משחק ילדים 

מהרגע שהם בבטן אנחנו מתחילים לדאוג להתפתחות שלהם. בהתחלה לפי הגרפים של טיפת חלב- הם עולים יפה (ואנחנו איתם J) , אח"כ הם נולדים וכבר בשניות הראשונות עוברים מבחנצ'יק. אח"כ שוב טיפת חלב, פעוטון,גן, ביה"ס והלאה.

אנחנו מחפשים את הצעצועים שיפתחו אותם, יגרו אותם ויתנו להם כלים טובים להתפתחות תקינה.

אנחנו תמיד מחפשים איך נוכל לתרום להתפתחות החשיבה ולשמר בהם את הסקרנות המולדת.

האם ללמד אותם כבר בגיל שנתיים לספור עד 10? האם ילד בגן אמור לדעת לקרוא? מה הוא יעשה בכיתה א'? האם לקנות חוברות לחופש?

אני באופן אישי תמיד מעדיפה להעביר את הזמן בצורה מהנה, את הפדגוגיה אני משאירה למורים שלמדו לשם כך, אני אימא ולכן אני רוצה להנות מילדי.

אין זה אומר שאני מזניחה את הצד החשיבתי וההתפתחותי, אני מאמינה גדולה בסקרנות המולדת שלהם וחושבת שחשוב לשמר אותה ולגרות אותם, ללמד אותם לחשוב, ללמד אותם ללמוד לבד, לחקור ולגלות.

לכן אני מחפשת תמיד את המשחק שיגרום לילדי הנאה מצד אחד וגם היווה כלי לימודי מהצד השני.

אינטיליגנציה- מילה ענקית שמתחלקת לשתים- השכלית והרגשית.

השכלית- אינה הכוונה כמות החומר שילד יכול לזכור בעל פה ולדקלם, אלא כישורי החשיבה והניתוח של החומר שהוא קולט מהסביבה, למשל- למצוא את המכנה המשותף לשני דברים, את ההבדלים בינהם, רצף זמן ועוד.

הרגשית- היא היכולת של הילד להתמודד עם רגשות כמו תסכול, דחיית סיפוקים, מודעות לרגשות שלי ושל האחר (אמפתיה)התחשבות בצרכי הזולת ועוד.

אנחנו כהורים נותנים בסיס התחלתי לא רע- התורשה, אבל זהו רק הבסיס. הסביבה תורמת את שלה באמצעות חוויות והתנסויות שהילד עובר.

ילדים הם סקרנים מטבעם ורוצים לחקור וללמוד את העולם, אנחנו רוצים לשמר את הסקרנות והרצון ללמידה.

משחקי חשיבה והיגיון יכולים לתרום ולעזור בתחום הזה. לגרות אותם לבדוק ולחקור, להחזיר להם את חדוות הלמידה והגילוי.

לתת להם להבין איך אפשר להפעיל שעון בלי סוללות, איך בקבוק פלסטיק פשוט הופך לרקטת מכונית מרוץ ועוד.

בקיצור ללמד אותם עם חיוך והנאה, לתת להם ידע וכלים לחשיבה עצמאית תוך כדי משחק.

בעזרת משחקים כאלו ילדי נהנים מאוד, בונים את מה שעולה בראשם או עובדים לפי הוראות מצויירות, מפעילים את הדמיון שעם השנים נשחק בביה"ס, מדהים אותי בכל פעם מחדש לראות איך הם רואים דברים שונה מאיתנו, הזוית שלהם, לדעתי, חדה יותר ומהנה יותר.