מה זה תכנון אדריכלי פרמטרי?
התכנון הפרמטרי מבוסס על עיבוד מידע בעזרת מחשב. מידע רב קיים סביבנו כל העת, ומופיע בצורות של קולות, צבעים, תמונות והתרחשויות אנושיות. כלים דיגיטליים מאפשרים המרת המידע האנלוגי שסביבנו למספרים. כך למשל, אפשר להקליט מוזיקה עשירה לכדי דגימות רבות בנות אלפית השנייה כל אחת, ולצרפן לרצף הנשמע לאוזנינו חד וטבעי. באותו האופן הופכות היום התמונות במחשב לדיגיטליות, על ידי חלוקת משטח התמונה למיליוני נקודות צבע זעירות, "פיקסלים", שהן למעשה מספר בעל ערכי מיקום על המטריצה (X, (Y בצירוף ערך מספרי המביע את הגוון.
הפיכת המידע למספרים מאפשר הפיכתו לוויזואלי, וביצוע חישובים ומניפולציות שונות. תארו לעצמכם מוזיקה ההופכת למידע דיגיטלי, באמצעותו קובעים את צורתו של פסל. איך תראה הסימפוניה מספר 22 של מוצרט לאחר ההמרה למוצר מוחשי, או השיר "wish you were here" של פינק פלויד? כבר נאמר כי אדריכלות הנה מוזיקה שקפאה, ומשפט זה יכול לרמז על האפשרויות הגלומות בתהליך ההמרה משדה אחד לאחר.
בתחילת התכנון האדריכלי, אנו רוצים לפענח את המידע שסביב ולהביעו באופן ויזואלי. נניח שאנו מזינים את נפח התנועה האנושית ברחובותיה של עיר מסוימת, הנקלט דרך מצלמות אבטחה הפזורות במרחבים הציבוריים. כמות האנשים יכולה להיות מתוארת בצבע, נניח ירוק = מעט אנשים, צהוב = כמות אנשים בינונית ואדום = כמות אנשים גבוהה. בהמשך, אנו רוצים לתאר את מהירות התנועה של האנשים באמצעות אורכי קו. קו קצר מסמן אנשים ההולכים לאיטם בשוטטות אקראית, וקו ארוך אנשים הממהרים מנקודה לנקודה.
התוצאה הנה מפה עירונית המציגה את המידע שרצינו בדרך חדשה, על סמך נתוני אמת. היכן ישנם מעט אנשים אשר עוברים מהר ממקום למקום? ובאילו אזורים בעיר הולכים הרבה אנשים אך באיטיות יחסית? את המידע הוויזואלי ניתן להמיר בהמשך למידע תכנוני אדריכלי. למשל, אם נחליט שאנו רוצים לקשור בין רוחב המדרכות לכמות האנשים העוברים בהן בפועל, ניתן במהרה לתכנן את כל הדרכים שבדקנו על פי נוסחה זו. גישה אחרת, תהיה למשל להחליט כי במקומות בהם הולכים הרבה אנשים לאט שווה לתכנן מוקדי מסחר, יותר מאשר במקומות בהם עוברים הרבה אבל מהר.
אדריכלות מתקדמת והעתיד
האפשרויות שמציע תכנון פרמטרי רק הולכות וגדלות. אדריכל העתיד ינתח את הסביבה בכלים המאפשרים קשירת המשתנים הסביבתיים, החברתיים, האורבאניים ועוד אל תהליך התכנון. התוצאה תהיה תמיד קשורה לחזונו של האדריכל, כמו גם לנתונים דיגיטאליים ממשיים המגיעים מן השטח. הבחירה באילו פרמטרים להשתמש, איזו השפעה לתת לכל אחד מהם וכיצד לפרש את התוצאה שהם מקנים תישאר תמיד בידיו של האדריכל המתכנן, אך בבניין הסופי תחול חוקיות שאינה גחמה עיוורת, אלא נובעת מנתוני השטח הקיימים.
אדריכל איל יוסינגר
http://www.eyalyossinger.com/