דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


לטייל ברכבת בהודו 

מאת    [ 19/08/2019 ]

מילים במאמר: 492   [ נצפה 1571 פעמים ]

 

  זה מטורף!!! כל יום מתחיל בשינה ומסתיים בשינה, אבל בין לבין יש כל כך הרבה דברים לא צפויים שבחיים לא יכולתי לדמיין. אפילו אם אני אתן לכם מספר דוגמאות, זה לא יעביר את ההרגשה והחוויה. אלה דברים שאי אפשר להבין בלי לחוות אותם על בשרך. אתמול מצאתי את עצמי מתעורר בבית שנמצא 10 מטר מהחוף והשותפים היחידים שלי הם שני זקנים משבדיה וקנדית זקנה מעצבנת. בעלי הבית לעומתה, היו ממש חמודים וממש הרגשתי בבית (כמה שאפשר להרגיש במקום שאתה נמצא בו שלושה ימים). גם לבית הזה הגעתי במקרה. מקום מבודד על הים בלי הרבה תיירים ובלי הרבה הודים( כן, אני בהודו שכחתי לציין). והכי חשוב בלי הרבה צרות.

אחרי שלושה ימים החלטתי לעזוב, רציתי חברה של אנשים צעירים מגיל 60, אך סביר להניח שאני אחזור לשם יום אחד. עליתי על רכבת ב- 17:30 שהיתה צריכה להגיע ליעד רק בחצות הלילה. הכרטיס שקניתי היה למחלקה הכללית, מה שאומר כרטיס זול במיוחד, אבל יש לך לפחות שלוש מליון הודים תקועים בתחת מחוסר מקום, והפעם זכיתי באמת כי הקרון היה מלא יתר על המידה, אפילו בסטנדרטים הודים. אז נתתי לעצמי את הרשות לעבור למחלקה יותר טובה, וכשהכרטיסן יבוא חשבתי שאני כבר אסדר את העניינים. כשהכרטיסן בא הוא אמר לי שהכל מלא, למרות שכל המקומות סביבי היו ריקים וביקש ממני לחזור למחלקה הכללית. מכיוון שאני אדם נחמד (וגם מכיוון שהכרטיסן נשאר לבדוק) חזרתי למחלקה הכללית כשכל הדרך חזרה אני מקלל אותו בעברית ומחייך, אם הוא לא מבין אז זה מותר. לבסוף מצאתי לי ספסל עץ וחלקתי אותו עם הודי נחמד שסיפר לי שהוא מוסלמי ושהוא עובד בסעודיה. למרות זאת המשכנו בשיחה. לו לא היתה בעיה שאני יהודי, ולי לא היתה בעיה עם היותו מוסלמי.

בסוף התפנה לידי ספסל עץ במיוחד בשבילי ועכשיו היה לי ספסל משלי. כמובן שאני מדבר על הספסלים העליונים, על הספסלים התחתונים ישבו 5-6 אנשים (במקום שלושה). בעודי יושב על הספסל שמכאיב לי בתחת, חשבתי לעצמי, למה לעזאזל הם לא עושים את זה יותר נוח, רק קצת יותר? כנראה שהם מפחדים שאם המחלקה הזולה תהיה נוחה אף אחד לא ירצה את המחלקה היקרה. אני גם שואל את עצמי למה לעזאזל יש 10 קרונות של מחלקה שניה שכולם ריקים ושני קרונות של מחלקה שלישית שהם מפוצצים עד אפס מקום. אבל אחרי כל המחשבות הללו נרדמתי והתעוררתי רק בתחנה שלי.

  ב-12 בלילה התחלתי להסתובב ולחפש מלון בעיר המוזרה הזו, שאין בה שום דבר לעשות, אבל כל המלונות מלאים. ומתוך 20 מלונות שעברתי 17 היו תפוסים, 2 יקרים מאד (כמעט 35 שקל ללילה, בהודו זה יקר) ואחד – זה שלקחתי – היה קצת יותר יקר מהרגיל אבל היחידי שהיה פנוי. ועכשיו אני כותב את כל זה בזמן שמלצר הודי מביט בי כבר שעה ובזמנו החופשי (כשהוא לא מביט בי, הוא מחטט באף). המסעדה מטופחת ויפה, מה שלא רואים הרבה בהודו, וכנראה שיש לזה סיבה טובה, כי היא ריקה לגמרי. אצל ישראלים מסעדה טובה, זאת מסעדה שיושבים בה הרבה סועדים, והיא נקייה ומסודרת. אבל אצל ההודים ההיגיון פועל אחרת, והם מחפשים קצת יותר בלגן ולכלוך, משהוא שיזכיר את הבית. 

ישראל הרצל הרצל 73, כ"ס   טלפון: 050-9258355  ------------herzli99@gmail.com----------------------------------- 




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב