אני כותב את הסיפור הזה מנקודת המבט שלי כעולה חדש שהיגר לארץ לפני חמש שנים ומתגורר בחיפה. את רוב שנותיי בארה"ב העברתי באזור היפהפה של השיפולים המערביים של הרי הרוקי בקולורדו. בעבור אנשים רבים נהניתי מחיים שקטים ואידיאליים בסביבה שלווה. המחשבות שלי ושל שכניי היו רובן ככולן בהשראתם של סביבה ירוקה ואגמים יפהפיים באזור של טבע פראי. חיי כעולה חדש הם בהחלט רחוקים מלהיות שלווים. מדוע בחרתי בשינוי כה דרמטי בחיי? ישנן סיבות רבות לכך. החשובה מכולן היא שאני מאמין באמונה שלמה ששובו של העם היהודי לארץ מולדתו ולשורשים שלנו זהו הייעוד שלנו. שזהו ייעוד שיש לו השלכות רוחניות, דתיות, חברתיות ופוליטיות שכבר הוכיחו עצמם כבעלי השפעות הסטוריות. בחרתי בעיר חיפה בארץ המורכבת והמגוונת הזו הודות לנוף הנהדר שלה, מזג האויר הנוח וההרמוניה התרבותית בעיר מרכזית ונפלאה הזו. חיפה ממקומת על הים התיכון ויש בה טיילת נהדרת.
בשלב מסוים במהלך החודשים הראשונים שלך כעולה חדש בישראל המציאות טופחת על פניך והאתגרים מחליפים את האידיאלים. אתה מבין שלמרות שעשית את ההחלטה הנכונה, עדיין עליך לעבור כמה משוכות שלא צפית לפני המסע שלך לארץ הקודש. מהניסיון שלי ההתמודדות עם ההבדלים התרבותיים הם המכשולים הקשים ביותר להתמודדות עבור העולים החדשים בישראל.
רכילות היא בילוי אהוב על הרבה ישראלים. אני למדתי די מהר לאחר עלייתי לארץ להגן בנאמנות על כל מידע שהוא אישי. קנייה של חולצה חדשה יכול להוות לעיתים קרובות נושא לענין רב בקהילה שלי. את תחום חיי האהבה שלי אני משתף רק עם חברים קרובים שומרי סוד, לעיתים לצערי... ביהדות רכילות נחשבת לדיבור שאין בו מטרה מועילה (מה שנקרא בעברית לשון הרע) – ואף לחטא. כל הדיירים בבנין שלך יודעים כמה אתה מרוויח ומה הוא גובה השכר החודשי שלך. מה שודאי יהיה גורלם הנצחי של השכנים שלי!
אף על פי שמלמדים אותך את המילה סבלנות, לא נראה שלמישהו יש את זה. זו לא בושה לבקש. אתה יכול לנהל משא ומתן על דו"ח חניה ויש סיכוי שבסופו של דבר תצליח לבטל את זה. איש לא יחזיר לך את כספך, ברגע שעזבת, זה אבוד לתמיד. כדי לקבל החזרים, אפילו בחנויות מאד גדולות, יש לנהל מאבקים ניתשים במקרה הטוב.
התסכול הגדול שלי בהתמודדות עם חלק מהשכנים שלי היא עם הגישה ש"כל האמריקאים הם פריירים". פרייר הוא המילה העברית לפתי. הרבה ישראלים מאמינים שכל האמריקאים הם מיליונרים המוותרים בקלות על עושרם. בחמש שנותי בישראל, פנו אליי מספר פעמים שאקנה בתים עבור כאלה שאין להם דירה. מספר רב של זרים התחננו להלוואות ממני תוך כדי שהם נשבעים שהם אכן עניים חסרי כל. ברוב המקרים גיליתי שמצבם הכלכלי של השכנים שלי הוא הרבה יותר טוב משלי. היו גם מקרים רבים שחברים שסעדו איתי במסעדות ניסו לחייב את כל הארוחה על החשבון שלי. ניסיתי להתעמת עם מנהג אוילי זה אך תמיד קיבלתי את אותה התגובה: "אתה אמריקאי עשיר, מה אכפת לך!" עם הזמן גיליתי שכל התיירים והעולים הצרפתים, ספרדים והרוסים הם עשירים גם כן! לא צריכה להיות לי שום בעיה לפגוש בחורה נחמדה ועשירה בארץ הזו.
הקדשתי לזה הרבה מחשבה וקיבלתי גם לא מעט עצות בהקשר לנושא הזה של פרייריות. עליי לזכור גם שרבים מהשכנים שלי בעלי עבר הסטורי מאד עגום וקשה. אכן, האקסיומה הישנה שכסף הוא מקור כל רע נכונה כנראה גם לגבי ארץ כנען. ייתכן שהמחסור במשאבי טבע עשירים בישראל מדאיג את כולנו. הבה נאשים את משה בהתנהגות השגויה שלנו. תנו לי לומר לכם משהו שלנו הישראלים יש נגד אבינו הידוע ביותר. הוא הוביל אותנו במדבר במשך ארבעים שנה כדי להביא אותנו לאותה נקודה במזרח התיכון שאין בה נפט!
הקוראים עלולים לקבל את הרושם שיש בי תסכול ואולי אפילו כעס כלפי טבעם של שכניי החדשים. אני למדתי להתעלם מהרכילות והחמדנות שסובבת אותי לעיתים. אני מנסה להזכיר לעצמי שרבים מחבריי החדשים מגיעים מרקע שבו פעמים רבות היה אסור או אפילו מסוכן לדבר בגלוי או להנות מהזדמנויות שאנחנו לוקחים כמובן מאליהם. למדתי להעריך באמת את החופש שנהנתי ממנו בארה"ב ועכשיו גם בארץ.
"מעל הכל, זוהי הארץ שלנו. איש לא צריך לקום בוקר ולדאוג מה שכנו חושב עליו. כאן יש את החופש להיות יהודי". תודה לך גולדה!
לפני חמש שנים עליתי לארץ מארה"ב ואני מתגורר כיום בחיפה. במהלך השנים נעשיתי מעורב בפעילות בין-דתית במסגרת הקהילה הרפורמית בחיפה, התנסות שהפכה אותי לתומך נלהב של דיאלוג בין אנשים וסייעה לי להתמודד ולהתגבר על האתגרים של עולה חדש בארץ. ניתן לקרוא עוד על חוויותי בבלוג שלי ב: http://earlsdiary.blogspot.co.il/
ארל שוגרמן Earl J. Shugerman
