איך מבטיחים תעסוקה לבוגרי בתי ספר במאה ה-21
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

איך מבטיחים תעסוקה לבוגרי בתי ספר במאה ה-21 

מאת    [ 08/03/2014 ]
מילים במאמר: 1522   [ נצפה 2305 פעמים ]

 
 

הציפייה הציבורית הבסיסית ממערכת החינוך היא להכין את הבוגר לחיים שלאחר לימודיו במערכת החינוך. לצורך זה ממשלות מקציבות כספים למערכות חינוך, כאשר הן רואות בהקצבות האלה השקעות שתשאנה פרי בעתיד.  החיים שלאחר הלימודים כוללים שלושה מעגלים: המעגל הראשון הוא המעגל האישי והמשפחתי, המעגל השני הוא המעגל הקהילתי-חברתי והמעגל השלישי הוא המעגל התעסוקתי (כשכיר או כעצמאי). הפרי שמחכים לו הוא השתלבות הבוגר במעגל התעסוקה ותרומה שלו לתוצר הלאומי הגולמי.

תכנית לימודים מאוזנת מקדישה זמן לימוד מתוכנן לקראת כל אחד משלושה המעגלים. תעודת הגמר של הלימודים בבית הספר קרויה תעודת בגרות, משום שבמקורה היא הייתה אמורה להעיד על בגרות (=מוכנות לחיים). במהלך השנים תעודת הבגרות חדלה להעיד על בגרות ומוכנות לחיים, וכיום היא מעידה רק על מידת ההצלחה בלימודים הנמצאים בתכנית הלימודים. 

            למשל הלימודים על תפקוד הגוף, ולימוד מושגי תרבות הגוף ובריאות הם לימודי הכנה מתאימים עבור המעגל האישי. לימודי התרבות האנושית הכללית (למשל היסטוריה), לימודי התרבות המקומית-לאומית (למשל תנ"ך) וכן לימודי חברה (למשל אזרחות) הם לימודי הכנה מתאימים למעגל הקהילתי. ידיעת עבודה מסודרת בעזרת מחשב והכרת ארגון מידע במחשב יכולים לשמש נכס עיוני טוב בהשתלבות בשוק העבודה בעקבות חדירת המיחשוב לכל מקום עבודה.

מאמר זה מתמקד בנושא לימודים בבית הספר הנדרשים כהכנה להשתלבות טובה במעגל התעסוקה. בענין זה קשה להצביע אפילו על דוגמא אחת מוגדרת של לימוד בבית ספר עיוני המהווה הכנה להשתלבות בשוק התעסוקה. הסיבה לכך היא שהאנשים שמכינים את תכניות הלימוד אינם בכלל מודעים לצרכי שוק התעסוקה, למרות שבית ספר אמור להכין את הבוגר לחיים שלאחר הלימודים.

עד לפני מספר עשרות שנים היו קיימים בתי ספר מקצועיים, אשר היו מכשירים אנשים למקצוע מסוים, או מבחירתם או מבחירת הוריהם. רוב בתי הספר האלה  עברו מן העולם ונשארו מעטים. במערכת החינוך לא פותחו לימודים אלטרנטיביים של הכנה לתעסוקה. במקביל, בבתי הספר הרגילים צומצמו או אפילו בוטלו רוב המקצועות "המעשיים" כגון האמנויות שונות, ובתי הספר שינו את אופיים לעיוניים בלבד. בעצם רק החינוך הגופני עדיין קיים במערכת למרות שאינו עיוני (וטוב שכך). מבחינת תכני הלימוד נולד המושג של לימודי ליבה שכיום מככבים בהם לימודי המתמטיקה והאנגלית, כאשר הרציונל לכך היה שמקצועות אלה חשובים לחיים. ועדת טרכטנברג המליצה כי גם מדעים ומחשבים יכללו במסגרת לימודי הליבה, אולם ההמלצה נשארה במגרה.

במציאות של היום בוגרים של בתי ספר תיכוניים וגם אוניברסיטאות מתקשים להשתלב בשוק התעסוקה. התופעה הזאת קיימת בכל המדינות (וכמובן גם בישראל). התוצאה היא שמיליוני אנשים צעירים (בגילאים 20-30) הם מובטלים. לא זו בלבד שהם אינם תורמים לחוסן הכלכלי של החברה בה הם חיים, אלא רבים מהם אפילו מהווים נטל כלכלי וחברתי על החברה. בוגרים רבים שאינם מובטלים מועסקים בעבודות מזדמנות פשוטות. כאשר מעסיקים נשאלו מדוע הם אינם מוכנים להעסיק בוגרי מערכות חינוך התשובה שלהם הייתה, שהבוגרים אינם בעלי כישורי החיים הנדרשים במקום עבודה. תשובות כאלה הובילו את NACE (ההתאחדות הלאומית המשותפת לקולג'ים ולמעסיקים בארה"ב) לבצע מידי שנה סקרים מסודרים אצל מעסיקים על הדרישות לכישורים הנדרשים מעובד, ורשימת הכישורים שנמצאו נדרשים מתפרסמת מידי שנה לטובת כולם (אפשר למצוא רשימות בעלות אופי דומה גם בארגונים אחרים). בעבר מעסיקים העסיקו אנשים צעירים חסרי כישורים (אבל שאובחנו כבעלי פוטנציאל תעסוקתי טוב) תוך השקעה בפתוח כישוריהם במהלך עבודתם, אולם עם התגברות תופעת ניידות העובדים נעלם למעסיק התמריץ להשקיע בעובד ולכן כיום המעסיקים מחפשים בעיקר אנשים בעלי ניסיון תעסוקתי קודם.

להלן הרשימה שפרסם NACE לשנת 2013 של 10 הכישורים הנדרשים ביותר, כאשר המיקום ברשימה משקף את מידת החשיבות של הכישור הנדרש:

1. יכולת לתקשר באופן מילולי עם אנשים בתוך הארגון ומחוץ לו 

2. יכולת לעבוד במסגרת קבוצתית

3. יכולת לקבל החלטות ולפתור בעיות

4. יכולת לתכנן עבודה, לארגן עבודה ולתעדף פעילויות.

5. יכולת להשיג מידע ולעבד מידע

6. יכולת לבצע אנליזה כמותית של מידע

7. ידע טכני הנוגע לעבודה

8. מיומנות בהפעלת תוכנות מחשב

9. יכולת ליצור ולעבד דוחות ממוחשבים

10. יכולת למכור או להשפיע על אחרים

            חשוב לציין שידע טכני הנוגע לעבודה נמצא רק במקום השביעי בסדר החשיבות על פי דעת המעסיקים. לאחר הסתכלות על הרשימה של NACE קשה לזהות בתכנית הלימודים לימודי הכנה כלשהם המפתחים את הכישורים שברשימה, ומכאן ברור איך נוצר הפער בין הרצוי למצוי. כיוון שכך מתעוררת השאלה איך ניתן בבית ספר להקנות כישורי חיים. באופן עקרוני בבית ספר בעל אופי עיוני בלבד כנראה שלא ניתן להקנות לתלמידים כישורי חיים, כי אצל בני אנוש כישורי חיים נרכשים בדרך חווייתית ולא בלמידה שכלית עיונית. ניקח כדוגמא את הכישור החשוב ביותר - יכולת לתקשר עם אנשים אחרים. אין מירשם לוגי לתקשורת טובה בין אנשים, ואנשים לומדים לתקשר אחד עם השני בהתנסות תוך קבלת משוב. למידה חווייתית אינה למידה חד פעמית כמו למידת חוק במתמטיקה  או פיזיקה, אלא למידה מתמשכת תוך כדי התנסות חוזרת ונשנית במצבים מסוימים. 

            כיוון שכיום אין בבית ספר עיוני למידה חווייתית צריך לבנות תכנית לימודים כזאת מן היסוד. להלן שלוש דוגמאות אפשריות להוספת למידה חווייתית בבית ספר עיוני:

1. ניתן כבר בבית הספר היסודי ללמד הצגת נושא לפני כל הכתה. המציג צריך לתרגל להעביר מסר תוך עמידה במגבלת זמן נתונה, וכדי להצליח רצוי שיבצע קודם כל תרגול "יבש" עם עצמו של ההצגה. בשלב הבא רצוי לבצע הצגה בפני אדם אחד או שנים ושוב לתקן את צורת ההצגה כך שההצגה לפני הכתה תעבור בהצלחה.

2. במסגרת שיעורי מעבדה (למשל בטבע, בפיזיקה או כימיה) נהוג לתת לתלמידים הנחיות כתובות לבצוע ניסוי המעבדה, ומי שמבצע את הניסוי על פי ההנחיות יצליח להגיע לבסוף למסקנה המדעית שחותרים אליה. אפשר למשל לאחר כמה דוגמאות כאלה להטיל על התלמיד להכין בעצמו (אפשר גם בזוגות או אפילו בשלשות) תכנית ניסוי. סביר להניח שבניסיון ראשון חלק ניכר מהתלמידים לא יכין תכנית מוצלחת ולא יצליחו להגיע למסקנה המדעית המצופה, אבל בהתנסות כזאת הם יתרגלו את הכישורים מס' 3 ו-4 ברשימה של NACE. ניסוי כזה אינו צריך להיחשב כנכשל אם הופקו ממנו לקחים חווייתיים טובים לעתיד, ולכן אין זה נורא אם המטרה של הדגמת התופעה המדעית לא הושגה. אפילו אם בפעם הראשונה ניהול משימת הניסוי לא יהיה טוב, סביר להניח שניהול כזה ישתפר לאחר מספר פעמים, תוך פתוח כישור התכנון המבוקש. בנוסף לכך בלימודי מעבדה יש גם תרגול של פעילות בצוות (כישור מס' 2) וגם התנסות של פגישה עם העולם הממשי, ולכן תחת הכותרת של לימוד חווייתי של כישורי חיים כדאי להרבות בלימודי מעבדה מעבר למה שנעשה כיום.

3. אפשר להטיל על כל תלמיד להשתתף בפעילות של פרויקט מודרך המתבצע על ידי צוות של 2-3 תלמידים (כאשר התלמידים בוחרים את הנושא), ובסיום הפרויקט הצוות  נדרש בנוסף לסיכום כתוב גם להציג אותו לפני חבריהם בכתה (תרגול כישור מס' 1). פרויקט טוב צריך להכיל גם איסוף ידע בלתי מוכר לצוות, אבל גם בצוע פעילות ממשית כלשהי (לא רק ליד שולחן או שימוש באינטרנט). אם הפרויקט יהיה מלווה על ידי חונך (מורה או חונך חיצוני) הוא יהיה אפקטיבי מאוד בפיתוח כישורי חיים. למידה מודרכת תקטין את מספר הכשלונות והתסכולים  שבעקבותיהם ומנגד תגדיל את מספר ההצלחות. דרך זאת תביא סיפוק לתלמיד ותדרבן אותו לבצע פעילויות נוספות. במסגרת פרויקט מודרך כמתואר כאן התלמידים יפתחו תוך כדי התרגול חלק ניכר מהכישורים המצוינים לעיל ויעברו תהליך של התבגרות.

ברשימות שונות המכילות כישורים נוספים הנדרשים על ידי מעסיקים אפשר למצוא למשל את היכולת להתמודד עם קושי ואפילו עם כשלון. כמו כן צריך לקחת בחשבון, שחשוב להתייחס גם לדרישות עתידיות ובעולם שמשתנה מהר יידרשו גם היכולת ללמוד באופן עצמי נושא שאינו מוכר (פרויקט מודרך כמוזכר לעיל מהווה תרגול הכנה טוב לכך) וגם  תכונת היצירתיות. יצירתיות היא היכולת למצוא מספר פתרונות אפשריים לבעיה נתונה. כיום, בכל מערכות החינוך העיוני (אפילו בחינוך גבוה), לבעיה נתונה תמיד יש רק פתרון אחד נכון, לפיכך לפיתוח תכונת היצירתיות נדרשת תכנית לימודים שאינה דומה לשום תכנית קיימת.

לימודים חווייתיים בבית הספר מצריכים הקצאת זמן במערכת השעות על חשבון לימודים עיוניים. כדי לדעת על מה לוותר אפשר וצריך לבצע בדיקה של כל תכנית לימודים קיימת, שתבחן באיזו מידה התכנית משרתת את הציפייה הבסיסית ממערכת החינוך של הכנת הבוגר לחיים שלאחר הלימודים.

בעבר תלמידים למדו מקצוע בבית ספר מקצועי, ותכני הלימוד הותאמו למקצועות כפי שהיו קיימים אז. בינתיים העולם השתנה מבחינה טכנולוגית והתברר שתכני הלימוד לא סיפקו את הכלים הנדרשים לבוגרים בחיים המקצועיים. למשל מקצועות מכונאות הרכב ומערכות הקירור השתנו והפכו למקצועות עתירי אלקטרוניקה ומחשוב, וכיום מפותח מאוד תחום הרובוטיקה, שהוא מקצוע מולטי-דיסציפלינרי באופיו.

            כיום כל לימוד מקצוע טכני הוא מורכב הרבה יותר ממה שהיה בעבר הן בגלל שילוב דיסציפלינות טכניות אחדות בכל מקצוע והן בגלל הדרישה למקצועיות מעמיקה עקב התחרות על הצרכנים לשירותי בעל המקצוע. לפיכך לא יהיה זה נכון להפנות למקצוע טכני מי שאינו מסתדר טוב בבית ספר עיוני (כמו שנעשה בעבר), וצריכים להפנות אליהם את אלה שנוטים ואוהבים לעסוק בכך. כדאי לציין שבמהלך הלימוד של מקצוע טכני מתקיימת מידה רבה של לימוד חוויתי (ריבוי מעבדות וסדנאות) ומאפיין זה הוא אטרקטיבי לילדים רבים שמשתעממים בשיעורים עיוניים בלבד. הבוגרים של בית ספר כזה יוכלו למצוא מקומות תעסוקה מגוונים וגם לזכות בהכנסה יפה. למשל בעבר אדם שעבד במקצוע החרטות עבד קשה ושכרו לא היה גבוה (וגם מעמדו החברתי לא היה גבוה). במאה ה-21 חרט טיפוסי יפעיל מכונה שמחירה יכול להגיע למיליון דולר, ועבודתו מצריכה ידע מכני מעמיק, ידע פיזיקלי ומתמטי טוב ותפעול מערכת מורכבת ממוחשבת ושכרו כיום מכובד (ובמקומות רבים הוא יעבוד עם חלוק לבן בחדר ממוזג). שוק התעסוקה משווע לאנשים בעלי רקע טכני ואולי כדאי להוסיף בבית הספר העיוני מקצועות טכניים עבור אותם בני נוער שמקצועות כאלה מושכים אותם יותר מלימודים עיוניים. כדאי לשים לב לכך שעיסוק במקצוע טכני אינו חוסם אופציות לקידום ואשפר לקחת דוגמא מסטף וורטהיימר בענין זה.

יוסף יעלי הינו בעל תואר Ph.d בפיזיקה מהטכניון. עבד בתעשיה המתוחכמת כמנהל, כמהנדס מערכת וכמדען בכיר. לימד בבתי ספר ובמוסדות אקדמים בארץ ובחו"ל. כעת מהנדס מערכת בתחום החברתי ומתנדב בקהילה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב