באילו מקרים מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בלשון הרע (הוצאת דיבה)
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

באילו מקרים מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בלשון הרע (הוצאת דיבה) 

מאת    [ 23/04/2018 ]
מילים במאמר: 502   [ נצפה 1285 פעמים ]

 
 

חוק איסור לשון הרע, אוסר על הוצאת דיבה אך מכיל גם סוגים של הגנות למפרסמים. במידה ולנתבע אין טענת הגנה ובית המשפט סבור כי אכן קיימת עילת תביעת לשון הרע, רק אז הוא יעבור לדון בסוגיית הפיצוי. היום מקרים כגון שיימינג בפייסבוק, זוכים לפיצוי בבית המשפט וביניהם: הכפשות, פרסומים שקריים, פרסום תמונה פוגענית, פרסום דברי נאצה חמורים ועוד.

כך למשל, במהלכו של וויכוח סוער בפייסבוק באמצעות פוסטים, בחודש אפריל שנת 2016, כינה ג' את ח' "ניאו נאצי" הנפגע צילם את הפוסט שפורסם ברשת והגיע לכל הפחות למאות גולשים והגיש תביעה על הוצאת דיבה ללא הוכחת נזק. בית המשפט קבע כי במקרה שלו אכן מתקיימים התנאים הקבועים בחוק ופסק לזכותו פיצויי כספי.

כאשר מגישים תביעה על פגיעה בשם הטוב לפי החוק ומבקשים סעד ללא הוכחת נזק, ניתן לתבוע פיצויי בסכום שבין 70,000 ש"ח ל- 140,000 ש"ח. נוסף לפיצוי, זכאי התובע לקבל סעדים נוספים על פי סעיף  9 לחוק כגון קבלת צו איסור הפצה של עותק הפרסום שמכיל לשון הרע. בנוסף, התובע יכול לבקש במסגרת תביעתו, שבית המשפט יורה לנתבע לפרסם התנצלות פומבית על פרסום הפוגעני. 

דוגמא נוספת למקרה שבו התגבה עילה להגשת תביעת לשון הרע לפי החוק - ביזוי אדם בשל מוצאו

אם אדם ביזה אדם אחר בשל מוצאו, זוהי טענה עובדתית אשר תוגדר כלשון הרע על פי סעיף 1(4) לחוק. לעומת זאת, במקרה בו במסגרת וויכוח בין שני צדדים, הם משתמשים בגידופים וקללות האחד כלפי השני, אשר יכולים להתפרש "כחצאי אמיתות" ואותו אדם טוען כי נפגע מגידופים אלה, בית המשפט לא בהכרח ימצא כי מדובר בהוצאת לשון הרע ויש להזכיר שוב, כי כאשר מדובר בנושא פרטיקולארי שייבחן על ידי בית משפט, בית משפט יתיחס לכל  מקרה בהתאם לנסיבות.

קללות וגידופים בפומבי, האם מהווים עילה להגשת תביעה לפי החוק?

דוגמאות משפטיות שונות על הוצאת לשון הרע ותביעות דיבה, קיימים למכביר בבתי המשפט השונים בארץ ויש כאלה שדנים אף בגידופים וקללות. קיים מבחן נוסף שהוא מבחן עזר לשאלה האם גידופים או קללות מהווים פגיעה בזכות לשם הטוב. מבחן זה נקרא "מבחן האדם הסביר". בהתאם למבחן זה, לא תמיד הקללות או הגידופים אכן ימלאו את דרישת החוק.

לדוגמא אם אדם מכנה אדם אחר "בן זונה" כל אחד יודע כי מדובר בקללה ולא בדבר אמת, כך שבמקרה ספציפי זה לא בהכרח שתקום על אותו אדם שקילל עילה להגשת תביעת לשון הרע, אך אם אותו אדם יכנה אדם כמכוער או משוגע, ייתכן כי מהבחינה העובדתית דברים אלה לא יהיו מופרכים לגמרי ואז יהיה מקום לבחון אם מדובר בעילה להגשת תביעה.

מקרה קלאסי שהגיע לבית משפט בשנת 2000, כאשר נתבעת כינתה את חברתה "זונה" וציינה כי על מנת לקבל את עבודתה והדרגה שהגיע אליה הייתה בזכות זה ששכבה עם המנהל וכל זאת מול עובדים אחרים. בית המשפט פסק לתובעת פיצוי בסך של 15,000 ש"ח. 

אם נתבעת בגין לשון הרע, או שאת/ה תובעה בשל לשון הרע, יש לפנות לעורך דין ללשון הרע בעל ותק וניסיון בתחום, כך שיוכל לבחון את המקרה שלך, לבדוק האם קיימת עילה להגשת תביעה, להעריך את סיכוייה וגובה הפיצויי שמומלץ לתבוע.

 

בן קרפל משרד עורכי דין - לשון הרע והגנת הפרטיות


טלפון: 072-2221780 


מייל: benkarpel@gmail.com


http://www.karpel-lawoffice.co.il/

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב