בן האדם יכול להיות בריא עד יומו האחרון - האמנם? 

אנחנו חיים היום בתקופה שבה הרפואה המודרנית מתקדמת מאי-פעם-
אמצעי איבחון משוכללים, טכניקות כירורגיות חדישות, טיפולים תרופתיים חדשים
ותקציבים גדולים יותר למחקר - ובאופן פרדוכסלי...
יותר ויותר אנשים חולים במחלות כרוניות קשות.

בתחילת המאה ה-20 מחלות זיהומיות כגון שחפת, דלקת ריאות ושפעת,
היוו את גורם המוות העיקרי והפילו מיליוני חללים ברחבי העולם. מאמצע המאה הקודמת,
עם גילוי האנטיביוטיקה, התמותה ממחלות זיהומיות ירדה באופן דרמטי ותוחלת החיים
התארכה באופן משמעותי. תוחלת החיים בישראל עומדת היום  על 82 שנה בממוצע,
אך למרבה הצער רבים מדי מגיעים  לגיל זה במצב ירוד וחווים איכות חיים עלובה.
ארגון הבריאות העולמי פיתח מדד של "תוחלת חיים בריאים", המביא בחשבון
את התחלואה והמוגבלות במשך תקופת החיים. כך, למשל, אומדנים מראים, כי
גברים מפסידים 8-7 "שנות חיים בריאות" במהלך חייהם,
ונשים מפסידות 10-9 "שנות חיים בריאות" (קרוב ל-10% מתוחלת החיים).

מה קרה לנו בדרך?

קרו כמה תהליכים שהתפתחו במקביל.

• החיים המודרניים הרחיקו אותנו מהחיים בטבע. 
• אנחנו גרים במגדלי דירות בערים צפופות. 
• אנחנו נוסעים במכוניות על כבישי אספלט ונושמים אוויר מזוהם. 
• הפכנו לחברה שסוגדת לתרבות הצריכה.  
• אנחנו עובדים סביב השעון כדי לממן את כל המותרות שחברת השפע מציעה לנו. 

בדרך לכלוב הזהב לא הבחנו במערכות שנבנו סביבנו כדי להפוך אותנו
לאזרחים צייתנים ולשמר אותנו ככאלה.

מערכת החינוך, שהוקמה לפני 60 שנה כדי לייצר אזרחים צייתנים ועובדים מסורים,
לימדה אותנו לעבוד עבור אחרים, לעבוד קשה בתמורה לביטחון כלכלי ו"תנאים טובים".
אלה אפשרו לנו לייצר כסף ולבזבז אותו על מוצרי צריכה מיותרים שייצרו עושר לאנשים אחרים.

מערכת פרסום משומנת שחודרת אלינו מכל מסך ומכל מדיה במטרה לפתות אותנו לבזבז כסף שיש לנו
וגם כסף שאין לנו, אך אל דאגה, המערכת הנדיבה תשמח להלוות לנו כדי שנמשיך להיות צרכנים נאמנים.

העבודה סביב השעון והריצה אחרי כסף ומותרות לא משאירה לנו זמן פנוי לצרכים האישיים הבסיסיים
כמו למשל, לבשל ארוחות ביתיות לנו ולילדינו. אבל גם לזה דאגה המערכת, תעשיית המזון מספקת לנו
מזון מתועש בשפע. ארוחות מוכנות, להוציא מהמקפיא ולחמם במקרו, או אורחות קנויות במקדונלד.

כתוצאה מאורח חיים כזה, נבחין יום אחד בכשלים בריאותיים כאלה ואחרים:
עייפות מתמשכת, אנרגיה מנטלית ירודה, קושי בריכוז וביכולת לבצע משימות, מערכת עיכול רגיזה, אלרגיות,
כאבי ראש בלתי מוסברים, עצבנות ודכדוך, כאבי גב, השמנה, קושי בירידה במשקל, כאבי מפרקים  ועוד.

הבשורה הטובה היא שכאשר נקלע למצבים כאלה נוכל תמיד לפנות לרופא.
(הרי חינכו אותנו שהרופא אחראי על הבריאות שלנו).
אבל אז נגלה שהרופא הוא חלק בלתי נפרד משירותי הרפואה הניתנים לנו באמצעות הממסד הרפואי:
משרד  הבריאות, קופות החולים, בתי החולים וחברות התרופות.
היום כבר גלוי וברור לכולם שהאינטרס המובהק של חברות התרופות הוא להגדיל את מכירותיהן ורווחיהן.
זהו גם האינטרס של תעשיית המכשור והאבזור הרפואי. התוצאה הבלתי נמנעת היא
שגם המערכת הרפואית-ציבורית שלנו - כולל הרופאים בעלי הכוונות הטובות ביותר -  
משולבים בעסק האדיר שנקרא תעשיית ה"בריאות", אך בפועל, זוהי תעשיית החולי,
שכן לשם שגשוגה היא תלויה במחלות, מתקיימת עליהן ונבנית מהן.

התמונה שתיארתי לעיל שייכת לעולם הישן!!! חוקי המשחק השתנו גם בתחום הבריאות.
מהפיכת האינטרנט והרשתות החברתיות הנגישו לנו גם את הידע הרפואי שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של הרופאים.
על קו התפר בין העולם הישן לעולם החדש שבפתחו אנחנו חיים, אנחנו נדרשים לשינוי תודעתי
כדי לייצר לעצמנו תוצאות טובות בתחום הבריאות, שלנו ושל ילדינו.
הבשורה הטובה היא שבן האדם יכול להיות בריא עד יומו האחרון. זו בחירה והיא בידינו!

כדי להגיע לשם, עלינו להפקיע את האחריות על הבריאות שלנו ושל ילדינו מידי הרופא והמערכת הרפואית
ולהסכים לקחת את האחריות לידינו. הדרך הנכונה לעשות זאת היא ע"י שאילת שאלות:

• מה נדרש ממני לעשות על מנת לשמור על גוף מאוזן ובריא? 
• האם הרפואה הפונקציונלית היא רפואת העתיד שמתאימה לי? 
• האם אני בוחר לראות ברופא יועץ שאפשר לקבל את עצתו או לא? 
• האם לתת חיסונים לילד שלי? כן או לא?

אם נשאל את השאלות הנכונות בבואנו לנהל את הבריאות שלנו ושל ילדינו, נגיע למידע המתאים
ונמצא את התשובות הנכונות שיובילו אותנו לחיות בגוף בריא עד יומנו האחרון.