איך להוביל ולהנהיג את חייך? 

 אז, מה דעתך?

שחקן כדורסל ברגע השיא הכי מותח של המשחק... הוא צריך לקלוע סל בתוספת הזמן, הוא ניגש לקו באיטיות תוך כדי זה שהוא מכדרר את הכדור ומוחה את הזיעה ממצחו. אם יצליח, הקבוצה שלו תנצח, האוהדים ישתגעו משמחה והוא יזכה להערכה והוקרה. אם יחמיץ, לעומת זאת הקבוצה שלו תרד ליגה ולמרות עונה בעייתית, יזכרו לו לנצח את ההחמצה שלו.

מה לדעתך ישפיע יותר על הביצועים שלו? העובדה שהקהל מסביב שורק בבוז, צורח עליו, מקטין ומלחיץ אותו?  או לחילופין הקהל הביתי של הקבוצה שלו שמדרבנים ומעודדים אותו להצליח, או שלחילופין, אולי זו דווקא היכולת שלו ל"היכנס פנימה", להתרכז ולהתגבר על הסחות הדעת ולהתמקד במשימה שלפניו בלי קשר למה שקורה מסביב?

מה זה בעצם מיקוד שליטה פנימי ומיקוד שליטה חיצוני?

אחת התיאוריות הפסיכולוגיות (רוטר, 1966) מדברת על מוקד שליטה פנימי וחיצוני (Locus of control). מיקוד שליטה פנימי וחיצוני הם מושגים שעוסקים באופנים בהם אנחנו תופסים את הדברים שקורים לנו ואת ההשפעה של הפעולות שלנו על אירועי חיינו.

 או במילים אחרות, מושגים אלה מנסים לנבא את התחושות שלנו לגבי היכולת, או אי-היכולת לשלוט באירועים חיצוניים שפוקדים אותנו. 

מיקוד שליטה חיצוני

כדוגמא לאנשים בעלי מיקוד שליטה חיצוני, בואו נדמיין לרגע את האדם הכי מוחצן שיצא לך להכיר, זה שמדבר וצוחק בקול רם, שחייב להיות דומיננטי בכל אירוע חברתי אליו הוא מגיע. אולי הוא אדם שלבוש במותגים מכף רגל ועד ראש. כל האנרגיה שלו מופנית לסביבה, לכך שיבחינו בקיומו. אלה אנשים שכדי לחוש טוב עם עצמם סביר להניח שיזדקקו לתשומת לב רבה מהסביבה והערכה העצמית שלהם תושפע מאוד מהתגובות החיצוניות כלפיהם.
אנשים אלה ייטו יותר להרגיש שהם רק פיון בנתיב שהגורל, הממשלה, המצב הכלכלי, או המשפחה אליה נולדו התוו להם. הם ירגישו שכוחות חיצוניים אחראיים למה שקורה להם ולכן זה בלתי-אפשרי עבורם לשפר את חייהם.

קל להניח שאנשים כאלה יטו יותר להיות פאסיביים בגישתם לחיים וביוזמות שינקטו לשיפור חייהם, מפני שהם לא יראו קשר בין המאמצים שלהם לתוצאות אליהן הם מקווים להגיע. הרי מישהו אחר קובע את גורלם.

אם כך,  ברגע שאותם אנשים תולים את כל האחריות על מצבם בגורמים חיצוניים ואמורפיים, הם מוותרים בעצם על אחת מהתחושות החשובות ביותר לנו כבני אדם. זוהי תחושת השליטה על חיינו ועל גורלנו. ויתור על תחושת ההובלה של חיינו, מוביל לירידה משמעותית ברמת האושר והסיפוק משום שהוא מגביר את רגשות חוסר האונים והחולשה.

אם נחזור לרגע לכדורסלן שלנו, אז אם הוא בעל מיקוד שליטה חיצוני, הוא יתלה את ההצלחה או הכישלון שלו בקליעת אותו סל גורלי באירועים חיצוניים לו. התגובה שלו תהיה תגובה רגשית חזקה מאוד. למשל, אם יכשל, יגיד שזה לא בגלל שהוא עצמו לא טוב מספיק, אלא מכיוון שהקהל הציק והפריע לו. באותה מידה, אם יצליח, הוא יתלה את זה במזל או בגורל ולא יראה את ההצלחה כתולדה של מעשיו והסל שקלע.

נעים להכיר- מיקוד שליטה פנימי

אנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי, לא יתווכחו עם כך שיש דברים שאינם תלויים בנו כמו המשפחה אליה נולדנו, המדינה בה אנו חיים וכדומה. אבל הם לא יבזבזו זמן יקר על דאגות חסרות תועלת, או קיטורים למיניהם. הם לא יגיבו בצורה רגשית חסרת פרופורציות לאירועים שונים. הם פשוט ישימו דגש על מה שביכולתם ובאחריותם לעשות בתוך אותה המסגרת שהמציאות החיצונית הזו מעמידה בפנינו. הם מאמינים שהם יכולים לשנות לטובה את חייהם ולהוביל אותם למקומות רצויים להם יותר.

 לאנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי תהיה הרבה יותר מוטיבציה למשימות החיים והם יתמודדו טוב יותר עם מצבי לחץ, פשוט כי הם יתמקדו בתחומי ההשפעה שלהם.

אנשים אלה מייחסים את הדברים שקורים להם לסיבות פנימיות. הם עצמאיים יותר וזקוקים פחות לפידבקים מהסביבה לאישור התפקוד והערך שלהם. סביר להניח שאנשים אלה יהיו בעל יוזמה, יקחו יותר אחריות (גם על כשלונותיהם) וכישלונות יתפסו בעיניו באתגר ולא כמקור לבושה.

לחילופין, בפעם הבאה שתראו מישהו צורח על נהג אחר ברמזור, תדעו שמיקוד השליטה שלו הוא פנימי והוא חושב שבעזרת מעשיו הוא יצליח לשנות דברים שאין לו עליהם כל שליטה...

נניח לרגע שאותו כדורסלן הוא בעל מיקוד שליטה פנימית. אם הוא יצליח לקלוע לסל, הוא יתלה את זה באימונים הקשים שעשה, ביכולת שלו להתמודד מול כל הלחץ ולמצוא שלווה וריכוז. אם יכשל, סביר להניח שהוא עדיין יזכור גם את כל הפעמים בהן כן הצליח. הוא יכול למנף את הכישלון שלו לכיוון חיובי של למידה לפעמים הבאות. למצוא דרכים כיצד עליו להתאמן טוב יותר, להתאמן ספציפית על קליעות מסוג זה, להתאמן מנטאלית כיצד הוא יכול לגבור על גירויים חיצוניים חזקים כמו הקהל וכן הלאה.

איך להשתמש במיקוד שליטה פנימי וחיצוני להובלה ולהנהגה של חייך?

אבל האמת היא, שזה לא שחור או לבן. כנראה שבחיים האמיתיים לא נראה מצבים כל כך מובהקים של מיקוד שליטה חיצוני או פנימי. כולנו נמצאים על רצף כלשהו ובתחומי חיים אחדים רואים את עצמנו כבעלי שליטה והובלה ובאחרים כחסרי אונים.  אין כאן טוב או רע, אלא היבטים שונים של אישיות מלאה ומורכבת.

אך, אולי נפתחת כאן אפשרות לבחור במודע בכל פעם כיצד נכון יותר להתמודד עם שינוי (חיובי או שלילי), כישלון, כאב ואפילו הצלחה. כמו שמציעה לנו תפילת השלווה הוותיקה:

אלי,

תן בי את השלווה - לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם,

את האומץ - לשנות את אשר ביכולתי,

ואת התבונה - להבחין בין שניהם.

היכולת להסתכל על עצמך כל הזמן על הרצף שבין שני המוקדים היא חשובה ומאפשרת לך לפעול בחסכנות באנרגיה, להשקיע היכן שניתן לשפר ולשנות ולהפסיק להיאבק בדברים שבלתי-אפשרי לשנות אותם ואין לך לגביהם כל שליטה. לעיתים, כדאי מאוד לפנות לאשת מקצוע כדי לאתר ביתר בהירות את התחומים האלה בחייך ולהתחיל להוביל את עצמך להצלחה, להגשמה ולעשייה בריאה.