מהו תהליך של דחיקה זוגית וכיצד מתגוננים מפניו? 

מהו תהליך של דחיקה זוגית וכיצד מתגוננים מפניו? 

בן הזוג התובעני לוחם יותר על הזכויות שלו

זוגות רבים חווים את התהליך הנקרא: "דחיקה זוגית". דחיקה זוגית היא מצב של יחסי כוחות לא שווים בזוגיות. במצב כזה, אחד מבני הזוג, זה שהוא תובעני יותר, אקטיבי, אקספרסיבי ושתלטן, משתלט לאט ובהדרגה על מרבית תחומי החיים המשותפים. לדוגמה, הוא קובע כיצד חיי היום יום ייראו, מה יהיה החינוך לילדים, כיצד יעוצב הבית, על פי אילו כללים תתנהל הזוגיות, מתי יאכלו, מה ילבשו, אילו ערכים יאמצו, מה חשוב יותר ומה חשוב פחות וכיו"ב.

למרבה הטרגדיה, לא פעם בן הזוג השתלטן והדומיננטי אינו מודע בכלל לעובדה שהוא משתלט על הזוגיות ודוחק את בן הזוג השני החוצה אלא בדיוק להיפך - הוא משוכנע שהוא זה שמוותר ומקריב ושהוא בעצם הקורבן המסכן.

בן הזוג הרך נדחק בהדרגה לעמדה מצומקת

במקביל, בן הזוג הרך והעדין הולך ומצטמק, הולך ונדחק החוצה מהמעגל האינטימי של הזוגיות. בתחילה הוא "הולך אחרי" בן הזוג הדומיננטי מתוך רצון לשתף פעולה ומתוך חשש להרוס את הזוגיות ואת ההרמוניה הבינאישית, לעיתים מתוך סקרנות ורצון ללמוד לחיות קצת אחרת ממה שהוא רגיל. אבל במהלך הזמן הוא מגלה שלמעשה כל עולם הערכים שלו ומרבית הרצונות שלו אינם באים ואינם יכולים בכלל לבוא לידי ביטוי בזוגיות משום שבן הזוג הדומיננטי אינו מוכן לקבל אותם.

התוצאה בדרך כלל היא זו: בן הזוג המצומק והרך מתכנס בעצמו, מסתגר, שותק, מצטמצם, בונה לו עולם פנימי וממעט להתערב בנעשה כי ממילא הוא יודע שלא יקבלו את דעתו ואת גישתו. לעיתים קרובות, ובלית ברירה, בן הזוג המצומק בונה לו חיים אחרים במקומות אחרים אבל לא בתוך הזוגיות, כי משם הוא נדחק, שם כבר כמעט שאין לו מקום או דריסת רגל.    

שינוי של יחסי הכוחות

כשיחסי הכוחות אינם שווים ואחד מבני הזוג הוא מאוד אגרסיבי, ביקורתי ושתלטן, הדרך היחידה לשנות את יחסי הכוחות וליצור איזון זוגי מחודש היא להילחם על המקום שלך בתוך הזוגיות ולא לוותר עליה, לברוח ממנה ולאבד אותה.

במקום לוותר על הזוגיות ניתן להילחם על הזוגיות מבפנים: להציף את הגישות והעמדות שלך, לא לוותר עליהן, לחולל מאבק כוחות שכתוצאה ממנו הצד הדומיננטי יבין שהוא אינו בעל הבית היחידי בזוגיות אלא שיש לו שותף בעל דעה ברורה שיש להתחשב בו, לבוא לקראתו ולעיתים אף לוותר לו.

איזון זוגי

איזון זוגי יכול להיווצר בשתי צורות עיקריות: או בצורה טבעית והרמונית, כאשר שני בני הזוג הם אנשים גמישים וקשובים אחד לשני או בצורה של מאבק כוחות בתוך הזוגיות, כאשר אחד מבני הזוג הוא דעתן, עקשן ואגרסיבי ואין ברירה אלא לנקוט מולו בקו תקיף וברור כדי לגרום לו להתגמש ולהתחשב בצד השני.

חשוב להבין שזוגיות היא מקום שאמור להתנהל לא בצורה דיקטטורית אלא בצורה דמוקרטית. אבל גם זוגיות דמוקרטית מחייבת סוג מסויים של מאבק דעות, שימוש ביכולת השכנוע, חוסר מוכנות לוותר ועמידה על הדעות שלך. זכרו, דמוקרטיה זוגית אינה נוצרת בדרך כלל מעצמה אלא היא מחייבת סוג מסוים של מאמץ. מי שאינו מבטא בצורה אסרטיבית ושיטתית את הדעות, הרצונות והצרכים שלו למעשה מוותר על המקום שלו ועל ההשפעה שלו על הזוגיות ומאפשר לבן הזוג השני לדחוק אותו לאט לאט החוצה מהזוגיות, להשתלט על כל המרחב הזוגי ולנכס את הזוגיות לעצמו בלבד. 

וטיפ לסיום: מי שמפסיק להשפיע בבית, בזוגיות, במשפחה ועם הילדים - מאבד לאט לאט את מקומו והופך עם הזמן ללא רלבנטי ולחסר כוח בזוגיות. המצב הזה הוא מסוכן משום שהוא משאיר את כל הכוח בידי בן הזוג השני, שעלול להשתמש בו לרעה ולהשתמש בו כדי להמשיך ולדחוק את הפרטנר שלו מהמעגל האינטימי של הזוגיות לעמדה שולית ומרוחקת.