו. מעוצמת הפיצוץ נפלו כשישים מיליון עצים בשטח של אלפי קמ"ר. מוקד האירוע נראה בבירור היות שכל העצים נמצאו מוטלים ארצה בצורה מעגלית, פונים החוצה מהמוקד, ברדיוס של עד 30 ק"מ מהמוקד. בטווח זה הושמד כל החי והצומח, וגם שני עשורים לאחר הפיצוץ נצפו מעט מאוד חיים בסביבה והצמחייה לא התאוששה.

תוצאות ההתרסקות היו שמעל מחצית מכל החיים על פני כדור הארץ – מפלנקטון ועד האדם – נכחדו עם פגיעתו של האסטרואיד צ'יקשולוב, אשר יצר מכתש ברוחב 150 קילומטרים בחצי האי יוקטן. 30 אלף שנים חלפו בטרם התאוששו החיים מחדש, ועוד 4 מיליון שנים בטרם השתקמו החיים והגיעו להיקפים שלפני הפגיעה.

מה קרה ב-30 אלף השנים הראשונות הללו? חלק זעום מהאנשים ובעלי החיים המשיכו לחיות, אבל כיצד נראו החיים עבור ניצולי הקטסטרופה הזאת?

המצב היה טוב יותר עבור יצורים שחיו מתחת לפני הקרקע, בהתחשב בכך שפגיעת האסטרואיד שיגרה לאטמוספרה שברי סלע ושאר חומרים במשקל כולל של 10 טריליון טון. כאשר השפוכת הזאת צנחה בחזרה אל פני האדמה רוסס כדור הארץ כולו ב"קליעים" לוהטים. עבור מי ששרד את המתקפה האדירה, בחודשים הבאים ירד גשם חומצי, השמיים היו  שחורים. הטמפרטורות ירדו מתחת לאפס, וחלקיקים אטמוספריים זעירים וענן של חומצה גופרתית כיסו את העולם.

ניצולי הפגיעה –יצאו בסופו של דבר ממקומות המסתור שלהם אל סביבה פוסט-אפוקליפטית של ממש. שרפות ענק השתוללו עדיין כתוצאה מפגיעת העצמים הלוהטים. גוויות מרקיבות ושרידים מפוחמים של כל מה שנפגע על פני הקרקע – מיליארדי צמחים ובעלי חיים חסרי מזל – כיסו כל פינה. מקורות של מי שתייה נקיים התייבשו או הזדהמו באבן, אבק וגשם חומצי.

הישרדות תבעה כושר המצאה וגמישות. מקורות המזון הרגילים נעלמו, הטמפרטורות צנחו, בני משפחה וקבוצות חברתיות נספו או נפוצו לכל עבר.

המעטים שהחזיקו מעמד לא רק שרדו אלא גם התרבו בסופו של דבר, ולכך נדרשה בוודאי גמישות רבה. בהתחשב במיעוט האפשרויות. הניצולים לא יכלו להיות בררנים יתר על המידה בבחירת בני זוג. למעשה, זיווג בין מינים שונים היה שכיח יחסית בתקופה.

 לסיכום – תוצאת אירוע התרסקות המטאור הייתה שהתקופה הפוסט-אפוקליפטית הזאת התאפיינה בחידושים. שילובים גנטיים חדשים שהופיעו כתוצאה מהכלאה בין מינים נוספו על שלל החריגות שיצרה ההתפתחות בסביבת דחק. הדורות הראשונים בסדר העולמי החדש לא חיקו את ההרגלים שאפשרו לבני מינם לשרוד לאורך עידן ועידנים; הם חיקו את ההרגלים שאלתרו הוריהם בצוק העיתים. עולם החי שעלה מן האפר לא הזכיר את זה ששגשג לפני פגיעת האסטרואיד. מיליוני שנים יחלפו בטרם יתייצבו המערכות האקולוגיות ובטרם ישתקם מגוון המינים ויגיע להיקפים דומים לאלה ששגשגו לפני הפגיעה. הניצולים לומדים שיעור בסיסי בחיים;  אך הסוף אופטימי והחיים לאט לאט ממשיכים על פני  כדור הארץ.