כיצד לראות את האאורה שלנו? 

חלק מן הקוראים יופתעו אולי לשמוע שניתן לראות את הנשמה. ממש כך. הנשמה שלנו היא גוף ממשי לא פחות מהגוף הפיזי שלנו, אך בהיותה דחוסה הרבה פחות היכולת לראותה מותנית בפתיחת העין השלישית ובתרגול מתאים.

למעשה, מה שאנו מכנים נשמה מורכב ממספר גופים, בעלי רמות דחיסות שונות. ישנן תפיסות שונות המתארות את הגופים הרוחניים שלנו. התפיסה המקובלת גורסת שיש לנו ארבעה גופים, שביחד ניתן לראות בהם את הנשמה, או ליתר דיוק את המערכת המשולבת של נפש-נשמה-רוח.

הגופים האנרגטיים ומאפייניהם

הגוף האתרי או הגוף האסטראלי הוא הגוף הדחוס ביותר אחרי הגוף הפיזי (יש המתייחסים לגוף זה כשני גופים שונים – אתרי הוא הדחוס יותר, ואסטראלי הוא הדחוס פחות). גוף זה מעניק לנו את האנרגיה שלנו. בשיעורי רייקי ובצורות אחרות של הילינג אנחנו לומדים כיצד להעצים גוף זה. כאשר הגוף האתרי שלנו בריא, אנו חשים חיוניים ומלאי אנרגיה. כאשר הוא חולה, אנו חלשים ומותשים.

היות שזהו הגוף הדחוס ביותר אחרי הגוף הפיזי, הכי קל לראותו. הוא מקביל לגוף הפיזי שלנו, אך בהיותו עשוי אנרגיה, הוא חורג מגבולות העור ונראה כמקיף את הגוף. חריגה זו של הגוף האתרי מגבולות הגוף הפיזי, היא-היא ההילה, המכונה בלעז אאורה. צבעה של ההילה האתרית הוא לרוב לבן, צהבהב או אפרפר.

שני הגופים הבאים הם הגוף הרגשי והגוף השכלי. הקשר ביניהם הדוק, ולרוב מתייחסים אליהם בצירוף, כאל הגוף הרגשי-שכלי.

הגוף הרגשי מושפע מהרגשות שלנו. חוויות רגשיות חיוביות, כגון מערכת יחסים אוהבת, מפגש חברתי מהנה או הצגה מרגשת, מעצימות ומחזקות אותו. לעומת זאת, חוויות רגשיות שליליות, כגון שכול, פרידה כואבת או מריבה קשה, מחלישות את הגוף הרגשי וגורמות לו להידלדל ולהיראות "כבוי".

הגוף השכלי מושפע מן החוויות האינטלקטואליות שלנו. הוא מועצם וקורן כאשר היכולות השכליות שלנו מיושמות באופן מאתגר, לדוגמה – כשאנו שומעים הרצאה מעניינת ומרחיבת אופקים, או מנהלים שיחה עם אדם חכם ממנו אנו לומדים דברים חדשים. לעומת זאת, כאשר אנו עוסקים בדברים הגורמים לנו לשעמום מנטלי, הגוף השכלי מתכווץ ודוהה.

ההילה של הגוף הרגשי-שכלי היא צבעונית, וחורגת מגבולות הגוף הפיזי למרחק גדול יותר מזה של ההילה האתרית (מרחק שנע, לרוב, בין עשרה לכמה עשרות סנטימטרים). בדרך כלל, כשמדברים על ההילה מתכוונים להילה הרגשית-שכלית, שאותה רואים בצבעים המקבילים למצבו הרגשי-שכלי של האדם. כל צבע מעיד על הדפוסים המאפיינים את האדם מבחינה רגשית-שכלית, ובאופן זה ראיית ההילה מאפשרת לנתח את אישיותו ואת מצבו הנפשי של אותו אדם.

הגוף הרוחני הוא הגוף האחרון והכי פחות דחוס, ולכן חורג מגבולות הגוף הפיזי למרחק הרב ביותר. הוא נראה כהילה לבנה, קלושה אך זוהרת, המקיפה את האדם עד למרחק שיכול לנוע בין מטר אחד לעשרות מטרים. גוף זה מעיד על התפתחותו הרוחנית של האדם ומושפע ממנה. ככל שאדם מפותח יותר רוחנית, כך גוף זה יהיה גדול וקורן יותר. היות שהגוף הרוחני ניזון מהתפתחותנו הרוחנית, חוויות רוחניות כגון מדיטציה, תפילה, וגם תקשור, מעצימות ומרחיבות אותו.

על מאסטרים גדולים נאמר שגופם הרוחני מגיע עד מאות מטרים מגבולות גופם הפיזי, ולעיתים למרחק של קילומטרים. זו אולי הסיבה שמאמיניהם בוחרים לגור בקרבתם, כדי לשהות בתוך ההילה הרוחנית שלהם.

האם כל אחד יכול לראות הילות? 

מתוך הדברים שהסברתי על הגופים השונים ניתן להבין שיש לנו למעשה מספר הילות, השונות זו מזו ברמת הדחיסות שלהן, דבר שבא לידי ביטוי במרחקן מהגוף הפיזי.

ההילה הדחוסה ביותר היא ההילה האתרית. מסיבה זו הכי קל לראותה. ההילה הרגשית-שכלית דחוסה פחות, ולכן קשה יותר לראותה. ההילה הרוחנית היא הכי פחות דחוסה, ולכן הכי קשה לראותה.

התרגיל שאלמד אתכם כעת יסייע לכם לראות את ההילות השונות, אך אל תצפו לראות מייד את כולן. בשלב ראשון תראו כנראה רק את ההילה האתרית, כהילה לבנבנה, צהבהבה או אפרפרה, המקיפה את גופכם למרחק של סנטימטרים אחדים. ככל שתתרגלו את ראיית ההילה, תוכלו אולי לראות גם את ההילה הרגשית-שכלית, כהילה צבעונית המקיפה את הגוף למרחק של עד כמה עשרות סנטימטרים. בהמשך, תזכו אולי לראות אף את ההילה הרוחנית, כהילה לבנה זוהרת המקיפה את הגוף למרחק של מטר או יותר.

כיצד תראו את ההילה?

• שבו מול מראה הגדולה מספיק כדי לשקף את ראשכם וכתפיכם.
• ערכו את ההרפיה, עשו הגנות ופתחו את העין השלישית, כפי שלמדנו בפרקים הקודמים.
• כעת פקחו את עיניכם לאט-לאט והתבוננו באזור העין השלישית שלכם.
• הראייה שיש לתרגל היא ראייה היקפית. כלומר, המבט שלכם צריך להיות ממוקד באזור העין השלישית, הנמצאת במרכז המצח בין הגבות, ועם זאת, את תשומת הלב שלכם הפנו אל האזור המקיף את ראשכם וכתפיכם. צורת התבוננות זו תאפשר לכם להתחיל להבחין תוך כמה רגעים בהילה המקיפה את ראשכם.
• בשלב הראשון ייתכן שתראו את ההילה לרגע קט. ייתכן אפילו שלא תהיו בטוחים שראיתם אותה כלל. ככל שתמשיכו להתבונן, הבזקי הראייה של ההילה ייעשו תכופים יותר, עד שתראו אותה באופן רצוף וברור.
• בהמשך תוכלו לתרגל באותו אופן את ראיית ההילה גם על אנשים אחרים שתושיבו מולכם, במקום להתמקם בעצמכם מול מראה.

מה ניתן ללמוד מן ההילה?

ככל שתרבו לראות הילות של אנשים שונים, תלמדו להבחין בהבדלים בין הילות שונות. בחלק מהמקרים תוכלו לראות הילה לבנה בוהקת, המעידה על בריאות של הגוף האתרי, ובמקרים אחרים הילה אפרפרה ודהויה, המעידה על חולשתו של אותו גוף.

המרחק מגוף האדם שאליו מגיעה ההילה יכול להעיד גם הוא על חוזקו של אותו גוף. אפילו אצלכם תוכלו להבחין בהילה עבה יותר כאשר אתם רעננים, והילה דקה יותר כשאתם מותשים.

בקורסי תקשור אני מדגים בפני תלמידי כיצד יוכלו לחוש בדופן ההילה באמצעות מגע ידם, ולהבחין בכתמים שחורים שיש בהילה, המעידים על הימצאותם של קרעים מהם דולפת אנרגיה. במקרים קיצוניים ניתן אף להבחין בתנועה של אותם כתמים על פני ההילה, מה שמעיד על אפשרות קיומם של טפילים אנרגטיים שחדרו אל תוך המערכת האנרגטית של אותו אדם.