האם אתה מנהיג? 

 "בהתחלה הם מתעלמים ממך, אח"כ הם צוחקים עליך, אח"כ הם נלחמים בך - ואז אתה מנצח" 

(מהטמה גנדי)

התעלמות היא האויב הקשה ביותר של המנהיג. כשצוחקים עליו הוא מבין שהוא בדרך הנכונה וכי שינוי מתחיל להתחולל ורק מהמקום של 'מאבק' קשה הוא יכול 'לנצח'. מנהיג אמיתי אינו זקוק לאמצעי עזר חיצוניים כדוגמת כוח פיזי, שימת רגליים, שימוש לרעה ב"פוליטיקה ארגונית", שימוש בעורמה או בקול מורם. מנהיג אמיתי פועל מכוח פנימי, הוא ענייני וממוקד, ואין לו כל צורך בדרגות או במינוי כזה או אחר על מנת להשיג מטרותיו. מנהיג מבין שההתנגדות לשינוי היא חלק בלתי נפרד מהתהליך להגשמת המטרה, ועל כן לעולם לא תהיה דרכו של מנהיג למטרה קלה, אלא רווית מכשולים וכישלונות. האם אתה מנהיג?

אחד הדיונים המרתקים, בעיניי, אשר מתנהלים בין סטודנטים במהלך הרצאותיי הם אלו הנוגעים להבדל בין ניהול למנהיגות. לא אחת אני נשאלת במהלך הסדנה: "האם מנהיגות היא נרכשת או מולדת"? "האם כל מנהל הוא מנהיג?" "האם כל מנהיג הוא מנהל"? "מיהו מנהיג?" "האם אני מנהיג?"

אם ננסה להיזכר אינטואיטיבית במנהיגים, בראשונים העולים בראשנו - אף מבלי להבין את פירושו של המונח - נבחר באלו שהטביעו חותם עלינו ו/או על אחרים, באלו שחוללו שינוי מהותי במסלול חיינו (לטוב ולרע), באלו שרבים בחרו לצעוד בדרכם, בחרו בהם כנציגיהם וכדובריהם, אלו שבטחנו בהם, שסמכנו עליהם ושהפקדנו בידיהם את משאבינו, את קולותינו, את חיינו.

יש שיציינו כמנהיגים מנהלים בארגון, אחרים יציינו ראשי ממשלות, יהיו גם שיציינו אישים מובילים בתחומי התרבות, המדע והספורט, את המורה בתיכון או המפקד בצבא, יהיו שיציינו את עצמם, ויהיו שיציינו כמנהיגים את סבא או את אמא..

מיהו מנהיג?

מנהיג, מלשון נ.ה.ג, המוביל אותנו מנקודה אחת לנקודה אחרת על מנת להשיג מטרה. מטרה כזאת ששווה עבורה 'להתניע את האוטו ולנסוע', ששווה עבורה להשקיע משאבי זמן ו'דלק', כזאת שבדרך אליה אפשר גם ליהנות מ'הנוף'.

מנהיגות היא היכולת להוביל ולחולל שינוי אצלנו ו/או אצל אחרים.

המנהיגים אשר נחרטו בזיכרוננו הם אלו אשר בדיעבד, במבחן התוצאה, ביצעו מהפך משמעותי בחייהם, בחיינו או בחיי אחרים. אלו שהצליחו לטעת תחושה של אמון ושל תקווה, תחושה אשר סחפה אחרים להאמין בדרכם (גם אם הדרך קלוקלת, לדעתנו).

מנהיגים הם האמיצים אשר צועדים עם אמונתם ועם בחירתם הפנימית - לאו דווקא מכוח מינוי, דרגה או בחירה חיצונית - כנגד הזרם, כנגד הנורמות, כנגד ה"רייטינג". הם אלו אשר בלתי ניתן להתעלם מהם, משום שהם מובילים מסר אחר, שאינו מוכר ושאחרים לא העזו או נמנעו מלהוביל, הם אלו המחוללים את השינוי.

אנשים לרוב אינם אוהדים שינויים ולכן שינוי מטבעו גורר התנגדות. במקרה שבו תהליך ה'שינוי' התבצע ללא התנגדות או קושי - זהו סימן לכך שהוא אינו מהותי, שנתקבל לכאורה או שיוטמע לטווח קצר בלבד.

מנהיג מבין שההתנגדות לשינוי היא חלק שלוב ובלתי נפרד מהתהליך להגשמת המטרה, ועל כן לעולם לא תהיה הדרך למטרה קלה אלא רוויית מכשולים וכשלונות. מנהיג אינו מתייאש או חוזר בו בעת שאינו מצליח או כשאחרים שמחים לאידו. מנהיג מבין שהקושי מבשר הטמעה אמיתית ושרק מהמקום הזה, של האכזבות והקשיים הוא 'ינצח' ויוביל למטרה. מנהיג מבין שעל מנת להגיע לשם בראש ובראשונה עליו לשמש מודל לחיקוי ולתקווה בפני אלה ההולכים אחריו.

האם כל מנהל הוא מנהיג?

מנהל ממונה במינוי חיצוני ואילו מנהיג ממנה את עצמו תחילה, מתוך הנעה פנימית ומתוך מוטיבציה לשנות. ההולכים אחר המנהיג מובלים מכוח האמון בו, התקווה והרצון לתמוך בשינוי ו/או להיות חלק ממנו, כך 'ממנים' הם את המנהיג, שלעתים גם מתמנה פורמאלית לתפקיד כזה או אחר. מנהיג לוקח אחריות ואילו מנהל עשוי להמתין לזכות בה. לא כל מנהל רוצה ומסוגל לחולל שינוי, לא כל מנהל בוחר להוביל ו'להסיע' את הארגון ואת כפיפיו מנקודה אחת לאחרת. לא כל מנהל מתאושש מכישלונות ויש החוששים כ"כ מהקשיים שבדרך עד כדי כך שמעדיפים הם את הפאסיביות ה'בטוחה', לכאורה, ובכך אינם מגשימים את תכלית תפקיד המנהל, אשר שלובים בו, בראש ובראשונה, דוגמה אישית, אחריות לביצוע שינוי המכוון למטרה ארגונית באמצעות כפיפיו והמשאבים העומדים לרשותו ואחריות לפיתוח עובדים.

האם כל מנהל הוא נ.ה.ג? האם כל מנהל רואה גם את ה'נוף' בדרך למטרה? האם כל מנהל אמיץ דיו כדי להתגבר על הרצון, הטבעי והאנושי, לרצות את הסביבה ולהתמודד עם התנגדויות? האם כל מנהל משכיל להבין כי ללא אמון בו ובמטרותיו לא יוכל להוביל, וכי אמון דורש קיום הבטחות לאורך זמן?

מנהל אשר מוגדר ככזה רק מתוקף מינוי חיצוני, אשר אינו מבין כי ניהול הוא מקצוע וכי עליו לנכס לעצמו גם תכונות של מנהיג, אינו מממש את תכלית תפקידו ואת תכלית צפיות הארגון, מנהליו וכפיפיו ממנו. מנהל שאינו מנהיג רואה לטווח הקצר ואת גבולות ה"אני", ולרוב גם ישמש בתפקידו בטווח קצר בלבד, או יהיה חסר מוטיבציה, אף אם טכנית יבצע עבודה טובה.

רבים מבינינו מנהיגים

פעם אחר פעם אני מופתעת מסטודנטים ומאנשים שאני פוגשת בדרכי, דווקא מאלו שאינם נושאים בתארים, בדרגות או במשרות ניהוליות, אלו המחוללים שינויים מהותיים - בעצמם, במשפחתם, בקרב חבריהם, בקרב הקהילה בה הם חיים. הם הם המנהיגים האמיתיים, אשר בוחרים להתמודד עם כל מסלול הייסורים של ההתעלמות, הזלזול, הלגלוג וה'מלחמות', בנועם, ללא פרסום ו'שיווק עצמי' - אלו אשר באמת ובתמים מעוניינים בשינוי אמיתי.

אלו הם המנהלים, אשר מבינים לעומק את תפקידם כדמות המשמשת מודל לחיקוי עבור עובדיהם ואת אחריותם הקהילתית והסביבתית גם בארגון, אלו המובילים פרוייקט קהילתי, המלווים נערים קשי יום, החונכים ילד נזקק ומעשירים את עולמו, המארחים לחברה קשיש דרך קבע, המשמשים אזן קשבת לסביבתם, התורמים מזמנם וממרצם בוועד הגן, בבית הספר או בשכונה, ומעל לכל, אלו המחוללים בראש ובראשונה את השינוי האמיץ ביותר, הקשה ביותר והמשמעותי ביותר - שינוי בעצמם.

אלו המעיזים לבצע הסבה מקצועית באמצע החיים או אמיצים דיים להניח חיים של סבל מאחור ולצעוד קדימה אל הלא נודע, כנגד הנורמות וכנגד דעת המשפחה והחברים, אלו המחליטים וגם המבצעים את השינוי ולא חולמים עליו או ממתינים שהוא יקרה מעצמו.

האם אתה מנהיג?

אם כן, האם אתה מעוניין בשינוי - בקרבך, בסביבתך, בקהילתך, בארגון שבו הנך מוגדר בתפקיד "מנהל"?

האם אתה אמיץ דייך ונכון להתמודד עם המשמעות הבלתי נמנעת של התהליך, להתמודד עם הקשיים, עם ההתנגדויות ועם הכישלונות השלובים בדרך להשגת המטרה?

האם אתה מוכן לקחת אחריות ושליטה, מתוך אמונה וכוח פנימי ולא להמתין לכך שהאחריות תגיע אליך מכוח דרגה או מכוח מינוי פורמאלי?

האמיצים מבינינו, בין אם מנהלים ובין אם עובדים מהשורה, בין אם זכו בהנהגה מכוח מינוי ובין אם מכוח פנימי של עצמם, המוכנים לוותר על איזור הנוחות בעבור הגשמת חלומותיהם, אמונתם או בכדי להיות משמעותיים באמת ולהשפיע - הם המנהיגים האמיתיים.

וכפי שסיכם זאת המנהיג מהטמה גנדי:

"בהתחלה הם מתעלמים ממך

אח"כ הם צוחקים עליך

אח"כ הם נלחמים בך

- ואז אתה מנצח"

 * הכתוב פונה לנשים ולגברים כאחד ומנוסח בלשון זכר לצורך הנוחות בלבד.