זהו סיפור פרי דמיון המחבר, על מערכת בריאות כושלת במדינה רחוקה בשם חלםלנד, על מגפה נוראית שפרצה בחלםלנד של וירוס בשם "טמטמת", ועל הסטיר הראשי המנהל מערכת בריאות זו.
אזהרה: אם הקורא ימצא קרבה לדמויות אמיתיות, זהו דמיון מקרי בלבד.
סטיר (לפי מילון ספיר)
1. אל היער במיתולוגיה היוונית, אל היין והעליזות, המתואר כבעל רגלי תיש
2. (בהשאלה) תאוותן, הולל ונואף
בשנים האחרונות אנו עדים לבניית חזון ותוכניות בריאות במדינות רבות בעולם. מדינות מובילות שהן מרכזי בריאות בוחרות להיערך מחדש לשנים הבאות. הסיבות העיקריות לשינויים הם מאפייני החברה והכלכלה של חברה גלובלית ומרושתת.
משנות ה80 של המאה הקודמת החלה במערב אירופה וארצות הברית מדיניות ניאו ליברלית בתחום הבריאות. בשנים אלו רואים מגמות גוברות של מדיניות בריאות המושפעת מכוחות השוק, ותפיסת הבריאות כהשקעה המחזירה את עצמה ובגדול, והפרטה של מוסדות בריאות.
המשבר הכלכלי שהתחולל בשנת 2008 בעולם, הוביל לקיצוצים בתקציבי הבריאות של מדינות אירופה בכ25% בממוצע.
בעקבות המשבר גם קטנו באופן משמעותי התרומות הפרטיות שזרמו לארגוני ומוסדות בריאות. שתי מגמות אלו חייבו ארגון מחדש של ההוצאה הציבורית.
בעקבות הקיצוצים מוצאים את עצמם גופים ממשלתיים ומוסדות בריאות בסכנה ובקשיים. הדבר מביא לבחינת הערך המוסף שיש לבריאותנו במטרה לשכנע כי הבריאות אינה רק פריווילגיה המעניקה ערכים משניים ויוקרה למדינה, אלא יש לה תפקיד בסיסי בשמירה על איכות החיים. בשנים האחרונות ניתן לזהות מחקרים הבוחנים את הקשר שבין צריכת בריאות ו/או השתתפות פעילה ביצירה של בריאות לבין רמת הבריאות, ומידת ההתנדבות בקהילה. רמת הסובלנות, התמדה בלימודים של תלמידים ועוד.
במדינות רבות באירופה אנו עדים למעבר מאחריות ארצית לאחריות עירונית. אג'נדת הבריאות של האיחוד האירופי נובעת מההבנה שבריאות היא חלק ממערכת אקולוגית מקומית שמושפעת ומשפיעה על החינוך, הכלכלה, תיירות, הקהילה ועל ענפים מסוימים בתעשייה. לכן יש לבזר את המשאבים ולהעביר את האחריות לקהילות עצמן. השפעות הדדיות אלו מחייבות תיאום ותכנון רוחבי ולכן יש לנהל אותם ברמה המקומית והארצית גם יחד. אג'נדה זו מצמיחה תוכניות אסטרטגיות וכתיבת חזון במדינות רבות באיחוד.
בשנים האחרונות צומחים גופי בריאות חדשים המתארגנים בצורות ובמקומות לא שגרתיים. תושבים פועלים באופן עצמאי ללא קשר למוסד בריאות מסוים. דברים רבים הצומחים מלמטה ביוזמה פרטית מקבלים במה וביטוי ברשתות החברתיות ללא צנזורה או הכתבה מלמעלה. לכן רבים ממקבלי ההחלטות החליטו לעבור ממדיניות מכתיבה למדיניות מאפשרת.
יוקר המחייה במדינות הגדולות, הביא לשורה של מחאות חברתיות ולנסיגה מהמדיניות הניאו ליברלית המוחלטת.
יותר ויותר תוכניות חדשות למדיניות ציבורית בתחום הבריאות שמות דגש על הקהילות בעיר, במיוחד מאז פרוץ מגפת וירוס ה"טמטמת" העולמית.
לכל הסיבות הללו יש לצרף שורה של טרנדים ותופעות חדשות בעולם הבריאות הגורמים למדינות לעדכן את התוכניות שלהן. בין הטרנדים הבולטים ניתן למנות את כניסת הבריאות הדיגיטלית, יצירת פרויקטים בריאותיים עבור ועם קהילות מיוחדות, מתוך דיאלוג וניתוח צרכי הקהילות (people specific). טרנדים נוספים וחדשים שנכנסו לתוך עולם הבריאות הם מדע, חינוך, קיימות, תכנון אורבני. וטכנולוגיה, במיוחד מאז פרוץ מגפת וירוס ה"טמטמת".
משבר וירוס ה"טמטמת" בחלםלנד חייב החלטות קשות בתנאים קיצוניים של חוסר ודאות. הכל תלוי בשאלה עד כמה הנגיף באמת מדבק ועד כמה הוא קטלני. בניגוד לרושם שהתקבל מההיסטריה העולמית, בחלםלנד לא באמת ידעו. נראה שהוירוס יותר מדבק משפעת רגילה, אבל לא ברור עד כמה. שיעור התמותה כאשר תנאי הטיפול היו טובים, גם לא היה כל כך גבוה יחסית לשפעת עונתית, אז ייתכן שההיסטריה העולמית מוגזמת, והמחיר הכלכלי שיבוא בעקבותיה מיותר.
כמו כל מגפה, גם וירוס ה"טמטמת" החל בשלב של גידול אקספוננציאלי. כשכל חולה מדביק כמה אנשים נוספים.
בכל רגע בזמן ניתן לחלק את מקרי וירוס ה"טמטמת" שהתגלו עד אותו רגע ל-3 קבוצות:
1. אלה שכבר הבריאו
2. אלה שנפטרו
3. אלה שעדיין חולים
בהתחלה, היתה עלייה אקספוננציאלית בתחלואה אבל שלטונות חלםלנד התעשתו והציבו מגבלות חמורות על האוכלוסייה שמנעו הידבקות נוספת. כתוצאה מכך, מספר המקרים החדשים התמתן, התקדמות המגפה די נבלמה. במקביל, רבים מאלה שחלו התחילו להבריא. חלק קטן מתו. במקביל, הממשלה סגרה את המדינה, והקדימה את שאר מדינות העולם בהטלת מגבלות על טיסות ועל התכנסויות. הממשלה ומשרד הבריאות בניהולו של הסטיר דחפו ליצירת אווירת משבר קיצוני. דבר שאינו חיוני כל זמן שיש בחלםלנד מספיק מקומות אשפוז, וניתן לטפל טוב בחולים, בסופו של דבר הרוב המכריע מתגברים ומבריאים.
הנה כמה מילים על הסטיר המנהל את מערכת הבריאות בחלםלנד - הסטיר המבטל פגישות, ודרך טיפולו במשבר.
כמובן שזהו סיפור שהמצאתי מראשי הקודח, להנאת הקוראים -יום אחד מתקשרת בחלםלנד בחורה נחמדה, מציגה את עצמה כדימונה – השם בדוי, מציגה עצמה כעוזרת של הסטיר המבטל פגישות, מספרת שהיא שמעה על סדרתי "אלימות נגד נשים בישראל", ומציעה שאציג תערוכה לכבוד יום בריאות האישה. לא היססתי לרגע, ולמרות שכיום אני משתדל להציג אך ורק בגלריות ובמוזיאונים מוכרים וידועים, השבתי מיידית שבעירי חלםסיטי אשמח להציג גם באולם המבוא של היכל הבריאות, בגלל חשיבות הנושא המוצג.
כך החלה היכרותי עם הסטיר המבטל פגישות, כעבור יומיים מתקשרת אלי דימונה פעם נוספת, התנצלה והודיעה לי שלא תהיה תערוכה. עדיין לא הכרתי אז את סטירי הדור החדש של מוליכי מגפת ה"טמטמת" במשרד הבריאות בחלםלנד, שהתחלפו מאז הבחירות לראשות מדינת חלםלנד ופרוץ מגפת וירוס ה"טמטמת".
למדתי שהסטיר המבטל פגישות, מייצג את תושבי השכונה החדשה בחלםסיטי, בעל מקצוע חופשי במקצועו, אין לו שום רקע בנושאי בריאות כמו שהיה לקודמו בתפקיד שאותו החליף, אך הוא מצטיין בפרסום עצמי, הופעות במהדורות החדשות של ערוץ 12 ויחסי ציבור. את תחום הבריאות קבל כפרס ניחומים, מאחר וכל שאר התחומים היותר אטרקטיביים חולקו כבר קודם לחברי הקואליציה הבכירים. בקשתי להיפגש איתו להיכרות ונקבעה לי פגישה כעבור חודש, יום לפני פגישתנו נדחתה הפגישה בשבועיים, ויומיים לפני מועד הפגישה החדשה, בוטלה הפגישה ללא שום התנצלות. בזה גמרתי את יחסי איתו. ונזהרתי לשמור מרחק ממנו.
בעצרות וכינוסים, ראיתי אותו על הבמה מספר, (לקראת הבחירות מספר שתיים ומספר שלוש שנערכו בחלםלנד באותה השנה) על גדולת מעשיו, וכיצד קידם את הבריאות בחלםלנד. אף מילה לא שמעתי על מצבה המזעזע של מערכת הבריאות בחלםלנד, כפי שהתפרסמו ב"צומת חלםסיטי " במדור הבריאות, למרות שהיה לו מספיק זמן לתקן את ההזנחה, וכן לא על שאר המחדלים בתחום הבריאות שהתפרסמו מאז פרוץ מגפת וירוס ה"טמטמת".
אסיים את המאמר בשאלה: מה יותר יעיל - להשקיע בתשתיות בריאות או ללבות היסטריה?
מערכת הבריאות של חלםלנד סבלה מעומס יתר גם בשגרה, כך שלא היה לה את מרווח הביטחון הנחוץ למקרי חירום. הפתרון היחיד שמצא הסטיר הוא להפחיד, ובגדול, בתקווה שמקרי ההידבקות יהיו מעטים, ומערכת הבריאות תוכל לעמוד בעומס ולא תתמוטט.
מה שקרה בחלםלנד הוא לא (רק) תוצאה של המגפה. הוא גם תוצאה של מדיניות מכוונת לאורך זמן. מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית היא יקרה יותר, מחייבת יותר מסים, אבל (כשהיא מנוהלת היטב) מתחזקת מערכת שירותים מקיפה ובעלת יכולת. הגישה הניאו-ליברלית שמקדשת יוזמה פרטית ותחרות חופשית לא יכולה ליצור שירותים ציבוריים בקנה מידה גדול, כי זה לא כלכלי בשוטף.
מי שישלמו את המחיר זה כול תושבי חלםלנד. הכלכלה בחלםלנד היא ברובה כלכלת שירותים. אבל כשאנשים מסתגרים בבתים הם לא הולכים לבתי קפה, מופעים, ואירועי ספורט; כשעובדים מהבית לא משתמשים בשירותי הסעדה ונסיעות; תעשיית התיירות — טיסות, מלונות, מדריכים, וכל מי שתלויים בהם — סופגת מכה אנושה; ועוד ועוד. עובדים רבים צפויים להיות מפוטרים, פשוט כי למעסיקים אין עבודה לתת להם ואין כסף לשלם להם. עסקים רבים צפויים לפשוט את הרגל.
ישראל הרצל הרצל 73, כ"ס טלפון: 050-9258355 ------------herzli99@gmail.com-----------------------------------
