צ'אקרה (CHAKRA) - בסנסקריט, 'גלגל' או 'עיגול', כשלפעמים מתכוונים ל'גלגל החיים'. שבע הצא'קרות העיקריות ממוקמות בעמוד אנכי, המתחיל בבסיס עמוד השדרה ומסתייים בקצה הראש. לכל צ'אקרה צבע משלה, יסוד משלה, היבט של מודעות משלה, תכונות "ריפוי" משלה ומטרה משלה. לצ'אקרות מייחסים את היכולת להפיח כוח חיים הן בגוף הגשמי והן בגוף הרוחני. תנועות העידן החדש הן אלה שהביאו את המושג צ'אקרה לעולם המערבי מן המזרח הרחוק. רבות מהתנועות הללו שמו את הדגש על כך שהצ'אקרות, מיקומן ותיפקודן, נמצאו זהות לבלוטות במערכת האנדוקרינלית הנמצאות בנקודות מסוימות בגוף ואחראיות על עצבים. למרות שאין כל הוכחה שמיסטיקנים הודיים עשו השוואה כזו בעצמם, אכן ישנו דמיון רב בין המיקום והתפקוד של הצ'אקרות לבין המיקום והתפקיד של הבלוטות במערכת האנדוקרינית.
הצ'אקרות מתוארות בכתבים הטנטריים כנביעה של מודעות מברהמן, אנרגיה אשר יורדת למטה מהממד הרוחני ובהדרגה מתמקמת בצ'אקרת הבסיס. האנרגיה אשר שוחררה בעת הבריאה, המכונה קונדליני, שוכנת במצבה הרדום והמקופל בצ'אקרת הבסיס, ומטרת היוגי הטנטרי היא להעלות את האנרגיה דרך כל הצ'אקרות עד שיקרה איחוד עם אלוהים בצ'אקרת הכתר בקצה הראש.
מלבד כתבי טנטרה אלה, רבים ניסו לתאר את הצ'אקרות, בייחוד התיאוסופים וכן סופרי עידן חדש. יש הטוענים שהצ'אקרות הן השתקפות המודעות המאוחדת של האדם הנאור, כפי שהיא מתחלקת כדי לנהל היבטים שונים של החיים הארציים. הצ'אקרות ממוקמות ברמות שונות של מודעות, כאשר צ'אקרת הכתר בקודקוד הראש נחשבת למודעות טהורה וצ'אקרת הבסיס נחשבת לקשורה לחומר.
האיזכור המוקדם ביותר שנמצא לצ'אקרות הוא באופנישדות בהודו. מודלים וודיים אלה אומצו על ידי הבודהיזם הטיבטי (תיאוריית שאקטה). קיימים מספר מודלים של צ'אקרות במסורות שונות אחרות, בייחוד ברפואה הסינית וגם בבודהיזם הטיבטי. אפילו ביהדות מייחסים חלק מהספירות לחלקי גוף שונים.
הרעיון של צ'אקרות, כפי שהובן בפילוסופיה המזרחית, אינו קיים ברפואה או במדע המערביים. במחשבה המזרחית הצ'אקרות הן שכבות של מודעות ומצבים של הנשמה, ולכן חקר הצ'אקרות שווה לחקר הנשמה. כך שהתדר או האנרגיה של הצ'אקרות עד כה טרם נמדדו בצורה מדעית. למרות זאת, ישנם אלה הסבורים שלצ'אקרות השפעה על ההתגלמות הפיזית גם כן.
הצ'אקרות מתוארות בכתבים הטנטריים כנביעה של מודעות מברהמן, אנרגיה אשר יורדת למטה מהממד הרוחני ובהדרגה מתמקמת בצ'אקרת הבסיס. האנרגיה אשר שוחררה בעת הבריאה, המכונה קונדליני, שוכנת במצבה הרדום והמקופל בצ'אקרת הבסיס, ומטרת היוגי הטנטרי היא להעלות את האנרגיה דרך כל הצ'אקרות עד שיקרה איחוד עם אלוהים בצ'אקרת הכתר בקצה הראש.
מלבד כתבי טנטרה אלה, רבים ניסו לתאר את הצ'אקרות, בייחוד התיאוסופים וכן סופרי עידן חדש. יש הטוענים שהצ'אקרות הן השתקפות המודעות המאוחדת של האדם הנאור, כפי שהיא מתחלקת כדי לנהל היבטים שונים של החיים הארציים. הצ'אקרות ממוקמות ברמות שונות של מודעות, כאשר צ'אקרת הכתר בקודקוד הראש נחשבת למודעות טהורה וצ'אקרת הבסיס נחשבת לקשורה לחומר.
האיזכור המוקדם ביותר שנמצא לצ'אקרות הוא באופנישדות בהודו. מודלים וודיים אלה אומצו על ידי הבודהיזם הטיבטי (תיאוריית שאקטה). קיימים מספר מודלים של צ'אקרות במסורות שונות אחרות, בייחוד ברפואה הסינית וגם בבודהיזם הטיבטי. אפילו ביהדות מייחסים חלק מהספירות לחלקי גוף שונים.
הרעיון של צ'אקרות, כפי שהובן בפילוסופיה המזרחית, אינו קיים ברפואה או במדע המערביים. במחשבה המזרחית הצ'אקרות הן שכבות של מודעות ומצבים של הנשמה, ולכן חקר הצ'אקרות שווה לחקר הנשמה. כך שהתדר או האנרגיה של הצ'אקרות עד כה טרם נמדדו בצורה מדעית. למרות זאת, ישנם אלה הסבורים שלצ'אקרות השפעה על ההתגלמות הפיזית גם כן.
שי טובלי, מורה ואיש חזון, יחד עם שותפו אילון לסטר מביאים לעולם ידע רחב היקף לאין שיעור שכל כולו הוא תשתית ליצירתה של תרבות אנושית חדשה. תחומי הידע המועברים על ידם נותנים מענה לכל הבעיות האנושיות היומיומיות ומציעים ראייה ייחודית ויצירתית בשילוב עם פתרונות מעשיים. הידע חולש על נושאים כמו: מערכות יחסים וסקס, נשיות אמיתית, גבריות אמיתית, רפואה חדשה..